חיה בפלונטר - אלון למאזינה: "אנחנו קורסים פנימה ונהיים חולים"
המאזינה, בת 50, מספרת על הקושי שלה להתמודד עם המטלות בחייה בעבודה ובבית. אלון מספר על משל האבנים הגדולות ואיך אפשר לצאת מהמועקה היום-יומית
שאלה: אני בת 50 ויש לי קושי רב להתמודד עם כל המטלות בחיי. אני צריכה לדאוג לבני משפחתי, לילדיי הגדולים והנשואים, לנכדיי ולבני הקטן שנבחן לבגרויות. בנוסף אני צריכה להילחם בעבודה כדי להתקדם כי יש אצלנו סוג של תחרות בין עובדים צעירים שיש להם תואר לבינינו המבוגרים חסרי התואר. יחד עם זאת יש לי משכנתא ואני צריכה לעמוד בתשלומים השוטפים שלה. אני בפלונטר ואני לא מצליחה לעשות סדר בחיי. מה עלי לעשות?
אלון עונה:
הרצון שלנו להיות שם בשביל כולם ותמיד לרצות את היקום סביבנו הוא רצון הגיוני, כך מצופה מאיתנו וכך העולם מתנהל. הבעיה בתוך הדבר הזה היא שאנחנו לא מסוגלים להחזיק את כל הכדורים באוויר ואם אנחנו לא לומדים לשחרר אז אנחנו מתמוטטים וקורסים פנימה אל תוך עצמנו. כל עוד את משרתת את כולם את מרגישה מספיק טובה בעיני עצמך אבל הגישה הזאת מזיקה לך. אני מציע שתשבי עם עצמך בשקט, בלי פחד ומורא, ותסדרי את הדברים שחשובים לך על הנייר. תפרטי את התפקידים שחשובים לך ואת הזמן שעומד מול זה ותסדרי את הכל בתוך משבצות. תכניסי קודם את הדברים החשובים בחיים שלך ואחר כך את הדברים האחרים, תוותרי על מה שלא הצלחת "לדחוס" כי כנראה שזה לא מספיק חשוב. תצטרכי לשוחח עם אנשים בחייך ולהסביר להם שכרגע את עושה סדר בחיים שלך ותיאלצי להיות פחות זמינה עבורם. יכול להיות שזה לא יהיה "פופולארי" אבל כדי לחיות את חיינו אנחנו צריכים לפעמים להיות "לא פופולארים". התרגלנו לכך שכולם צריכים לאהוב אותנו ולהיות מרוצים מאיתנו כל הזמן אבל זה לא נכון לחיות בצורה כזאת. מעבר לכך, אם את רוצה להשאיר מורשת איכותית לילדים שלך תראי להם איך את מתנהלת ושמה את עצמך במקום שמגיע לך בחיים. אולי דרכך ילדייך ילמדו לא לוותר על עצמם עבור אחרים.
