פעם היינו מדברים לאט, היינו מדברים בשקט
מה עושים כשהיכולת לתקשר ולדבר נפגעת בעקבות מחלה הפוגעת בשרירי המוח, והאם ניתן להשיב את מה שהזמן לקח?
אולי נדבר - ואולי לא: 'דיסארטריה' היא הפרעה בדיבור; באופן מצער למדי, לא תמיד יודעים ממה בכלל נגרמת ההפרעה ולא בכל המקרים אפשר לטפל בבעיה.
המאזין דב מודאג: אשתו בת ה־70 לא מצליחה לדבר. לפרופסור רפי קרסו ב־103fm סיפר כי כבר ארבע שנים שיש לה בעיות בדיבור. "כשזה התחיל, בקושי הרגישו את הבעיה, אבל לאט לאט המצב הדרדר. אשתי לא יכולה להוציא את המילים שהיא רוצה לומר.
"אשתי עברה את כל הבדיקות האפשריות כולל אמ.אר.איי, סי.טי וטיפול בתא לחץ. לפני חודש היינו בבדיקה של עמוד השדרה והרופא אמר שהבעיה מגיעה מהמוח. יש מחסום שמפריע לדיבור שכנראה נובע מהגיל, אבל לא נמצאה בעיה ממשית שתוקעת את הדיבור. האם יש לך רעיון לבדיקה נוספת שעליה לעבור כדי למצוא את הבעיה?", שאל.
תחילה הסביר קרסו כי קיימות מחלות ניווניות של המוח שבאות לידי ביטוי בהפרעות דיבור מסוגים שונים. אם כן, יש לאבחן האם הבעיה נמצאת רק באזור החיצוני של קליפת המוח הקדמית, או שמא בברוקה - מרכז הדיבור המוטורי, אותה מכונה ממנה יוצאים ההיגויים. "אם כל הבדיקות תקינות, קרוב לוודאי שיש משהו שקשור לקליפת המוח באזור הברוקה - 'דיסארטריה' זה השם.
"לפעמים אנחנו לא יודעים מה הסיבה לכך והאמת היא שלא תמיד אפשר לבדוק את זה", המשיך קרסו, "מה שכן, אם היא לא עברה עדיין אבחון שפתי, כדאי לעשות זאת. בבדיקה כזו רואים באיזה סוג של הפרעת דיבור מדובר ואז אולי יוכלו לדעת מה המקור".
עריכה: מיכל דאבי
