אל תפחדו מהפחד
הילד או הילדה מגלים סימני פאניקה וחרדה מוגזמים לפעמים? אל תנסו להבין מדוע • מיכל: "הפחד אצל ילדים הוא לא משהו הגיוני"
חושך, רעש ואפילו מפלצות מתחת למיטה הן לרוב הסיבות בגינן ילדים מפחדים; אבל מה קורה כאשר הילדה מפחדת מדברים שלכאורה אין מה לפחד מהם? ובכן, בתור התחלה - אל תזלזלו. אחר כך הזמן יעשה את שלו.
המאזינה מורן שוחחה עם מיכל דליות ב־103fm, וסיפרה כי מזה כשלושה שבועות בתה בת השנתיים מפחדת ממכוניות ומילדים. "כשהיא רואה מכונית, למשל, היא נכנסת ללחץ מטורף ומתחילה לצרוח ולבכות. אני ממש לא יודעת מה הסיבה לכך, אבל כשזה קורה אני מנסה להרגיע אותה ואומרת לה: 'תראי איזה צבע יפה יש לרכב הזה'.
"בנוסף, היא חוששת מילדים גדולים", המשיכה המאזינה, "קרו כמה מקרים בינה לבין ילדים גדולים ממנה וגם לפחד הזה אני מגיבה בדרכים מגוונות. פעם הייתי מחבקת אותה ומתמללת את הפחד שלה - 'מה, הילד הזה הבהיל אותך?', הייתי שואלת. היא הייתה משיבה בחיוב, נרגעת וממשיכה לשחק. קרו מקרים שעוד לפני שהיא נבהלה ידעתי שזה מה שעומד לקרות, כך שהייתי מתקרבת אליה ומחבקת אותה חזק שלא תפחד.
"אני מנסה לא לעשות מזה עניין ולייצר לחץ נוסף. אני לא אומרת לה שאין לה ממה לפחד, כי מבחינתה אין בזה היגיון הרי - היא תמשיך לפחד", סיכמה.
הזמן עושה את שלו
תחילה הסבירה מיכל כי כאשר ילד מפחד - גם אם הוא לא יודע את הסיבה עצמה, כל הגוף נכנס לפעולה. "אנחנו מאוד הוליסטים. משהו שעובר לנו בראש ובלב בא לידי ביטוי גם בגוף והכל ננעל. זה לא משהו שהוא בשליטתו של הילד. לכן, טוב את עושה כשאת לא אומרת לה שאין לה ממה לפחד.
"כשאת רואה שיש סיכוי שהיא לקראת התקף חרדה, התקרבי אליה, געי בה, לטפי לה את הלחי מבלי שהיא אפילו תשים לב. כך את מייצרת רוגע ונינוחות שאולי תרגיע אותה", הציעה דליות.
המאזינה סיפרה כי הפחד של הילדה מילדים גדולים ממנה זולג גם למצבים בהם אין אפילו ילדים בסביבה. "היא הולכת איתי ברחוב, או אפילו יושבת בבית לבד ומשחקת, ופתאום אומרת לאוויר 'ילדים, לא להפריע לי' - והרי אין אף אחד לידה. לפעמים אני מתעלמת ולפעמים אני מגיבה ואומרת לה שאין כאן ילדים".
מיכל, אשר לא פעם אמרה כי היא בעד הומור שידוע כמרפא נפשית וגם גופנית, הציעה שדווקא במקרים כאלה המאזינה תשתעשע עם ביתה, ותאמר: "'ילדים, לכו מפה'. היא יודעת שאין לידה ילדים ויודעת שגם את מבינה את זה, אבל אם תנהגי כך היא תדע שאת משתפת איתה פעולה ואתן יחד.
"תני לזמן לעשות את שלו. כרגע את עושה דברים נכונים ומגיבה באופן חכם. מה גם - שלושה שבועות זה מעט זמן להתגבר על בהלה, כך שאם אתם בגינה עם ילדים והיא לא רוצה להיות שם - לכו".
למה את בוכה?
מקרה נוסף ובלתי מוסבר שקרה לאחרונה היה כאשר הילדה הלכה לשחק אצל חברתה, ולפתע פתאום התחילה לצרוח בלי שום סיבה נראית לעין. "היה מאוד קשה להרגיע אותה", הודתה האם.
"יכול להיות שקרה לה משהו רגשי ולא פיזי - ואפילו אם החברה לקחה לה צעצוע אז היא הרגישה תסכול ובכתה", ניסתה מיכל לנתח את המצב, "אני באמת לא יודעת למה לשייך את הבכי כי היא קטנה ועדיין אי אפשר לדובב אותה, אבל אני חושבת שהיא הגיעה לגיל שהיא גדולה ודברים מלחיצים אותה.
"חוץ מזה, גם אם אנחנו יודעים לחבר את הפחד של הילדים לאירועים מסוימים ומבינים ממה הוא נובע, זה משהו שכבר קרה ואין לנו יכולת לשנות את זה", הדגישה מיכל, "פחד אצל ילדים הוא לא משהו הגיוני.
"אם הפחד לא יעבור עוד חודשיים, לכי להדרכה על מנת להכיר את הילדה יותר לעומק ולהבין מה קורה בעולמה", הציעה וסיכמה: "בינתיים, תני לזמן לעשות את שלו".
עריכה: מיכל דאבי
