גבי גזית
כל יום ב-10:00
facebook gplus twitter whatsupp קוד הטמע באתר אחר
797

"כל הרע שבעולם נמצא בחוק ההסדרה"

גבי על החוק שמסעיר את המדינה


גבי גזית פתח את תוכניתו במשל על אהוד ברק ו"המחנה הציוני": התרנגול חזר ללול, התרנגולות התרגשו ובכו כשקרקר ולא חזר. על הכותל המערבי: "אלך לשם אחרי שאוכל שרימפס. ישוחרר הכותל מציפורני החרדים"

חוק ההסדרה הוא חוק רע וזה לא סתם מתחרז. הסדרה זה רע. כל הרע שבעולם נמצא בחוק הזה, עד שאפילו היועץ המשפטי לממשלה מודיע של יוכל להגן עליו בבג"צ .אז לפני שאתם מתנפלים על טראמפ והתקנות שלו, תראו מה עושה התואם שלו וחבר עבדיו הנרצעים, הביתנים והקישים והאחרים. וכמו בארצות הברית צריך לקוות שבתי המשפט יעצרו את הטראמפ שלנו, וגם כאן צריך להתפלל שבג"צ יזרוק את ביבי וחבורתו מביצוע החוק המטורלל הזה.

חברי הכנסת החרדים התכנסו אתמול כדי לדרוש מראש הממשלה לבטל את מתווה הכותל. כאילו אין צרות במדינה. יש הסדרה ועכשיו יש כותל. למה הם רוצים לבטל את מתווה הכותל? כי לפתע הם גילו סעיף לפיו אחד מחברי הוועדה הציבורית שתנהל את הכותל יהיה רפורמי. וואי וואי וואי. הוא יהיה רפורמי. זה סוף העולם מבחינתם .מי בנה את הכותל? ליצמן עמד עם סלע ועם כף בנאים ובנה את הכותל? גפני הניח את הטיט? דרעי הפושע חפר את היסודות. את הכותל בנה הורדוס וסיים לבנות המלך אגריפס השני והם לא השאירו אחריהם הוראות הפעלה לגבי מי ינהל אותו ב-2017. בדיוק כמו שהרצל לא השאיר הוראות הפעלה, שאומרות שהחרדים ינהלו את המדינה.

הכותל הוא של כולנו. של החרדים, של הדתיים ואוכלי הכשר וזוללי השרצים. הכותל הוא גם שלי, ואני אלך אליו אם ארצה אחרי שאסיים את מנת השרימפס החמודה שלי. כי כולנו, כולנו בעלי הכותל. אלוהים לא רשם בטאבו את הכותל על שם ליצמן וחבורתו. ואני בטוח שבקרב הקהילה הרפורמית יש אנשים גם רעים יותר וגם טובים יותר מהחרדים. אבל לאף אחד אין אמץ לומר להם שהכותל הוא לא שלהם. ישוחרר הכותל מציפורני החרדים ומיד.

אתמול פתח הלולן הראשי של "המחנה הציוני", החווה לגידול התרנגולות את דלת הלול, ובכרבולת סמוקה עם זקן שחור נכנס התרנגול ברק. קרקורי ההתרגשות של התרנגולות נשמעו משם ועד למגדל היוקרה שבו גר התרנגול. העופות לא ידעו את נפשן מרוב התרגשות, עד כי זנחו את גרגרי המזון והתקהלו אל הביקור תוך רעד כנפיים. אל תצייץ, תחזור, קרקרה התרנגולת ההרצוגית ושאר חברות הפרלמנט התיישבו בשורה הראשונה, ליד תאי ההטלה, ליהנות מזיוו של התרנגול שעוד רגע חוזר הביתה. הוא גם קרקר כמה דברים, אבל אז, כאשר ברעד ההתרגשות, שאלו אותו העופות, מה דעתך על המצב בלול? וכך הוא אמר וזקנו אפילו לא רעד, בשלב זה אני לא חוזר. למה? בכו התרנגולות. האם לא נאה הדירה בעיניך? האם החדרים אינם מרווחים? לא, ענה התרנגול. לא אשב עמכם, השכנים אינם נאים בעיניי. וחזר למגדל.

תשכחו לרגע מהרגבים והביטנים ותתחילו ליהנות, באמת תתחילו ליהנות. למשל, לראות בפעם השנייה, למרות שהתוצאה ידועה, את המשחק בין נדאל לפדרר. בשביל זה כדאי לחיות. בשביל זה כדאי להתמיד. בשביל זה כדאי לשמוע את האמירה הכל כך לא ישראלית של פדרר, אם היה אפשר, הייתי חולק איתך את הפרס, אמר ליריבו המנוצח. תפנימו את זה, במדינה הפרחית הזאת. תפנימו את הסגנון השוויצרי, את העידון והנימוס. אצלנו, כששחקן מוחלף בעת משחק כדורגל, הוא בועט בבקבוק המים, דופק על הקיר ומקלל את האמ-אמא של המאמן.

30/01/2017