יום הפרקינסון הבינלאומי

"הטכנולוגיה תופסת חלק גדול מהטיפול בפרקינסון"

לרגל יום הפרקינסון הבינלאומי, ד"ר סער אניס בשיחה מרתקת על החידושים בטיפול במחלה: "אנו מאריכים חיים" • פודקאסט מיוחד


אמנם טרם נמצא טיפול אשר מרפא את מחלת הפרקינסון, המשפיעה רבות על איכות ואורח חיי החולים בה, אך האם ישנן דרכים לסייע בטיפול בתסמיני המחלה? והאם אפשר לזהות אותה בנקל בזכות ההתקדמות הטכנולוגית המטאורית בתחום? רגע לפני כנס הפרקינסון הישראלי השני, 'מתחברים לטכנולוגיה', המתקיים בשיתוף עמותת פרקינסון בישראל, הגיע לאולפן 103fm ד"ר סער אניס, נוירולוג ומומחה בהפרעות תנועה במכון לתנועה בתל השומר. הוא שוחח עם יניב מורוזובסקי על אודות החידושים השונים, שמביאים לא מעט בשורות לכל אחת ואחד מאיתנו.

עמותת פרקינסון בישראל הינה הכתובת לחולי פרקינסון ולבני משפחותיהם משנת 1993 ופרוסה ברחבי הארץ עם יותר מ־10 סניפים. באמצעותה, יכולים החולים להקל על הנטל הכרוך בחיים לצד המחלה, ולשפר את איכות חייהם וחיי הקרובים אליהם. העמותה פועלת במטרה לייצג את האינטרסים של חולי הפרקינסון ובני המשפחות מול הרשויות והממסד בישראל, דרך מתן תמיכה ומידע כהשלמה לטיפול הרפואי. כמו כן, היא פועלת למען העלאת מודעות ציבורית לאתגרי המתמודדים עם המחלה, עידוד מחקר ובניית קהילת חברי עמותה גדולה ככל שניתן - זאת על מנת ליצר השפעה על מקבלי ההחלטות.

"פרקינסון היא מחלה של צעירים"

"מחלקת הפרקינסון היא למעשה מחלה שאני קורא לה מחלה של צעירים", סיפר ד"ר אניס בפתח דבריו, "היום גילי 60-50 זה גיל צעיר. אנחנו יודעים שזו מחלה שמתפרצת בממוצע באזור גיל 50 אבל אנחנו יודעים שיש קבוצה באוכלוסייה אפילו מתחת לגיל 40 שמאובחנת עם המחלה. זו מחלה שאנחנו רואים במגוון גילאים ובעיקר בגילאים צעירים כשהאדם הוא בשיא כוחו. זו לא מחלה של זקנים, אלא של צעירים".

עוד הסביר ד"ר אניס כי "האבחנה של מחלת הפרקינסון היא אבחנה קלינית. אתה מגיע לרופא ובסוף הפגישה הוא יכול להגיד לך שזו מחלת הפרקינסון. כאן נכנסת הטכנולוגיה שמאפשרת לנו להיות יותר בטוחים באבחנה שלנו ולהעלות את הסיכויים לדיוק האבחנה. יש בדיקה היום, שאני לא בטוח שהקהל וקהילת המטופלים יודעים עליה, שנקראת מיפוי מוח. למעשה מזריקים חומר שנקלט במוח באזור קליטת הדופמין, באמצעות עוצמת הקליטה של החומר אפשר לדעת. אם ישנה ירידה בקליטה זה יכול לכוון אותנו שמדובר בפרקינסון".

// לעוד ראיונות ושיחות בנושאי פרקינסון ב־103fm לחצו כאן

כיצד מתנהלת הבדיקה?
"למעשה מזריקים חומר רדיואקטיבי שנקלט במוח, ואז עושים סריקה של סיטי. מיפוי מוח נוסף שאין בארץ ברמה קלינית אלא רק מחקרית. בפועל אלו בדיקות די פשוטות, המטופלים עוברים אותן די בקלות ויש אותן במספר מקומות בארץ", השיב ד"ר אניס, וציין: "לא יכולים סתם לגשת, צריך לפנות לנוירולוג, עדיף למומחה בתחום, שימליץ לו על הבדיקה, ואז צריך לפנות לקופת החולים. לא כל קופות החולים מאשרות את זה באופן מידי ומסבסדות את הבדיקה, זו לא בדיקה זולה. מי שמעוניין יכול לפנות לנוירולוג ואם עולה חשד ניתן לבצע את הבדיקה".

