אולי נדבר? (ואולי לא?)
אוהבים לנתח כל סיטואציה שקורית עם הילדים כדי למנוע ממנה לקרות בשנית? ובכן, אז די • מיכל: "הדור הזה עושה יותר מדי עניין"
הורים, די לנתח כל דבר: אם גם אתם מוצאים את עצמכם בשיחות בלתי נגמרות עם הילדים שלכם, שיחות שבהם אתם מסבירים פעם אחר פעם למה אסרתם עליהם לאכול ממתק לפני ארוחת הצהריים, למשל - כדאי שתעצרו כאן ועכשיו; מיכל דליות: "אחת הבעיות של הדור הזה היא שמדברים עם הילדים יותר מדי".
מאזינה שוחחה עם מיכל דליות ב־103fm וסיפרה על בתה הרגישה בת ה־3.5. "הילדה שלי חכמה ופקחית, אבל גם מאוד רגישה", אמרה. "כל הזמן היא צריכה את המגע והחיבוק שלנו, וכשהיא מתעצבנת היא נעלבת בקלות. אם אנחנו כועסים עליה היא מאוד מתקשה להתמודד עם זה". מספיק שההורים טיפה משנים את הטון או מעירים לה, וכבר הילדה נפגעת. "במקרים כאלה היא באה ומתרפקת עלי, מחפשת את המגע והאישור שלי כדי להראות שהכל בסדר, אבל לפעמים היא צועקת 'את לא אמא שלי, חפשי ילדה אחרת, אני הולכת' ומנסה לצאת מהבית".
לדברי מיכל, הכל מתחיל ונגמר בכך שהמאזינה מתארת את בתה כילדה רגישה. "כל עוד תמשיכי להגיד לעצמך ולסביבה שהילדה רגישה, זה לא ייפסק", הזהירה. "הילדה הזאת תוייגה כרגישה וכעת היא משחקת אותה בדיוק לפי התגית". וגם, עצם העובדה שחוזרים על המנטרה הזאת גורמת להורים שלה להתנהג אליה, אולי, בכפפות של משי.
אם כן, בשביל לעזור לה להתמודד עם התסכול למרות שהיא נורא רגישה, וגם לגרום לה שלא להיעלב בכל פעם שההורים מרימים טיפה את הקול, צריכים לייצר בילדה עוצמה ויכולת להתמודד עם מצבים לא נעימים. מיכל: "כשהילדה נשכבת עלייך אחרי שגערת בה, הזיזי אותה טיפה. 'סליחה, אמא', היא תאמר. 'אל תבקשי סליחה אלא בפעם הבאה שתפי פעולה', השיבי ולכי לעשות משהו אחר.
"את חייבת להיות קצרה ועניינית", המשיכה דליות. "כשהיא נעלבת היא צריכה לשמוע רק שאת מבינה אותה, את מבינה שהיא כועסת אבל אמהות הן קצת רעות לפעמים". ולא, אין צורך להגיד משפט בסגנון 'כשתרגעי, בואי נדבר', ולמה בעצם? "מה יש לדבר על זה?", תהתה מיכל, "היא ביקשה משהו, את לא הסכמת, היא נעלבה והלכה לחדר. למה צריך לבחוש בזה שוב?
"הבעיה היא עיסוק היתר בדברים האלה. את חושבת שהילדה לא מבינה למה אסור? תני לה להתגבר על הקושי והתסכול". לבסוף פנתה לכל ההורים הצעירים של היום ואמרה: "אתם עושים מזה יותר מדי עניין. אחת הבעיות של הדור הזה היא שמדברים עם הילדים יותר מדי. תהיו קלילים ועניינים בלי דיבורים ובלי הסברים".
עריכה: מיכל דאבי
