facebook gplus twitter whatsupp קוד הטמע באתר אחר
1994

"כמעט ואין עיר בישראל שאין בה עבריין מין 'מפוקח'"

מפקד יחידה המתמחה בטיפול בעברייני מין בריאיון מיוחד

אסף זגורי, קצין שב"ס מיחידת 'צור' המתמחה בטיפול בעברייני מין, מדבר על חשיבות היחידה, המעקבים והקשר עם המפוקחים - "התפיסה שלנו היא לתת להם לחיות עם ההגבלות"


סגן גונדר אסף זגורי מיחידת "צור" בראיון לטגניה ושלמור ב-103FM: פעילים 24/7 ועוקבים אחרי למעלה מ-1,115 עברייני מין שחזרו לחברה בכל רחבי הארץ. מתחפשים כדי להיטמע בסביבה ומונעים מהם לבצע עבירות מין ולהתאבד

יחידת "צור" של שירות בתי הסוהר הוקמה בעקבות חוק חדש שנועד להגן על הציבור בפני עברייני מין. סגן גונדר אסף זגורי, קצין בכיר ביחידה, סיפר על פעילותה המרתקת בראיון מיוחד לברהנו טגניה וגלעד שלמור ב-103FM: "היחידה מפקחת על עברייני מין שישבו בכלא, ריצו את עונשם ויצאו לחופשי חזרה לחברה. המטרה היא להחזיר אותם למעגל החברה, שלא יישבו כל החיים בבית הסוהר, אלא יחזרו להיות חלק מהחברה. תפקידנו לפקח עליהם כדי שלא יבצעו עבירות מין נוספות. אנחנו פועלים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. מנהלים מעקבים, תצפיות, פעילויות גלויות וסמויות, שמירת קשר רציף עם המפוקחים ושיחות איתם על ידי קציני פיקוח".

"הם יודעים שעוקבים אחריהם", הסביר. "המעקב הוא בצו של שופט, שכולל גם את ההגבלות שחלות עליהם. לכל אחד 'סל' הגבלות משלו, כמו התקרבות לקטינים או גלישה באינטרנט. אנחנו עוקבים כדי לוודא שהם לא מפרים את צו הפיקוח. לצד קציני הפיקוח הגלויים שנמצאים בקשר עם הנעקבים, יש מערכת שלמה, סמויה, של אנשים ואמצעים טכנולוגיים שעוקבים אחרי אותו מפוקח. אלה קצינים שפועלים באופן סמוי. מסובבים בתוך החברה במטרה שלא יזהו אותם ויוכלו לעקוב בצורה סמויה אחרי המפוקחים. אנחנו מתחפשים כדי להתאים לסביבה. סביבה חרדית, עירונית, כפרית, אנחנו מתאמים את עצמנו למקום. אני אישית התחפשתי לחרדי וערבי, גם אני שיניתי חזויות".

"אנשי היחידה מקצועיים מאוד בתחום העיקוב והתצפיות ומצד שני הם בעלי יכולות תשאול ושיח עם המפוקח כדי לקלוט ממנו מידע בצורה הטובה ביותר", הוסיף. "הם מנהלים איתם שיחות עומק מעבר למעקב. אנחנו מנסים להבין כל הזמן על מה הם חושבים, מה הם עושים, מה הכוונות, עם מי הם נפגשים, מה הם עשו לאורך הדרך. אנחנו גם מוודאים שמה שהם מדווחים לנו הוא בהלימה עם מה שאנחנו רואים בשטח. בכלל, מעקב זו עבודה מעניינת מאוד. אתה עם אדרנלין גבוה מאוד, אתה כל הזמן בקשר עם אותו מפוקח, מחליף חזויות, משנה עמדות, עושה תצפיות, מנהל מעקבים רגליים ורכובים".

טגניה שאל האם עברייני המין מסתובבים ליד גני ילדים. "זה קורה הרבה", השיב זגורי. "לא מזמן, באזור המרכז, מפוקח שעקבנו אחריו התחיל לעבוד בבית ספר ונכנס לשם. כמובן שעצרנו אותו ברגע שזה קרה. צריך לזכור שמדובר בפדופיל מורשע ומסוכן שמאוד שמסתובב בתוך בית ספר בין הילדים. גם המעסיק שלו אחראי שהוא לא ייכנס לשם. חלקם מנסים לבצע פשעים ואנחנו מונעים מהם". שלמור שאל: "וכשאתה רואה מפוקח שלך מתקרב בעיניים רעבות לגן ילדים?". "זה לא נעים בכלל", הודה זגורי. "לראות, לשמוע, להקשיב לאותם מעשים שהם עשו".