דוקטור סער אניסבהמשך, שיתף ד"ר אניס, נוירולוג ומומחה בהפרעות תנועה, מהו הדבר המפריע לו במהלך מתן הטיפול והמענה לחולי הפרקינסון: "את התשובות של הבדיקה אתה מקבל בדואר. גם היום באבחנות של מחלות כמו סרטן, גם אם יש תשובה פתולוגית לא תקינה יש נהלים יותר ברורים. התוצאה בדרך כלל רשומה כמו 'הממצאים מתאימים למחלת הפרקינסון', ואם עושים גוגל אז התשובות מאוד מדאיגות. הן צריכות להגיע לאדם בזמן ובתנאים הנוחים והמתאימים. אנחנו חיים בתוך העולם הדיגיטלי. קשה מאוד לא לקבל פידבקים מהרשת בין אם אתה מחפש או בין אם זה קופץ אליך. יש בעיניי חשיבות גדולה לתווך את זה מול רופא מומחה בתחום".

"נתקלתי במקרים שבהם תיווך לא טוב גורם לחרדה" 

לדבריו, "פרקינסון בצורה מוזרה היא מחלה ניוונית מוחית אבל אנו יחסית יודעים להתמודד איתה, היא ארוכת שנים עם המון טיפולים. אנחנו יודעים או רוצים לחשוב שאנחנו יודעים לנהל אותה. בסוף כולנו חווים במהלך החיים אירועים בריאותיים כאלו ואחרים, ונתקלתי במקרים שתיווך לא נכון גורם לחרדה. זה יכול להוביל לטיפול לא טוב ולכן מהרגע הראשון התיווך פה הוא חשוב ולטכנולוגיה יש חשיבות. צריך לחשוב אולי על דרך נכונה יותר להעברת נתונים".

בשנתיים האחרונות, לצד נגיף קורונה, נוכחנו לדעת עד כמה התפתחות הטכנולוגיה פוגשת אותנו בתחומים רבים בחיים, החל מהעברת שיעורים בזום ועד מפגש וירטואלי עם הרופא כאשר אנו חשים ברע. הטכנולוגיה המתקדמת לא פסחה גם כאן, ולפי ד"ר אניס לא רחוק היום בו נדע לאבחן באמצעים טכנולוגיים הפרעות תנועה. 

"יש כיוון היום של איתור מוקדם באמצעות טכנולוגיה ואפילו יותר ניטור של התסמינים", הסביר ד"ר אניס, ופירט: "יש כבר היום כל מיני סנסורים לבישים, כמו שעון חכם, חיישנים שונים וכו' שמתלבשים על הגוף שלנו ויודעים לנטר את התנועתיות שלנו בכל רגע נתון, ביום וגם בלילה. הסנסורים האלו מדוברים כבר די הרבה שנים עד כמה התפקיד שלהם בחייו של חולה פרקינסון משמעותיים. אני כרופא רואה את המטופל פעם בחצי שנה ולמעשה מקבל ממנו חוות דעת שמתבססת על השבוע, שבועיים, חודש האחרונים אבל במידה והיה לו סנסור שהוא למעשה בודק ונותן לי לדעת מה הסטטוס וגם להתאים את הטיפול התרופתי. אני חושב שיש מקום גם לתחום הזה, אנחנו עדיין רחוקים משם אבל הטכנולוגיה קיימת".

"העולם התקדם בתחום, יש לנו פגישות וירטואליות"

באשר לליווי הטכנולוגיה בתהליך הטיפולי והשיקומי של חולי הפרקינסון, טען: "הטכנולוגיה תופסת חלק גדול מאוד מהטיפול היום בפרקינסון. כבר בתקשורת בין רופא וחולה או בין מטופל למטפלים אחרים. בתקופת הקורונה ראינו, לא רק במחלת הפרקינסון, הידרדרות של מטופלים בגלל חוסר מענה רפואי. העולם נורא התקדם בתחום ויש לנו פגישות וירטואליות. נכון שזה לא אותו הדבר, אבל יש לכך יתרונות. כשאתה רואה מטופל בסביבתו הטבעית בבית אתה מקבל עוד קצת אינדיקציות עליו והוא לא צריך לעבור את הקושי מלהגיע במקום למקום".

