מזג של ילדת סנדוויץ'
אם את עדיין אוהבת אותי: הילדה כועסת, משתוללת ומתפרצת? • ובכן, לפי מיכל מדובר בבדיקת גבולות: "היא רוצה לראות אם אוהבים אותה גם כשהיא מתפרעת"
כמעט ואין ילד שלא מתפרע לפעמים, אבל מה קורה כאשר מדובר בילדה עם מזג חם במיוחד אשר מאבדת שליטה, ובנוסף לצרחות ולבכי - משליכה חפצים ובועטת ברהיטים?; מיכל דליות מנסה לעזור לאמא המותשת.
המאזינה דפנה, אמא לילדות בנות 7, 5 ועוד ילד בן שנתיים, עלתה לשידור בתכניתה של מיכל דליות ב־103fm, וביקשה את עזרתה הדחופה של מיכל בנוגע לבתה האמצעית - הזועמת למדי: "הילדה מגיבה בקיצוניות לכל מיני מצבים וסיטואציות. פתאום היא נכנסת להתקפי זעם גדולים, בועטת ברהיטים או זורקת כל פריט שהוא רואה מולה. שמתי לב שהיא מאוד תלותית בי ואם אני יוצאת מהבית היא נכנסת להיסטריה, בוכה וצורחת. חשוב לציין שכשאני לא בסביבה היא לא מתנהגת כך - כלומר בגן או אצל חברות היא לא צורחת ומתפרעת".
תחילה הסתכלה מיכל על הצד החיובי שבסיפור הזה, ואמרה: "הילדה כן מסוגלת להתאפק - הרי היא לא מתפרצת בכל מקום. יכול להיות שהיא ילדה רגישה של תשוקות, ילדה שאוהבת לאכול ולרקוד, ילדה של סערת רגשות. מצד אחד היא מאוד אוהבת לצחוק ולאהוב, אבל הקצה השני שלה זה לבכות ולצרוח. היא עובדת עם התשוקה והרגש באופן מאוד עוצמתי. אולי היא הייתה כזו מאז ומעולם, אבל מהרגע שנולד אחיה הקטן והיא הפכה לילדת ביניים, היא איבדה את היתרון שהיה לה בכך שהייתה הכי קטנה, וכעת היא מתנהגת כך".
המאזינה סיפרה כי בתה התנהלה בזעם עוד הרבה לפני שאחיה נולד. "היא הייתה מעוכבת שפתית והתחילה לדבר ברור רק לקראת גיל 3. עד אז היא הייתה צועקת ומרביצה מהתסכול שחוותה כי לא הבינו אותה".
"זה הטמפרמנט שלה", השיבה מיכל, והסבירה: "יש ילדים שכשהם חשים תסכול הם מתכנסים בתוך עצמם. אם כן, במקרה של בתך רואים את המזג שלה שמתפרץ בעיקר מולך. למה? כי את המראה הפסיכולוגית שלה. היא עושה את מה שהיא עושה ורוצה לראות את תאהבי אותה לעולמי עד, גם כשהיא מגעילה. היא צריכה את ההוכחה הזאת שאת תאהבי אותה בכל מקרה.
"מה גם, בתך מרשה לעצמה לזעום. ילדה עם מזג כזה מחזיקה את עצמה בגן, ואז בבית היא מתפרקת. נכון שגם לנו מגיע שהיא תתאפק בנוכחותנו, אבל זה יקרה עם הזמן".
זה נראה כמו יובל, אבל נמשך רק חמש דקות
כפיתרון הציעה דליות למאזינה לשבת ולשוחח עם בתה העצבנית: "את צריכה לבוא אליה עם מסר מאוד ברור ולתת לה תחושה שהיא חזקה", אמרה. "יום אחד שבי איתה על המיטה מבלי ששאר ילדייך יהיו בסביבה, ותאמרי לה: 'חשבתי על זה הרבה זמן וכבר דיברנו לא מעט על כך שאת דוחפת, בועטת ויורקת. את ילדה מאוד חזקה וזה נהדר, דעי לך. בגלל החוזק שלך, את היחידה שיכולה להחליט איך את מתנהגת. את היחידה שיכולה להחליט אם היא מעיפה כיסאות ובועטת בכל הכוח.
"'בגלל זה, החל מהיום לא אעיר לך יותר ולא אבקש ממך להפסיק. אחכה שהלב והמוח שלך יגידו לגופך שאת מחליטה להתאפק, או שאת מחליטה לצעוק פעם אחת, למשל. רק את מחליטה'. אני רוצה להחזיר לה את השליטה על עצמה", הסבירה מיכל.
"בהמשך תאמרי לה שאת יכולה להחליט רק על דבר אחד והוא מה את - אמא שלה, תעשי כשהיא תחליט לצרוח ולהשתולל. 'אני אעשה מאמץ שלא לכעוס עליך ולהתעצבן ממך כי אני יודעת שאת חכמה והכוחות בידיים שלך, אבל אם תשתוללי אקח אותך לחדר ואחזיק לך את היידים כי זה מסוכן'. אם היא מתנגדת וזה מכאיב לך - יש לדחוף אותה לחדר ולהיכנס איתה לשם עד שהיא נרגעת.
"בקשי מהילדה הגדולה שברגעים האלה שאת נכנסת עם האמצעית לחדר היא תשגיח על הקטן. זה ייראה כמו יובל, אבל זה ייקח בסך הכל חמש דקות שתהיי עם הילדה בחדר והיא תמשיך להעיף דברים. את תהיי שם בשביל לשמור עליה עד שתירגע וגם בשביל לתת לה חיבוק כשתצטרך. אין מנוס".
לא כמו פעם
אי אפשר שלא לשים לב כי מדיניות ההכלה של מיכל שונה מאוד מהדרך בה התנהגו בעבר הורים לילדים קטנים. לפני 50 שנה, למשל, ההורים הפעילו הרבה יותר כוח בשביל להכניע את המתפרעים. "היו מכים את הילדים - לפעמים בעזרת חגורה, סוטרים להם, נועלים אותם בחדר ועוד", תיארה מיכל. "חלק מהילדים המשיכו ועשו דווקא בשביל להראות להורים שהם לא יכולים עליהם - מה שנכון. אנחנו באמת לא יכולים עליהם, לכן צריך לנהוג בדרך אחרת.
"מצד שני, אני לא רוצה שתדברי איתה שוב ותאיימי עליה בעונשים. ככל שמשוחחים איתה על זה - כך יותר מקבעים אותה במקום שבו היא נמצאת. ילדים לא לומדים מאיומים ואין טעם להעניש. זה לא עוזר. בואי נפסיק עם מה שלא יעיל ופשוט נסביר לה שרק היא תחליט איך להתנהג. את תהיי שם בשביל לעצור בעדה לפגוע בעצמה ובאחרים.
"אם היא תתפרץ בקניון או ברכב, לדוגמה, תאמרי לה שזה מביך אותך ולכן הולכים הביתה. קחי את שאר הילדים ולכי. היא כבר תבוא אחרייך", סיכמה מיכל.
עריכה: מיכל דאבי