"לא ניתן למנוע עבירות מין באופן מוחלט", הדגיש זגורי, "ולכן אם מפוקח מבצע עבירת מין זה לא כישלון. הם רבים, הם בתוך החברה, לא כלואים בבית הסוהר. הפיקוח הוא לא מסביב לשעון בגלל תפיסה שאומרת לתת להם לחיות עם הגבלות, כדי שיחזרו למעגל החיים. יצא שתפסנו מפוקחים 'על חם' בניסיון לבצע עבירות מין וגם הפרות של צווי פיקוח. ואם אמרתי לו שאסור לו לנסוע באוטובוס, כיוון שהשופט הגביל אותו בנסיעה באוטובוס, כי בנסיעות הוא מבצע עבירות מין, ותפסנו אותו נוסע באוטובוס, רק על זה הוא יכול לשבת עד בבית סוהר שנתיים מאסר".

"לעברייני מין אין מכנה אחד משותף", ציין זגורי. "אלה אנשים מקצה לקצה. זה יכול להיות אדם בעל השכלה גבוהה וללא השכלה בכלל, מישהו ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ומישהו ממעמד גבוה. אנחנו מבצעים מעקבים בכל מקום בארץ. כמעט אין בישראל עיר או כפר שהם לא מפוקחים. יש למעלה מ-1,150 מפוקחים במעקב של קציני היחידה. בישראל אסור לחשוף את זהותם כעברייני מין, זו עבירה פלילית. מחקרים מהעולם מראים שהחשיפה שלהם היא לאו דווקא מוצלחת, וכיוון שאנחנו מדינה קטנה, ברגע שהם ייחשפו כאן, לא יהיה להם מה לעשות".

"חלקם הגדול מודעים לבעיה שלהם", הדגיש זגורי. "גם קורה הרבה שמפוקחים יוצרים קשר עם קציני הפיקוח ומבקשים סיוע. יש מביניהם כאלה עם דחף מיני גבוה מאוד שלא שולטים על הדחפים שלהם והם יוצרים קשר, אומרים שהם במצב לא טוב ומבקשים שנעזור להם, שנדבר איתם. יש גם מפוקחים שניתקו מאיתנו קשר, אבל לרוב הקשר הוא מצוין. לעיתים קצין הקשר הוא האדם היחיד שמוכן להקשיב למפוקח, שמתקשר אליו בחג. לפני שבועיים מפוקח שלנו ניסה להתאבד בשתיית כדורים והתקשר לקצין הפיקוח כי הוא האדם היחידי שיש לו בעולם הזה".

על תהליך היציאה מהכלא סיפר: "כשעבריין כזה משתחרר הוא מקבל צו מבית משפט שמגביל אותו ונערכת לו הערכת מסוכנות. קצין הפיקוח מקבל עליו את כל החומר - העבירה שביצע, צו השופט, הערכת המסוכנות, ופוגש את העבריין לשיחה כשהוא עדיין בבית הסוהר. הוא מגיע למפוקח, מסביר לו את הצו, מוודא שהוא מבין את ההגבלות שהוטלו עליו מבית המשפט. העבריין נותן את הפרטים האישיים שלו והיכן הוא מתכוון לגור, קורה שהוא חושב שהוא יוכל לגור היכן שגר לפני שנכלא, אבל שם לא מקבלים אותו והוא נאלץ לעבור למקום אחר כדי להתחיל את החיים מחדש. אנחנו מנסים לאסוף כמה שיותר פרטים, מידע מודיעיני על הבית שלו, על מקום העבודה, ונערכים לפעילות עוד לפני שהוא משתחרר מבית הסוהר. אנחנו מזהים את דפוסי הפעולה שלו ובהתאם להם אנחנו מנהלים אחריו את המעקבים, וגם מגיעים אליו הביתה באופן שוטף".

שלמור שאל את זגורי מה הוא מרגיש כלפי המפוקחים. "אני לא מרגיש אמפטיה", ענה הקצין, "אני מבצע את המשימה שלי. אבל צריך לזכור שאותם מפוקחים ריצו את עונשם, שילמו את חובם לחברה והם חייבים לחזור לדרך הישר. אם אנחנו לא נוודא שהם עושים הכל טוב, בסוף, מי שנפגע, 80% מהקורבנות שלהם הם קטינים".

