שפטל על פרופ' אמיר חצרוני: "הוא הפנים האמיתיות של הציונות האדומה בישראל"
יורם שפטל מביע את דעתו על פרופ' אמיר חצרוני ועל הדברים הקשים שהוא אמר על בני עדות המזרח - "דבריו המתועבים של הגזען הזה עוררו בכולנו תדהמה, כעס ורוגז"
השמאל האדום ממשיך במסע הרעלת הבארות שלו גם לאחר הבחירות כאילו לא היו בחירות. את כל התסכול שלו הוא שופך תוך כדי כך שהוא חושף שוב ושוב את פניו המכוערות, הדוחות, האנטישמיות, השטופות בשנאת ישראל. אחד מן הבולטים באותו מחנה טמא זה הפרופסור (למרבה הלעג) חצרוני. חצרוני זה אמר לנו שחוק השבות הוא חוק אסוני כי מכוח חוק השבות הגיעו הנה לשיטתו אספסוף של יהודים מזרחיים, וגרוע לא פחות 40 שנה אחר כך הרוסים בהמוניהם גם הם הגיעו לארץ ישראל מכוחו של אותו חוק שבות ארור. על כך מצר חצרוני כי הוא אומר - נכון, אומנם אלמלא מיליון יהודים מזרחיים שעלו לארץ ואלמלא מיליון יהודים מרוסיה שעלו לארץ היו לנו אחוזים גבוהים הרבה יותר של ערבים בארץ אבל לשיטתו עדיף הרבה "אחמד טיבים" מאשר הרבה יהודים ממרוקו, טוניס ועיראק מצד אחד ומרוסיה מצד שני. והוא גם מסביר למה, לטענתו: 'אם היהודים האלה לא היו מגיעים הנה אז הרצוג היה מנצח בבחירות', ואני אומר לכם שהרעל האדום הזה יכול לצמוח רק בתוך ביב השופכין האדום הזה, ביב שופכין שהצמיח למשל את יגאל תומרקין שמצדיק השואה. לשיטתו של תומרקין כשרואים את החרדים אז מבינים את הנאצים (כן כך לא פחות ולא יותר). עוד אחד מביב השופכין האדום הזה הוא הרפש האדום חלאת האדם פרופסור עמירם גולדבלום, שכאשר הוא מתווכח הוא לא יכול שלא להשוות בין יהודים לבין נאצים לא פחות ולא יותר. אחד נוסף הוא כמובן הגרבוזון, דרך אגב גרבוז באוקראינית זה דלעת ואם אנחנו מסתכלים על מופע האימים שלו בכיכר מלכי ישראל כשהוא הצמיד את הלוע האדומה והטמאה שלו למיקרופון ומולו איזה פתק (כי בלי פתק הוא לא מסוגל להוציא מילה מהפה) אז אנחנו אכן נתרשם שלפנינו עומדת דלעת אנושית. כנראה שמבחינת ההד הציבורי דבריו המתועבים של הגזען הבזוי והנאלח פרופסור חצרוני עוררו באמת תדהמה, רוגז, כעס שספק עם איזושהי התבטאות אפילו לא זו של הגרבוזון העלתה בזמן האחרון ולכן כל מיני דווקא מחבלים תקשורתיים ואחרים מן השמאל הקיצוני הפראי ניסו להתנער והציגו את הדברים כאילו מדובר במשהו קיצוני שלא שייך לשום דבר, (בערך כמו שאובמה אומר שכל הטרור הערבו-מוסלמי אין לו קשר לא לאסלאם ולא לערבים, לטענתו מי שעושה את הטרור המוסלמי הערבי הם למעשה בודהיסטים או כל מיני דתות אחרות ולא ערבים ולהאשים אותם בטרור זו הפקרות. באותו אופן כך גם השמאל שלנו מנסה להתנער מאדון חצרוני הזה אבל הדעות המתועבות, האנטי ציוניות, האנטישמיות והגזעניות של פרופסור חצרוני בסוגיית העלייה אלה הן הדעות שמקובלות על הציונות האדומה מדורי דורות והיא יישמה אותם בפועל הלכה למעשה לאורך עשרות על גבי עשרות בשנים.
