רק בגלל הרוח (והשטות)
למה לא תשכב לנוח: מה גורם לילדה להתנהג באופן היפראקטיבי מוגזם, או בעצם - "איזה רוח שטות נכנסה בה?", תהתה המאזינה
מן הבוקר תשתולל: הילדים שלכם הפכו לתזזיתיים במיוחד וכבר נהייתה לכם סחרחורת? קחו אוויר, זו בסך הכל רוח שובבית שנכנסה בהם. היי, אל תשכחו שהם רק ילדים - ועוד מעט זה יעבור.
המאזינה שני סיפרה למיכל דליות ב־103fm על מצב הרוח השטותי שלפתע פתאום נכנסה בבתה בת ה־3.5. "בדרך כלל היא ילדה טובה", טענה, "אבל השבוע היא התחילה לרוץ עם אוכל בפה, למשל, ולא הקשיבה להפצרות החוזרות ונשנות שלי ושל בעלי שתפסיק". לדבריה, בעלה - אביה של הילדה, לא נמצא הרבה בבית כי הוא מרבה לטוס לחו"ל, אבל כאשר הוא נמצא הילדה "מרשה לעצמה קצת יותר לתת לרוח שלה לצאת. הבעיה היא לא בה", הדגישה שני, "אלא בי - אני רוצה לדעת איך אוכל להתמודד עם המצבים שבם היא מתחילה להתנהג כך".
אז מה מוביל לכך שהילדה הופכת פתאום להיפראקטיבית במיוחד? ובכן, לפי דליות, זה לא כל כך משנה. "אנחנו יכולות לנחש למה זה קורה", אמרה, "אולי היא מתגעגעת לאבא שלה, אולי זו הדרך שלה להפעיל את שניכם או שבכלל היא עייפה מאוד, אבל גם אם נבין - זה עדיין יקרה". אם תשאלו אותה, מדובר בכלל בבעיית שינה ועייפות. מסתבר שכאשר ילדים עייפים מאוד הם הופך להיפראקטיבים - זאת בניגוד למבוגרים שכאשר הם עייפים הם פשוט מנקרים.
בשביל למנוע מצב שבו הילדה הולכת לישון בוכה אחרי שאמה כעסה עליה, בתור התחלה המאזינה צריכה להבין שהיא לא יכולה לגרום לילדה לעשות את מה שהיא רוצה - ולא משנה כמה היא תפציר בה. "יש לנו שליטה על אדם אחד בייקום וזה אנחנו", הבהירה מיכל, "את אמרת שהיא ילדה טובה כך שאולי היא מנסה להוכיח לכם ולעצמה שלפעמים אתם לא יכולים עליה.
"ואולי, בכלל, היא מתחילה להשתובב כך כי מישהו אמר לה מישהו, אבא הסתכל עליה מוזר, או, כפי שאמרת בהתחלה, יש לה רוח שטות שגורמת לה להתנהג כפי שהיא מתנהגת. מאותו הרגע שאת מבינה שאין לך שליטה עליה, אל תאמרי לה יותר את כל הפעולות שמתחילות באות ת'".
הכוונה היא, הסבירה מיכל, שבמקום להגיד לילדה 'תלכי לצחצח שיניים', 'תלכי לישון', 'תפסיקי לקום מהמיטה', יש לפעול כך בדיוק: "מחבקים אותה, מרימים אותה ואומרים 'את עכשיו עם רוח שטות ולכן אנחנו נלביש אותך, נצחצח לך שיניים וניקח אותך למיטה', כלומר ההורים צריכים לעשות את כל הפעולות שהם רוצים שהיא תעשה - אנחנו הרי יודעים היא לא תעשה אותן לבד.
גם הגישה של שני היא שתכריע פה, כי הפעם - בניגוד לפעמים הקודמות, היא לא תכעס על בתה אלא תבצע את הפעולות בהבנה מלאה שמשהו עובר על הילדה, משהו פסיכולוגי שגורם לה לרצות לשלוט על ההורים ולהוכיח להם שגם לה יש מילה. "אחרי שצחצחת לה שיניים, קילחת אותה והבאת אותה למיטה את צריכה להחליט - או שאת יוצאת מהחדר אבל מחזירה אותה למיטה בכל פעם שהיא קמה, או שתחליטי שאת נשארת לידה על כיסא עד שתירדם, אבל את כל זה", הדגישה מיכל, "את עושה בלי לכעוס".
עריכה: מיכל דאבי