שלמור שאל על הנשים של עברייני המין, וזגורי אמר: "חלקן הגדול יודעות שהוא עבריין מין. הן בסוף נשארות איתם. אני לא מצליח להבין את הקשר, אבל בסוף זו אשתו שתומכת בו לאורך כל הדרך. חלק מהזוגות הכירו אחרי, וחלקם באמת משקמים את החיים שלהם. חלקם הגדול עוברים עוד בבית הסוהר טיפול מיוחד לעברייני מין".

סגן גונדר אסף זגורי מיחידת "צור" בראיון לטגניה ושלמור ב-103FM: פעילים 24/7 ועוקבים אחרי למעלה מ-1,115 עברייני מין שחזרו לחברה בכל רחבי הארץ. מתחפשים כדי להיטמע בסביבה ומונעים מהם לבצע עבירות מין ולהתאבד

יחידת "צור" של שירות בתי הסוהר הוקמה בעקבות חוק חדש שנועד להגן על הציבור בפני עברייני מין. סגן גונדר אסף זגורי, קצין בכיר ביחידה, סיפר על פעילותה המרתקת בראיון מיוחד לברהנו טגניה וגלעד שלמור ב-103FM: "היחידה מפקחת על עברייני מין שישבו בכלא, ריצו את עונשם ויצאו לחופשי חזרה לחברה. המטרה היא להחזיר אותם למעגל החברה, שלא יישבו כל החיים בבית הסוהר, אלא יחזרו להיות חלק מהחברה. תפקידנו לפקח עליהם כדי שלא יבצעו עבירות מין נוספות. אנחנו פועלים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. מנהלים מעקבים, תצפיות, פעילויות גלויות וסמויות, שמירת קשר רציף עם המפוקחים ושיחות איתם על ידי קציני פיקוח".

"הם יודעים שעוקבים אחריהם", הסביר. "המעקב הוא בצו של שופט, שכולל גם את ההגבלות שחלות עליהם. לכל אחד 'סל' הגבלות משלו, כמו התקרבות לקטינים או גלישה באינטרנט. אנחנו עוקבים כדי לוודא שהם לא מפרים את צו הפיקוח. לצד קציני הפיקוח הגלויים שנמצאים בקשר עם הנעקבים, יש מערכת שלמה, סמויה, של אנשים ואמצעים טכנולוגיים שעוקבים אחרי אותו מפוקח. אלה קצינים שפועלים באופן סמוי. מסובבים בתוך החברה במטרה שלא יזהו אותם ויוכלו לעקוב בצורה סמויה אחרי המפוקחים. אנחנו מתחפשים כדי להתאים לסביבה. סביבה חרדית, עירונית, כפרית, אנחנו מתאמים את עצמנו למקום. אני אישית התחפשתי לחרדי וערבי, גם אני שיניתי חזויות".

"אנשי היחידה מקצועיים מאוד בתחום העיקוב והתצפיות ומצד שני הם בעלי יכולות תשאול ושיח עם המפוקח כדי לקלוט ממנו מידע בצורה הטובה ביותר", הוסיף. "הם מנהלים איתם שיחות עומק מעבר למעקב. אנחנו מנסים להבין כל הזמן על מה הם חושבים, מה הם עושים, מה הכוונות, עם מי הם נפגשים, מה הם עשו לאורך הדרך. אנחנו גם מוודאים שמה שהם מדווחים לנו הוא בהלימה עם מה שאנחנו רואים בשטח. בכלל, מעקב זו עבודה מעניינת מאוד. אתה עם אדרנלין גבוה מאוד, אתה כל הזמן בקשר עם אותו מפוקח, מחליף חזויות, משנה עמדות, עושה תצפיות, מנהל מעקבים רגליים ורכובים".

טגניה שאל האם עברייני המין מסתובבים ליד גני ילדים. "זה קורה הרבה", השיב זגורי. "לא מזמן, באזור המרכז, מפוקח שעקבנו אחריו התחיל לעבוד בבית ספר ונכנס לשם. כמובן שעצרנו אותו ברגע שזה קרה. צריך לזכור שמדובר בפדופיל מורשע ומסוכן שמאוד שמסתובב בתוך בית ספר בין הילדים. גם המעסיק שלו אחראי שהוא לא ייכנס לשם. חלקם מנסים לבצע פשעים ואנחנו מונעים מהם". שלמור שאל: "וכשאתה רואה מפוקח שלך מתקרב בעיניים רעבות לגן ילדים?". "זה לא נעים בכלל", הודה זגורי. "לראות, לשמוע, להקשיב לאותם מעשים שהם עשו".

