סיפורי סבא
"כלתי לא מביאה את הנכד הקטן שלי לביקור אצלנו"
אני סב לשלושה נכדים. כלתי מסרבת להביא אלינו את נכדי בן החצי שנה בטענה שהוא צריך לישון מוקדם ושאר ילדיי מסרבים שנגיע אליה עם הסירים כל פעם מחדש. אני חש באי נוחות מהסיטואציה. מה עליי לעשות?
ראשית כל אני חושבת שבתך טועה, ככל שילד יותר קטן קל יותר לנייד אותו ואני ממליצה לצאת מהבית עם הילד מידי פעם. מנגד, אני חושבת שיש לשים לב גם לציפיות שלך מביתך. לך יש את הפנטזיה כפנסיונר שכל סוף שבוע יגיעו בניך ובנותיך עם נכדיך ונכדותיך ותהיו ביחד. פנטזיה שמנפצת לך מול העיניים כי כלתך מסרבת לעשות כן. נקודת המפגש בסיטואציה הזו היא מקור הבעיה. זה הבן שלה וזו הטעות שלה, היא לא רוצה לבוא. עליך לקבל את ההחלטה שלה. זה לא אומר שאתה אמור להסכים לכך אך עליך לקבל את המצב. הבנת מצב לא מחייבת הסכמה למצב. בגלל שהיא לא מממשת את מה שנראה לך נכון ראוי וצודק אתה עושה 'ברוגז' ועליך לראות מעבר לסיטואציה הזו. עליך להשלים עם הסיטואציה ואל תכעס עליה. הסיטואציה שאתה נמצא בה מאפשרת לך בחירה. עליך לבחור האם להגיע לבית ביתך למרות חוסר הנוחות בכדי לראות את הבן שלך, כלתך והתינוק או שתבחר שלא ללכת והארוחה תמשך אצלך ללא ביתך. כשאתה בוחר, אל לך להתעצבן אלא להשלים עם ההחלטה שלך. ביתך לא מגיעה אליך כי לא מתאים לה להגיע. ברגע שיתאים לה היא תגיע. אם תכבד אותה ולא תפנה לה כתף קרה אז היא תלמד לכבד גם את הבחירה שלך כפי שאתה תלמד לכבד את הבחירה שלה.
עריכה: איתמר זיגלמן
