ד"ר רזניק על הלגליזציה של הסמים הקלים: "עלינו ללמוד מהולנד איך לנהל את זה"
ד"ר איליה רזניק, מומחה לפסיכיאטריה וחבר בוועד המנהל ארגון בין-לאומי לקנאביס רפואי, משוחח עם זהר על היתרונות ועל החסרונות הטמונים בסם
אפרת קורמן
מריחואנה גראס וקנאביס כולם שמות של אותו צמח ירוק הנחשב לסם הבלתי חוקי הנפוץ ביותר בעולם. הדיון בנושא הלגליזציה לא יורד מהכותרות ומידי פעם מתפרסמים עוד ועוד ידוענים, מוסיקאים וחברי כנסת המודים שהשתמשו או עדיין משתמשים בסם הלא חוקי. מדינות רבות כבר התירו את השימוש במריחואנה באופן חוקי והשאלה הנשאלת היא מה עם ישראל?
העיתון ניו יורק טיימס פרסם מאמר מרתק ובו מסוכם ניסיונה של מדינת קליפורניה בארה"ב מזה 17 שנים בשימוש בקנאביס רפואי. הם בדקו את ההשלכות ותופעות הלוואי על אנשים שונים ועל הסביבה והעלו בחכתם כמה ממצאים מפתיעים. גיא זהר אירח בתכניתו את ד"ר איליה רזניק, מומחה לפסיכיאטריה וחבר בוועד המנהל ארגון בין לאומי לקנאביס רפואי וניסה להבין מה בדיוק גילו במאמר הזה. ד"ר רזניק הסביר שמדינת קליפורניה נמצאת בפרשת דרכים וצריכה להחליט מה היא רוצה לעשות בעניין הקנאביס במדינתה:" זו מדינה שעשתה פריצת דרך אבל גם עשתה הרבה טעויות והיא מודה בכך. מושל קליפורניה הקודם אישר לגליזציה של הסם הרפואי כמו מדינות אחרות בעולם למשל בהולנד שם יש קנאביס רפואי חוקי והחוק סבלני לגבי שימוש בסם לצרכים אחרים". לפי העיתון ניו יורק טיימס השריף הראשי של המדינה אישר כי ישנה ירידה של שליש בכמות העבירות הפליליות וכי נפח המריחואנה בשוק השחור ירד בשלושים אחוז.
ד"ר רזניק מציין כי מה שמנהל כעת את כל המאבקים הוא הרציונל הכלכלי. העובדה שאישרו שימוש בקנאביס למטרות רפואיות או אחרות לא הקפיצה את הפשיעה, לא העלתה את מספר תאונות הדרכים והוכיחה כי הקלות בה ניתן להשיג את הסם בקליפורניה לא גרם לחוסר בטיחות מבחינה ציבורית. הבעיה טמונה לדבריו בקבלת הרישיון עצמו: "הצורה שבה יכול אדם לקבל רישיון לסם הרפואי היא לא נכונה, גובלת בוולגריות וחוסר מקצועיות ולכן הדוגמא של אישור קנאביס רפואי בקליפורניה היא דוגמה רעה לכל המדינות". עוד מוסיף ואומר: "מדינת ישראל צריכה ללמוד ממקומות אחרים כמו מהולנד. שם רופאים נותנים מרשם לצרכים רפואיים על פי אמות המידה שלהם ללא שום פטרונות ממשרד הבריאות ההולנדי. יש להם על המדף קנאביס מסוגים שונים בפיקוח ממשלתי מצוין". לדבריו של ד"ר רזניק יש סטנדרטים שבהם ניתן לקבל את הרישיון ורופא יכול לתת אותו רק לאחר הכרות מלאה עם החולה ולא סתם אם יש לו "אצבע כואבת". מתן הרישיון בשימוש בסם הוא רק חלק מתכנית טיפול שלמה המחייבת מעקב.