"אנחנו יודעים שהטכנולוגיה מאוד משרתת את המטופלים. אנחנו כבר מעל 2 עשורים משתילים אלקטרודות בעומק המוח של חולי הפרקינסון בשלבים מתקדמים, שלמעשה משפרים את התסמינים שלהם. הדבר הזה עשה מהפכה רצינית במטופלים, זו טכנולוגיה שרק משתפרת. כל שנה יש מספר חברות והקוצב משתכלל עד כדי כך שכרגע הוא מתחיל ללמוד לקלוט ולחוש את גלי המוח, ולפי זה אנו הרופאים נדע יותר איך לקצב את המוח בצורה חכמה יותר עד המטרה הסופית - שהוא יעשה את זה לבד. הקוצב יחוש את גלי המוח ולבד ייקצב", סיפר ד"ר אניס.

// לאתר עמותת פרקינסון בישראל לחצו כאן

"מאמין שבעתיד הקרוב ניתן יהיה להזליף דופמין בצורה רציפה"

נכון להיום, יש מספר מרכזים שמבצעים את פרוצדורת האלקטרודות, אך יחד עם זאת מדובר בניתוח נפוץ מאוד ומטופלים רבים מועמדים לו. "יש מערכת שלמה בכל מוסד רפואי שיש בו את הניתוח, המטופל עובר הערכות עמוקות לראות שהוא אכן מתאים לפרוצדורה. בפרקינסון חסר דופמין במוח ואולי בעתיד יהיה אפשר לתת אותו במשאבה מתחת לעור. יש היום משאבות כבר על המדף אבל המשאבה התת עורית היא לא של דופמין, היא של חומר דומה. אני מאמין שבעתיד הקרוב יהיה אפשר להזליף דופמין בצורה רציפה תת עורית ולקבל טיפול שהוא הרבה יותר רציף וטוב למוח, זו גם טכנולוגיה מדהימה שהולכת להיכנס".

"המוח מעדיף את הדופמין בצורה רציפה, הוא לא אוהב פולסים. לכן, לא רק שזה נוח, זה גם יותר יעיל", ביקש ד"ר אניס להסביר, וחידד: "זה לא רק המטופלים המתקדמים שנפגשים עם העולם הטכנולוגי, גם מטופלים בשלבים מאוד מוקדמים של המחלה. מטופל שרק אובחן לא מועמד לשום פרוצדורה ניתוחית אבל הוא רוצה לקבל מידע. היום יש את עמותת הפרקינסון ואתה רק נכנס לאתר ומקבל מידע אינסופי, סרטים של מומחים וגם גישה לטיפולים. הכול נמצא ברשת, אלו פלטפורמות טכנולוגיות מעולות".

צילום אילוסטרציה: Ingram Image

כמו כן, הדגיש ד"ר אניס את חשיבות השינה בפרט עבור חולי הפרקינסון: "אנחנו יודעים שבמחלה הרבה פעמים השינה מופרעת. יש חשיבות גדולה לרופא לקבל מדדים מדויקים ואמינים לגבי השינה של המטופל ולטפל בזה. בשינה הרבה תאים במוח עוברים תהליך של התחדשות וכשאדם לא ישן כולנו יודעים איך אנחנו מרגישים אחרי 3 שעות שינה. כשיש לנו חסך שינה אזורים מסוימים במוח ישנים בזמן שאנחנו ערים והתפקוד פחות טוב". 

אחת מהטכנולוגיות שמדהימות את התחום הטיפולי היא ההליכונים המיוחדים לחולים, מכיוון שחולי הפרקינסון ידועים בתסמין הקיפאון המונע לבצע תנועה. "על פניו, אחרי שניה שתיים הוא מצליח אבל זה יכול לגרום לנפילות. הקיפאון זה תסמין שאנחנו רוצים להתמודד איתו. היום יש הליכון שיש פס לייזר בתחתית, הפס הזה גורם למוח של המטופל כל פעם לרצות להביא את הצעד הבא אל הפס וזה אמצעי מעולה להתגבר על קיפאון. או למשל, הליכון שמשמיע קולות וזה טריגר לעשות עוד צעד, זה מאוד משפר את הקיפאון".