"לא ניתן למנוע עבירות מין באופן מוחלט", הדגיש זגורי, "ולכן אם מפוקח מבצע עבירת מין זה לא כישלון. הם רבים, הם בתוך החברה, לא כלואים בבית הסוהר. הפיקוח הוא לא מסביב לשעון בגלל תפיסה שאומרת לתת להם לחיות עם הגבלות, כדי שיחזרו למעגל החיים. יצא שתפסנו מפוקחים 'על חם' בניסיון לבצע עבירות מין וגם הפרות של צווי פיקוח. ואם אמרתי לו שאסור לו לנסוע באוטובוס, כיוון שהשופט הגביל אותו בנסיעה באוטובוס, כי בנסיעות הוא מבצע עבירות מין, ותפסנו אותו נוסע באוטובוס, רק על זה הוא יכול לשבת עד בבית סוהר שנתיים מאסר".

"לעברייני מין אין מכנה אחד משותף", ציין זגורי. "אלה אנשים מקצה לקצה. זה יכול להיות אדם בעל השכלה גבוהה וללא השכלה בכלל, מישהו ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ומישהו ממעמד גבוה. אנחנו מבצעים מעקבים בכל מקום בארץ. כמעט אין בישראל עיר או כפר שהם לא מפוקחים. יש למעלה מ-1,150 מפוקחים במעקב של קציני היחידה. בישראל אסור לחשוף את זהותם כעברייני מין, זו עבירה פלילית. מחקרים מהעולם מראים שהחשיפה שלהם היא לאו דווקא מוצלחת, וכיוון שאנחנו מדינה קטנה, ברגע שהם ייחשפו כאן, לא יהיה להם מה לעשות".

"חלקם הגדול מודעים לבעיה שלהם", הדגיש זגורי. "גם קורה הרבה שמפוקחים יוצרים קשר עם קציני הפיקוח ומבקשים סיוע. יש מביניהם כאלה עם דחף מיני גבוה מאוד שלא שולטים על הדחפים שלהם והם יוצרים קשר, אומרים שהם במצב לא טוב ומבקשים שנעזור להם, שנדבר איתם. יש גם מפוקחים שניתקו מאיתנו קשר, אבל לרוב הקשר הוא מצוין. לעיתים קצין הקשר הוא האדם היחיד שמוכן להקשיב למפוקח, שמתקשר אליו בחג. לפני שבועיים מפוקח שלנו ניסה להתאבד בשתיית כדורים והתקשר לקצין הפיקוח כי הוא האדם היחידי שיש לו בעולם הזה".

על תהליך היציאה מהכלא סיפר: "כשעבריין כזה משתחרר הוא מקבל צו מבית משפט שמגביל אותו ונערכת לו הערכת מסוכנות. קצין הפיקוח מקבל עליו את כל החומר - העבירה שביצע, צו השופט, הערכת המסוכנות, ופוגש את העבריין לשיחה כשהוא עדיין בבית הסוהר. הוא מגיע למפוקח, מסביר לו את הצו, מוודא שהוא מבין את ההגבלות שהוטלו עליו מבית המשפט. העבריין נותן את הפרטים האישיים שלו והיכן הוא מתכוון לגור, קורה שהוא חושב שהוא יוכל לגור היכן שגר לפני שנכלא, אבל שם לא מקבלים אותו והוא נאלץ לעבור למקום אחר כדי להתחיל את החיים מחדש. אנחנו מנסים לאסוף כמה שיותר פרטים, מידע מודיעיני על הבית שלו, על מקום העבודה, ונערכים לפעילות עוד לפני שהוא משתחרר מבית הסוהר. אנחנו מזהים את דפוסי הפעולה שלו ובהתאם להם אנחנו מנהלים אחריו את המעקבים, וגם מגיעים אליו הביתה באופן שוטף".

שלמור שאל את זגורי מה הוא מרגיש כלפי המפוקחים. "אני לא מרגיש אמפטיה", ענה הקצין, "אני מבצע את המשימה שלי. אבל צריך לזכור שאותם מפוקחים ריצו את עונשם, שילמו את חובם לחברה והם חייבים לחזור לדרך הישר. אם אנחנו לא נוודא שהם עושים הכל טוב, בסוף, מי שנפגע, 80% מהקורבנות שלהם הם קטינים".

שלמור שאל על הנשים של עברייני המין, וזגורי אמר: "חלקן הגדול יודעות שהוא עבריין מין. הן בסוף נשארות איתם. אני לא מצליח להבין את הקשר, אבל בסוף זו אשתו שתומכת בו לאורך כל הדרך. חלק מהזוגות הכירו אחרי, וחלקם באמת משקמים את החיים שלהם. חלקם הגדול עוברים עוד בבית הסוהר טיפול מיוחד לעברייני מין".

08/03/2017