ההתנגדות של הציונות האדומה לעלייה המונית לארץ ישראל היא כל כך עזה וכל כך בליבת המהות "הציונית" האדומה שכדי למנוע עלייה יהודית הם גם היו מוכנים לוותר על רוב יהודי באוכלוסיה של ארץ ישראל. לא אחר מאשר ויצמן נתן לכך בקונגרס הציוני הי"ז בשנת תרצ"א 1931, את הביטוי בדברי השטנה האדומים והבזויים הבאים: "אינני מבין ואינני רוחש אהדה לדרישת רוב יהודי בארץ ישראל", אמר ויצמן, "אין ברוב משום ערובה לביטחון ואין צורך ברוב לפיתוח הציביליזציה והתרבות היהודית, העולם יפרש את הדרישה הזאת רק מתוך ההנחה ששואפים אנו לרוב כדי לנשל את הערבים". הדברים הללו של ויצמן לא נשארו באוויר, זוהי מדיניות מעשית שויצמן הכלבלב, הפודל, של הציונות האדומה ושל האימפריאליזם הבריטי הנהיג החל מתחילת שנות ה-20. וכך אומר ויצמן כבר בשלהי תרע"ח באחד הראיונות שהוא נתן לתקשורת: "התנועה הציונית אינה חברה לעזרת נוודים, אין מגמתנו למלא את הארץ בהמוני יהודים מתחת כל הבא לידינו", שימו לב אילו דברים נוראיים. כעבור שנתיים, בכ"ה בכסלו תרע"ט, ראשית 1918, אמר ויצמן בנאום בירושלים את הדברים הבאים: "בכאב לב עלינו לציין תמיד כי אין הציונות יכולה לענות על קטסטרופה ועל עלייה המונית". שוב, הדברים הם ממש מדיניות הלכה למעשה. ממשיך ואומר ויצמן באותן שנים: "אל יהין איש להרוס את ביתו ואת עסקיו טרם יידע בבירור כי בכלל יוכל להתיישב בארץ ישראל. עלייה המונית בלתי מסודרת, בלתי מוכנה מראש, תהיה האסון הגדול ביותר בשביל המהגרים ובשביל ארצנו הקמה לתחייה. עוד פעם אנו שבים ואומרים אל יהין העם לעלות, אל תדחקו את הקץ". ואכן שערי ארץ ישראל נסגרו לחלוטין בפני כל מי שאיננו שייך לציונות האדומה. מי שלא עבר הכשרה של 'החלוץ' מי שלא היה עתודה אדומה לשלטון האדום בארץ ישראל לא ניתן לו לעלות לארץ ישראל. את שערי ארץ ישראל לא הבריטים סגרו אלא הציונות האדומה כבר בתחילת שנות ה-20 למעט מישהו שהוא אדום. הדברים לא רק שהיו המדיניות הלכה למעשה של הציונות האדומה לאורך כל שנות ה-20 וה-30, גם כאשר החלה השואה המדיניות השטנית הזאת של הציונות האדומה שהסביר אותה כל כך יפה פרופסור חצרוני לא השתנתה כהוא זה. דרך אגב קודם כל שוב ויצמן אומר לפני כן בעניין העלייה: "על הכניסה צריך יהיה להשגיח השגחה מעולה ולהרשות לבוא רק לעולים נבחרים בה במידה שיהיו לנו עבודה או אדמה. אנחנו צריכים להתנגד לכל לחץ הדוחף אותנו לצד תוכניות גדולות של עלייה המונית". כך אמר, וזה ממש לא משתנה כאשר מתחילה השואה.
ראשית מספרים: במהלך השואה הגיעו לארץ ישראל בין חמישים לשישים אלף פליטים יהודים מאירופה ויותר משישה עשר אלף מהם הוברחו לארץ באופן "בלתי חוקי". צריך להדגיש, ואת זה כותב גם בספרו תום שגב 'המיליון השביעי', רוב המעפילים בתקופת השואה באו באמצעות התנועה הרוויזיוניסטית ושורה של גורמים אחרים בהם סוכני נסיעות פרטיים. כל השקרים שכאילו במהלך מלחמת העולם השנייה הציונות האדומה הביאה הנה לארץ עשרות אלפי יהודים הם שקר חסר כל בסיס במציאות. רוב העולים שהגיעו הנה באופן "בלתי חוקי" בתקופת השואה הובאו כפי שגם מודה איש שמאל קיצוני ביותר תום שגב ("אל- ארדניק" זה עשרות בשנים) ע"י התנועה הרוויזיוניסטית. ואת זה מסביר שגב גם בספרו תוך שהוא מפנה לציטוטים מיומנו של משה שרת וכך הוא כותב: "ראשי הסוכנות הוסיפו להתנגד להעפלה כפי שהתנגדו לה לפני המלחמה, המלחמה אף הגבירה את נטייתה לשתף פעולה עם השלטונות תוך הקפדה על מכסות העלייה החוקיות". הבריטים איימו כי אם לא תיפסק ההעפלה יפסיקו את העלייה הלגאלית. כמו לפני המלחמה הוסיפו ראשי הסוכנות להגן על זכותם לבחור את העולים על פי צרכי הארץ ועל פי מפתחות מפלגתיים, ההעפלה עקפה את יכולת הפיקוח שלהם. כאן מפנה תום שגב ליומן של משה שרת: "אין שליטה, נאנח משה שרת אל תוך יומנו, הרוויזיוניסטים חידשו את פעולתם וידם נוטה. הם לקחו את כולם, עיוור, פיסח וגם מושב זקנים שלם". ומוסיף תום שגב וכותב: "גם בעת שהשמדת היהודים הייתה בעיצומה נשמר הכלל שצריך להקפיד על חומר אנושי רצוי", וזמן מה לאחר שפרצה המלחמה כותב משה שרת ביומן שלו שצריך להעלות רק את הטובים (כמובן האדומים) ואת המנוולים (כל מי שאיננו אדום כמובן) לגרש מחופי הארץ.
