משחקי הרעב
מיכל דליות הרגיעה אב לילד בן 11 שאוכל חטיפים בהיחבא, ולא מוכן להודות בכך למרות שנתפס לא פעם: "זה שהיית שמנמן בילדותך לא אומר שגם הוא יהיה"
שאלתם את עצמכם פעם מדוע אנחנו מצליחים לזכור ריחות וטעמים לאורך זמן? הרי אם תעצמו עכשיו את העיניים ותיזכרו בסבתא שלכם תדעו לזהות בדיוק מה היה הטעם של החטיפים שהיא הייתה נותנת לכם בסוף השבוע, באישור של אמא כמובן. הרי אנחנו לעולם לא נשכח את האושר שהסבו לנו הממתקים שאכלנו בילדותינו, למרות שאותם הממתקים הפכו עם השנים למקור דאגה, והטעם המתוק והממכר הפך למשהו הרבה פחות חלומי ברגע שגילנו מודעות לתזונה. המאזין שהתקשר לקבל ייעוץ ממיכל דליות הבוקר מכיר את התחושה הזו היטב, וסיפר כיצד בילדותו היה ילד שמנמן בעל נטייה להשמנה, והוא חושש שגם בנו בן ה־11 יהיה בדיוק כמוהו.
"אני נותן לילד לאכול איתי ממתקים, אבל אז אני מוצא אריזות בכל מיני מקומות בבית, וכשאני שואל אותו מי עשה את זה הוא אומר שזה לא הוא", הודה, "אפילו תפסנו אותנו פעם והוא המשיך להכחיש. בבית אנחנו קוראים לו 'ילד סודי' כי אי אפשר לדעת איזה דברים הוא מסתיר". המאזין סיפר שהדבר מאוד מטריד אותו, ושהוא תוהה כיצד לטפל בבעיה המורכבת.
"אתה צריך לקחת אותו לשיחה, ולהסביר לו שאתה לא מוכן שהוא יאכל ממתקים בהסתר. גם אם הוא יגיד לך שזה לא הוא תתגיד לו באופן חד משמעי שאתה לא מעוניין שהוא יאכל בצורה כזו, ולכן תשמח לדעת מה לקנות לו לאכול", אמרה דליות, "תברר האם הוא רוצה עוד שוקולד בשבוע, או חטיף נוסף, כי למרות שאתה לא רוצה שהוא יהיה שמנמן כמוך אתה גם לא מעוניין לפתח אצלו הרגלים כאלה". לפי דבריה של דליות ההמלצה היא להגיע איתו להסכם, "אני רוצה שתבין שהוא זה לא אתה. נכון שהוא הבן שלך, אבל זה שיש לך נטייה להשמנה לא אומר שגם לא תהיה. זה לא בטוח שהוא ישחזר את הסיפור שלך. תן לו כבוד, הוא כבר ילד גדול. תבטח בו, ותראה איזו תשובה הוא נותן לך. יכול להיות שאם תרשה לו לאכול רק עוד שוקולד אחד בשבוע הוא יפסיק לאכול ממתקים בסתר".
