יום הולדת, חגיגה (בלתי) נחמדת
אין אין אין חגיגה: הילדה ממש לא רוצה לחגוג יום הולדת בגן, ואילו אמה מתעקשת • האם היא פועלת נכון?
מי לא אוהב יום הולדת? היום שבו אוכלים עוגות, נושפים על הנרות, מקבלים מתנות וכל העיניים אלינו נישאות; תתפלאו, אבל יש ילדים שמעדיפים שלא לערוך מסיבה גדולה; לא רוצה, לא צריך.
במכתב שנשלח למיכל דליות ב־103fm נכתב כך: 'בתי בת ה־4 נהיית נבוכה וביישנית כאשר כל תשומת הלב מופנית אליה. היא לא רוצה שיחגגו לה יום הולדת בגן, והיא גם אומרת את זה בכעס. היא לא רוצה להיות שותפה להכנת העוגה ולא הראתה התלהבות כמו שהיא תמיד מראה מכל מיני דברים. הייתי רוצה לדעת ממה זה יכול לנבוע'.
"אני לא יכולה לדעת ממה זה נובע", השיבה מיכל והסבירה כי בשביל לגלות את הסיבה לכך, הייתה צריכה לשוחח עם האמא והילדה ולהכיר אותן מעט יותר.
ובכל זאת - הסיבה להסתגרות של הילדה לא כל כך משנה במקרה הזה. "אני לא יודעת למה - אבל היא פשוט לא רוצה. ואם הילדה לא רוצה יום הולדת בגן - למה עושים לה יום הולדת בגן?", תהתה מיכל ואף נזכרה בחברתה, שכאשר הייתה ילדה - קרה לה את אותו המקרה בדיוק: "הזיכרון הראשון של חייה של חברתי הוא מגיל 3. אמה שאלה אותה אם היא רוצה לחגוג יום הולדת בגן. היא סירבה אבל בכל זאת חגגו לה.
"את גם אומרת שהיא מראה התלהבות מדברים אחרים, ואילו בכל הנוגע לחיי חברה יש לה חוסר ביטחון והיא נהיית סגורה וביישנית. אני אומרת שכדאי לבדוק אם בגן היא מדברת או לא מדברת, או אם בבית שמחה ומתלהבת - בניגוד לגן ששם היא נאלמת דום. זה עניין שצריך לרדת לעומקו".
לבסוף קראה מיכל לכל ההורים באשר הם וביקשה בתקיפות: "אם אנחנו רוצים לעשות כיף לילד והילד לא רוצה - לא צריך לעשות בכוח. בשום פנים באופן".
עריכה: מיכל דאבי