זאת הציונות האדומה במיטבה, זוהי "השיטה" של הציונות האדומה בכל הנוגע לעלייה ההמונית של יהודים לארץ ישראל. המדיניות הזאת השתנתה עם הקמת המדינה משום ששישה מיליון יהודים שכל אחד ואחד מהם היה פוטנציאל לעלות לארץ ישראל הושמדו ובארץ היו בסך הכל 650 אלף יהודים עם הקמת המדינה. לכן, אלמלא באמת נפתחו שערי הארץ הרי שהיינו היום כאן אולי עם רוב ערבי בארץ ישראל. אבל גם כאשר נפתחו שערי הארץ הם לא נפתחו לגמרי, סיוט נורא לציונות האדומה הייתה עלייה המונית מברית המועצות כי אם יבואו הנה במיליונים יהודים שחיו תחת שלטון הסמרטוט האדום אין שום סיכוי שהם יצביעו בעד אחת ממפלגות הסמרטוט האדום ולכן מיד עם קום המדינה הכריזו על יהודי ברית המועצות כיהדות הדממה - הם דממה, הם שותקים, סטאלין לא מרשה ואסור לעשות שום דבר כדי לעלות ולו יהודי אחד מברית המועצות, שקט מוחלט. ככה הם הדמימו אותם. וגם כאשר בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 פרץ מרד בקרב יהודי ברית המועצות, השערים הטמאים האדומים נפרצו והם החלו להגיע הנה בהמוניהם לארץ. גם אז ממשלת הזדון האדומה ששלטה הורתה לכל הנציגים שלנו בוושינגטון להחרים את שביתות הרעב של יהודי רוסיה שהגיעו כדי לשבות שם רעב כדי לעורר את דעת הקהל, ואסרו על נציגי השגרירות שלנו לקחת חלק בפעולות הללו. הכל במטרה למנוע עלייה המונית מברית המועצות כי עלייה המונית מברית המועצות מורידה לאפס את הסיכוי של הציונים האדומים לשלוט בארץ. אותו דבר לגבי יהדות אמריקה, הסיכוי שהמוני יהודי ארצות הברית הקפיטליסטים בנפשם וברוחם יצביעו בעד מפלגות הסמרטוט האדום הוא אפס ולכן בן גוריון הגיע להסכם בזוי עם הנהגת יהדות ארה"ב – אתם תתרמו לנו כסף ואנחנו לא נעשה תעמולה לעלייה בקרב הבנים שלכם. כלומר הם יישארו באמריקה ואתם תשלחו לנו קצת כסף.
ואני אומר לכם שלעולם, לאור ההשקפה הזאת, לאור הגישה הזאת, לעולם לא היו מעלים ארצה ולא היו מאפשרים ל-400 אלף יהודי מרוקו להגיע לארץ ישראל עם הציונים האדומים בתחילת שנות ה-50. הם לא היו יכולים לעלות בדעתם שהם יהיו המסד והטפחות של המהפך דור אחד לאחר מכן. להורים הם קראו דור המדבר ואת הילדים אמרו – 'נפזר בקיבוצים, במוסדות של עליית הנוער, לחלק גדול מהם נגזוז את הפאות, את כולם נעביר אל דתם וככה יצמח לנו דור אום של יוצאי מרוקו'. זאת הייתה התכנית, ולכן הכניסו אותם לארץ ואם הם היו יודעים שהסוף יהיה מהפך הם לא היו מביאים אותם בשום פנים באופן בשנות החמישים והשישים לארץ. לכן חצרוני הוא הפנים האמיתיות של "הציונות" האדומה בכל מה שהוא אמר ביחס לעלייה המונית של יהודים לארץ ישראל.
