"השנאה של נתניהו לתקשורת החלה כשהתמודד מול פרס והעז לנצח"
יועצי התקשורת לשעבר של נתניהו מספרים על היסטוריה ארוכת השנים שלו מול התקשורת
אילה חסון שוחחה עם מוטי גורל ויוסי לוי, שהיו בעבר יועצי התקשורת של בנימין נתניהו ושהתייחסו לתיק 4000 ולהתנהלות ראש הממשלה נגד התקשורת לכאורה: "נתניהו ויתר על הרצון להיות ראש הממשלה של כולם, הוא פונה רק לגרעין הקשה שלו שמאפשר לו להמשיך לכהן בתפקידו"
מה מקור היחסים העכורים של ראש הממשלה עם התקשורת הישראלית? יועצי התקשורת לשעבר של בנימין נתניהו מוטי מורל (שעבד עמו ב-1996) סיפר: "אני חושב שהאובססיה של נתניהו לתקשורת החלה לאחר רצח רבין. עד אז נתניהו הוצג בתקשורת כגיבור לאומי שייצג אותנו בכבוד באו"ם. מאז שעמד על המרפסת בהפגנות כנגד רבין התקשורת החלה לפעול כנגד נתניהו, לרמוס אותו בצורה חד צדדית לחלוטין. נתניהו נהג להגיב להתקפות התקשורת בקור רוח ודווקא ראש מטה הבחירות של הליכוד באותה תקופה, לימור לבנת, החליטה שיש לצאת למתקפה כנגד התקשורת ולהציגה כעוינת".
יוסי לוי , שעבד עם נתניהו בין השנים 2008-2010, הוסיף לדבריו: "היכרותי עם נתניהו התחילה בסוף שנות ה-90 והתהדקה כשנהיה ראש ממשלה בפעם הראשונה. אני מזהה אצלו דפוס שנובע ממשהו עמוק יותר. סגנון הביקורת האהוב על נתניהו הוא חנופה חסרת גבולות. היחסים של נתניהו עם התקשורת הם סימפטום ליחסים אחרים שהוא מנהל ויש הרבה מעבר להם. היחסים הללו מצביעים על כך שנתניהו לוקה בחוסר יכולת מוחלט לקבל ביקורת, זה לא היה כך בעבר. החל משנת 2008-2009 יחסיו עם התקשורת היו דווקא טובים לאחר שהיה שר אוצר מוצלח מאוד. נתניהו היה אז באופוזיציה ודרדר את הליכוד לשפל חסר תקדים עד שהצליח לשקם את מעמד המפלגה. הוא היה נוהג להזמין את התקשורת אליו לנאומים וכיום מטיל פחד על כלי התקשורת.כל מילת ביקורת נתפסת אצלו כבגידה, אנחנו רואים כיצד התקשורת נכנעת בפניו וכיצד הוא חלשה מולו. נתניהו שולח אצבעותיו לגרונה של התקשורת וישנם מקומות שלא יכולים להביע ביקורת כנגדו, כגון אתר 'וואלה' , 'ערוץ 20' ו'ישראל היום'".
"זהו ראש הממשלה החזק ביותר שהייתה למדינה מאז בן גוריון אשר מתנהל כמו ילד מפוחד" הבהיר: "איש לא מעז להציב עמדה הפוכה לשלו, הוא אינו מעודד את סיור המוחות ומי שמותח עליו ביקורת נחשב כבוגד. כשאני הבעתי בעבר ביקורת כנגדו הוא ידע שאין בכך מעורבות של מניעים זרים אלא ביקורת טהורה שמטרתה לשפר את עבודתו ואת אופן קבלת ההחלטות שלו".
"אני לא מסכים עם דבריך כלל", מוטי מורל התנגד: "היום בבוקר 'ישראל היום' פירט באופן נרחב על תיק 4,000. התקשורת ובנימין נתניהו מעורבים באופן אמוציונאלי ביחסים ביניהם. לאחר נצחונו של נתניהו בשנת 1996 התקשורת נותרה בהלם וגילתה עוינות גדולה ביותר כנגד נתניהו שהעיז לנצח את שמעון פרס שהיה המועדף עליה. נתניהו עשה דבר חסר תקדים בעולם, הוא זה שהביא להצלחתו של 'ישראל היום' על מנת לייצר איזון בכלי התקשורת ועד היום פועל נרחבות לצמצם את העוינות כלפיו".
"ברור לכולנו ש'ידיעות אחרונות' פעלו כנגד בנימין נתניהו ועמדו מולו ראש בראש", ציינה אילה חסון: "לאחרונה התברר שהוא ניסה ליישר את ההדורים מול 'ידיעות אחרונות' באמצעות המישור הכלכלי. המעורבות של נתניהו ב'ישראל היום', ב'וואלה' היא חסרת תקדים. זהו ראש הממשלה, אם הוא לא מסוגל לעמוד בחום של המטבח שייצא ממנו. ביקורת חייבת להיות, זה התפקיד של התקשורת. אגב גם כשיאיר לפיד זוכה לביקורת מכלי תקשורת כלשהו הוא נוהג להתקשר ישירות למנהלים ולדון עמם. לדעתך הביקורת של התקשורת הוגנת?".
יוסי לוי השיב: "כל ראש עיר יודע היטב שאם הוא לא יאפשר מודעות של המקומון הוא יכתוב עליו דברים רעים ואם הוא יאפשר פרסום יכתבו עליו דברים טובים. זהו דבר נפוץ מאוד במדינה. אם זה כך אצל ראשי הערים אז זה גם יכול להיות אצל ראשי הממשלה. בסופו של דבר ראש הממשלה הוא אדם חזק ואני מטיל עליו את האחריות. הוא ראש הממשלה 9 שנים ברציפות ו-12 שנים במצטבר. מתפתחת כאן תרבות מדאיגה מאוד, נתניהו מרבה לשקר ולהסית בתגובותיו ופונה לו גרעין קשה שלו בלבד כשהוא מוותר על הרצון להיות ראש הממשלה של כולם. 25 מנדטים מספיקים לו כדי שיוכל להמשיך ולשלוט".
עריכה: איתמר זיגלמן