"ישנה נשאות גנטית, במיוחד בקרב אשכנזים"

תחום הגנטיקה רווי תעלומות, וגם בקרב מחלת הפרקינסון. יחד עם זאת, בשנים האחרונות יוצאים עוד ועוד מחקרים אשר מראים כי אכן עשויה להיות השפעה גנטית. ד"ר אניס שפך מעט אור על כך: "אנחנו יודעים שיש נשאות גנטית, במיוחד גנים מסוימים בקרב אוכלוסיית האשכנזים. למעשה, מי שנושא מוטציה בגנים האלו הוא בסיכון מוגבר יחסית לאוכלוסייה הרגילה לחלות. לכן, היום העולם כולו מכוון להמצאה של טיפולים המבוססים מוטציות גנטיות. אנחנו בודקים את המטופלים לנשאות כי יש היום מחקרים קליניים שנכנסים לזהות את המוטציה הגנטית ולתת תרופה שמשפרת את התפקוד של הגן הפגוע, מתוך מחשבה שיהיה אולי אפשר להתערב בהתפתחות המחלה ולהאט אותה או אפילו בעתיד למנוע את התפרצותה".

"יש כבר מחקרים שרצים עם תרופות ויש כמה תרופות שחלקן נוגדנים, חלקן משפיעות ישירות על הגן וחלקן אנחנו מזריקים לתוך המוח. המחקרים האלו בשלב מתקדם ואנחנו רואים את זה בשנים האחרונות וזה רק הולך ומתעצם. מבינים שיכול להיות שגם אנשים שלא נשאים של המוטציות האלו, יכול להיות שהם גם יוכלו ליהנות מהטיפולים האלו. זו טכנולוגיה מדהימה ואנחנו שם, עוד מעט יכנסו מחקרים כאלו גם לישראל", הוסיף.

"אנו מדברים על מחלה כרונית שאנחנו רוצים לשפר"

בנוסף, סיפר ד"ר אניס על טכנולוגיה נוספת ומרשימה לא פחות בתחום: "שימוש בגלי קול - אנחנו עושים זאת במספר מקומות בארץ אך כמובן שזה נעשה בעולם. אנחנו באמצעות גלי אולטרסאונד צורבים, לא נכנסים לגולגולת, נקודה במוח וככה יכולים להתמודד עם תסמינים למשל כמו רעד. נכון להיום זה לא מאושר בסל הבריאות לחולי פרקינסון אלא רק לחולי רעד ראשוני, אבל אנחנו בכיוון. זה הולך ומתגבר בעולם וזה גם יגיע לארץ. זה גיים צ'יינגר. זה לא הולך לרפא את המחלה אבל אנחנו מדברים על מחלה כרונית שאנחנו רוצים לשפר".

"אנו מאריכים את החיים ואת איכות החיים - אני אופטימי"

"העולם, הרפואה והטכנולוגיה ככל שעובר הזמן אנחנו מצליחים לשלוט טוב יותר על התסמינים. אנחנו מאריכים את החיים ואת איכות החיים. אני אופטימי וזה קורה בעשור האחרון ביתר שאת, ואנחנו הרופאים רואים חשיבות מאוד גדולה ומשקיעים המון אנרגיות בכל הטכנולוגיות האלו", הכריז.

בסיום השיחה, התייחס ד"ר אניס לכנס המבורך 'מתחברים לטכנולוגיה - כנס הפרקינסון הישראלי השני', אשר יתקיים ביום הפרקינסון הבינלאומי ב־11.04: "הכנס הזה מרגש כי הוא מאפשר מפגש שהוא לא מפגש רגיל במרפאה. לפעמים אתה רואה מטופלים שמתמודדים בצורה אחרת לגמרי כשאתה נפגש איתם מחוץ למרפאה. אני מאוד מחכה לזה, במיוחד שעכשיו במשך שנתיים לא היינו באמת יכולים להיפגש בצורה פרונטלית".

"אני מאמין בתיווך, אני חושב שמטופלים שיהיו בכנס הזה יוכלו להיפגש עם הרופאים ולא רק. הידע שהמטופלים יכולים לרכוש בכזה כנס זה מה שמרגש ומה שחשוב", סיכם ד"ר אניס בהתרגשות.

  

*שירות לציבור בחסות עמותת פרקינסון ישראל. אין לנותן החסות כל השפעה על תכני התוכנית או על אופן הפרסום

 

 עריכה: שני רומנו

האמור באייטם זה מבטא את הדעה האישית של השדר/ת והוא אינו מובא כתחליף לקבלת ייעוץ פרטני מבעל מקצוע המתמחה בתחום, ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה ושימוש שנעשים על בסיס התכנים המופיעים באייטם הינה באחריות המשתמש/ת בלבד.
08/04/2022

הצטרפו לערוץ הווטסאפ של 103fm


Paris