5 ימים ב-5 דקות - "ביום ראשון אריק איינשטיין היה חי ואייל גולן היה הזמר הלאומי"
גבי גזית מסכם את השבוע החולף - והפעם: פרשת אייל גולן לא דועכת, מס ההכנסה לא יעלה והקרב על ברית המילה בעיצומו - האזינו
לטובת מי שלא היה, לא התעניין, לא רצה לדעת, נתקע על הזיונים של חבורת אייל גולן או סתם הרהר עמוקות בעניינים נשגבים ופספס את המציאות של תחילת השבוע וכל מה שקרה ועבר לרדאר שלכם, הנה חמישה ימים בחמש דקות:
יום ראשון:
יום ראשון בבוקר, שריקת סיום ל"משחקי חברה"- השם שהמשטרה העניקה לפרשת אייל גולן. אריק איינשטיין עדיין חי ולכן גולן הוא עדיין הזמר הלאומי. עכשיו מתחיל להתברר שאם היו "משחקי חברה" הם באמת היו קלאס ומחבואים ומי שלא התחבא כמו שצריך היה האבא שכרגיל סמך על הילד וחשב שאף אחד לא יעיז להציק לו. ביום ראשון בבוקר חזרה התקשורת לדבר פתאום על ההסכם עם איראן, לא שפרסים יותר מעניינים מתימנים אבל הם לפחות יכולים לפוצץ באמת ולא לגמור ולרוץ לספר לחבר'ה. ביום ראשון, בפתח השבוע נגד אלימות נגד נשים, כדאי שתדעו שהמשטרה לא מגנה על נשים המאוימות מילולית ורק אם מחטיפים להן כמו שצריך אז מוציאים צו הרחקה. אז לידיעת הבעלים, החברים והאבות המכים- יש דרך נפלאה להציק ולאיים בלי להרביץ, להטריד בלי להכות ואף אחד לא יעשה מזה עניין.
יום שני:
ביום שני בבוקר מישהו היה קצת מתוסכל ש"משחקי החברה" הסתיימו כל כך מהר עד שהדליף את פרוטוקולי החקירה של אייל גולן בפרשת החשדות נגדו על העלמת מיסים. 'למה נתת הלוואה של מאתיים אלף דולר לחיים רביבו?', 'למה הופעת בחינם לפני עבריינים?', 'למה שרת כשהפסדת בקזינו?', 'איפה החשבוניות?'. אייל שהוא יותר מתוחכם ממרבית אלה שכותבים עליו או משדרים את התנהלותו- לא זוכר. לא זוכר מי שילם את ההפסדים, לא זוכר כמה הוא מקבל עבור הופעה, לא זוכר מי היה צריך להוציא חשבונית ואם לא הוציא אז למה לא הוציא. אז למה זה מעניין? כי משעמם ואריק עדיין חי.
יום שלישי:
ביום שלישי הרגיש בית הדין הרבני שבאמת פעמיים כי טוב והתנפל על אישה שמסרבת למול את תינוקה. 'מילה זה לא הליך רפואי!' צווח בית הדין על האישה והודיע לה כי כל יום בו תשתהה בביצוע הברית, יחול עליה קנס בסך 500 ₪ כלומר אם תתמיד בסירובה נגיד עד גיל 18 שבו יוכל הנער להחליט על דעת עצמו לבצע את הברית, תצטרך לשלם את הסכום הפעוט של שלושה מיליון ושלוש מאות אלף שקלים, יפה? יפה. אז מה עוד נשאר לומר? ורק בגלל שיש לנו מצב רוח טוב היום כי לפיד לא יעלה לנו את מס ההכנסה אז נהיה עדינים ונאמר לבית הדין הרבני ככה: 'כבר אכלתם לנו את המוח, ניקרתם לנו בכבד, השתלטתם לנו על הקיבה, החלטתם מתי אנחנו קונים, לאן נוסעים, איך אנחנו מתחתנים, איך אנחנו מתים וכמה אנחנו משלמים בבית הכנסת אז רבאק באלוהים תעזבו לנו את הבולבול!
יום רביעי:
ביום רביעי ערכנו הכרות אינטימית עם מושג חדש בשוק העבודה הישראלי המתפתח והוא "עבודה בשלושה אחוזי משרה", חכו שנייה, אני לא צוחק. ביום רביעי פורסם כי דירקטוריון חברה בשם "אקויטל", חברה רצינית המשקיעה בנדל"ן ונפט, יאשר לאחד חיים צוף משכורת של 156 אלף ש"ח בשנה עבור כך שיעבוד במשרה ניהולית בשיעור של שלושה אחוזי משרה. אני יודע שזה נשמע מסובך אבל בואו נעשה חשבון ביחד כי זה נורא מתוחכם ומאז המצאת הגלגל לא היה דבר כזה: נגיד לצורך העניין שמנהל בכיר עובד לפחות 10 שעות ביום, לעיתים קצת יותר אבל נעגל את זה. ב-10 שעות יש 600 דקות ושלושה אחוזים מ-600 זה בדיוק 18 דקות, כלומר מר צוף המוכשר צריך להעניק לחברה מדי יום לא יותר ולא פחות מ-18 דקות של עבודה כדי לקבל שכר של יותר מ-156 אלף ש"ח בשנה וזה עוד לפני בונוסים. איך זה יעבוד? האם מר צוף יכנס למשל לישיבה בשעה 10:00 בבוקר ובשעה 10:18 יודיע: 'נגמר הזמן, נגמרה מכסת העבודה שלי, כולם מוזמנים לעוף הביתה' כי זהו? תחשבו על מר צוף בזמן שאתם דופקים שעון ליום עבודה בן שמונה שעות שעליו לא תקבלו את מה שצוף מקבל על שמונה עשרה דקות ואם זה לא צוף אז זה לא חיים.
יום חמישי:
הבוקר הזה מביא לנו חידה גדולה באדיבותה של כבוד השופטת חנה מרים לומפ. כבודה דנה במשפטו של מורה מגוש עציון שתקף ילדים בני שבע- שמונה ואפילו לא חשבה להטיל עליו עונש מאסר כלשהו למרות שנמצא אשם בתקיפה מינית של ילדים קטנים, תוך שמלמלה משהו על שיקום ועניינים שכאלה. תזכרו, כי יש תיכף משוואה- יהודי, גוש עציון, תקיפה מינית וילדים. חיפוש מהיר בגוגל תחת השם "לומפ" מעלה כי לפני חודשיים, כבודה, אותה הלומפ גזרה עונש על פלסטיני שנישק בכוח אישה מבוגרת מבית שמש, לא ילדה, בניגוד לרצונה והלך לדרכו. אז זהו שהפלסטיני טעה. אם הוא היה מורה מגוש עציון היה מקבל כנראה צל"ש כי לא תקף ילדים אבל בטמטומו נולד פלסטיני ולכן מה הוא חטף מידיה של גברת לומפ, שפטרה את המורה שתקף מינית ילדים בגוש עציון? עבודות שירות? מה פתאום! תשעה חודשי מאסר בפועל ומאה אלף שקלים קנס! שידעו כל הפלסטינים שליהודים מותר לתקוף מינית ילדים קטנים ולצאת בשלום אבל לערבי אסור לנשק יהודיה. תודה רבה לך כבוד השופטת חנה מרים לומפ, עכשיו למדנו ממך שיעור מעניין באזרחות.
