"קיבלתי הרבה כוויות, אך לא הייתי משנה דבר"
הפעם, צללו רז שכניק ודני רובס אל השירים הנפלאים מאלבומו 'ברושים וחמניות', ונזכרו ברגעים בלתי נשכחים מהעשור הראשון של הקריירה • חלק ב'
הזמר, היוצר והפזמונאי דני רובס, אחראי כבר שנים על הנעמת זמננו עם מוזיקה ישראלית טובה ועמוקה, שנדמה שאין לה תפוגה. בשעה השנייה של רז שכניק לצדו של רובס, שוחחו השניים על אלבומו 'ברושים וחמניות', שהצליח, לדבריו, להוציא דברים קצת שונים ממה שהכיר בכישרונו המוזיקלי כפי שהכיר אותו.
על תהליך העבודה על האלבום, סיפר: "אני חושב שאני מאוד עם רגליים על הקרקע, ויש משהו נורא הגיוני במקומות האלה שלפעמים אוהבים יותר ולפעמים פחות. במקומות של העליות והמורדות יש קסם. יש אוסף נורא גדול של שירים אחרים. זה אלבום שהצליח, שמחתי שהוא הצליח. אני אופטימיסט הפוך - כל החיים אני מופתע לטובה. אני הרבה שנים אחרי, אך עדיין מתלהב. הרבה כסף מהתקליטים לא הגיע, אבל זה הביא לי הופעות, הביזנס של המוזיקה היה קצת אחר".
מהר מאוד, הגיעו השניים לשיחה ערה על שיר הנושא של האלבום. "ברושים וחמניות אלו שני דברים נורא ישראליים", הסביר, "גם חסר עכבות וגם משהו קצת בוטה ומדליק כזה, אף אחד לא שם על כללים. מנגד, ברושים הם משהו שמסמן גבולות בדרך כלל. השיר מדבר על שני אנשים שקובעים שייפגשו כל שנה במקום מסוים, ויש משהו שם שסוגר מעגלים של אנשים שמתכננים המון קדימה".
"הומור זה כלי נהדר"
באשר לשירו 'גרעינים', טען רובס: "אני נורא אוהב שירים מהירים עם מלא מילים. יש לי צד שנורא אוהב הומור, שברוב האלבומים לפני לא בא לידי ביטוי. אלו אלבומים נורא רציניים, פנימיים ואישיים, והייתה לי תחושה שאני רוצה להראות את זה גם בשיר. החיים במדינה הזו לא קלים, אף פעם לא היו קלים וכנראה לא הולכים להשתפר. אתה יכול לעמוד עם שלטים, ואני חושב שאתה צריך לצחוק, הומור זה כלי נהדר".
רז שכניק ודני רובס באולפן//צילום: מאירה פרץ/103fm
מ'גרעינים', המאופיין בהרבה מאוד הומור, הגיעו שכניק ורובס לשיר 'מדבר', המתאר חוויה מעט אחרת. "זה שיר שכתבתי כמה שנים לפני", אמר, "נורא אהבתי את המוטיב של המדבר, התחושה שאתה מרגיש יבש עם סדקים בתוכך, ויחד עם זאת מלא בהרבה מאוד חום. אני מאוד אוהב את השיר, הוא עובד טוב בהופעות".
אם המילים 'אני הבן של הקוסם בחליפה זוהרת, דחוק בין אבא והתיק במכונית דוהרת', מוכרות לכם, אתם ודאי יודעים שמדובר 'הבן של הקוסם', שירו של רובס, אותו כתב והלחין. "בתקופה ההיא היה גל אדיר של מופעי טלפתיה", הודה כששאל אותו שכניק מה גרם לו לכתוב דווקא על נושא זה. "הבן של הקוסם כתוב מהזווית של חוסר המודעות, שהכל יהיה בסדר. יש בזה משהו תמים ונוגע ללב. אתה מבין שאתה לא רוצה לפוצץ את הבועה לילד ההוא".
אחת השאלות הקשות שניתן לשאול ממרום שנים רבות של קריירה ארוכת שנים, היא מה אפשר היה לעשות אחרת. לשאלה מורכבת זו השיב רובס בשלילה. "אני לא חושב. יש משהו בכוויות האלה, קיבלתי הרבה כוויות. החיים זה בית ספר, לפעמים אתה חוטף סטירה, אין שום טעם להלקות את עצמך על מה שהיה, לא הייתי משנה שום דבר. אני אוהב גם את הרגעים הפחות מוצלחים, ויש כאלה".
פרויקט 'אלבומי המופת' מפגיש בכל שבוע את העיתונאי רז שכניק עם גדולי המוזיקאים בישראל. יחד הם יוצאים למסע אל האלבומים שהיו סימני דרך בקריירה שלהם - ובפסקול הישראלי.
לרשימת התוכניות המלאות בפרויקט לחצו כאן.
עריכה: מיכל קדוש
