פרופ' רפי קרסו

לא כל שערה היא סערה

מאזין: "יש לי שערה הפוכה בעצם הזנב - האם חובה לנתח?"


מיקי (32) שוחח עם פרופסור קרסו ב־103fm, וסיפר: "לפני שלושה שבועות חוויתי כאבים דוקרניים באזור עצם הזנב. תחילה לא ייחסתי לזה חשיבות, אבל אחרי כמה ימים התגלתה אצלי מוגלה והסתבר שיש לי שערה הפוכה בעצם הזנב. האם אני חייב לנתח?" 

עוד הוסיף מיקי כי: "הייתי אצל רופא כירורג שנתן לי טיפול תרופתי של 'צפוויט', 500 מ"ג ל־17 יום. הרופא אמר שבלי ניתוח זה לא יעבור. הוא דיבר על חתך לרוחב והסביר לי על שני טיפולים אפשריים", המשיך ופירט: "בטיפול אחד טווח ההחלמה ארוך יותר ונמשך כשלושה חודשים. בטיפול הזה לא תופרים את המקום לאחר הניתוח. בטיפול השני טווח ההחלמה קצר יותר וכן תופרים את המקום בתום הניתוח".

"יש אנשים שלא מנתחים ומסתדרים, אבל מדי פעם התופעה חוזרת", השיב קרסו, שהסביר על תופעת השערה ההפוכה בעצם הזנב: "יש כמה מצבים ואחד מהם זו תעלה שנשארה מהתקופה האמבריונלית והיא פתוחה עד קרוב לעמוד השדרה, כמו צינור שנכנס מהעור לתוכו. מצב שני זו שערה שמתהפכת ויש בזקיק השערה דלקת", פירט הפרופסור. לדבריו, "בשני המצבים, בעיקר במצב הראשון שזה מה שיש לך, מה שקורה הוא שמגיע לשם זיהום שאליו נכנסו חיידקים".

הפרופסור נימק על האזור הרגיש, ואמר: "העור שלנו מלא חיידקים והמקום הזה כל הזמן עובר חיכוך ושפשוף: הגומי של התחתון נמצא שם. אנחנו מתיישבים אז לפעמים המכנסיים עולים ויורדים. אנחנו מזיעים והזיעה מהגב מתנזקת למקום הזה ולכן הרבה פעמים האזור מזדהם", אמר והסביר כיצד לשמור על היגיינת המקום: "צריך להחליף לבנים כל יום וגם בכל פעם כשמזיעים".

"בנוגע לניתוח", אמר קרסו למאזין, "בדרך כלל מבצעים אותו אם התופעה חוזרת פעמיים או שלוש. אם אתה בן 32 והיום זאת הפעם הראשונה שזה קרה לך, אני הייתי חושב שכדאי לחכות עוד קצת לפני שרצים לניתוח".

"הרופא שהייתי אצלו היה מאוד להוט לנתח", סיפר המאזין.

"הרבה רופאים מנתחים להוטים לנתח, הרבה רקדנים להוטים לרקוד והרבה זמרים להוטים לזמר", המשיך קרסו, "זה ניתוח לא קשה. הוא פשוט וקל למנתח - אבל הוא קצת בעייתי לאדם כי אתה יושב ויש לך שם מתח. הדרך הטובה ביותר זה לחתוך את הכל בצורה עמוקה ולהשאיר למקום להגליד לבד". על פי הפרופסור, המשמעות היא "לא לתפור את המקום אחרי הניתוח, ואז צריך לטפל ולעשות הרטבות ולעשות חבישות במשך חודשיים-שלושה עד שהפצע יגליד לבד".

עצם הזנב כואבת. מה עושים? // צילום אילוסטרציה: Ingram Image
עצם הזנב כואבת. מה עושים? // צילום אילוסטרציה: Ingram Image

"אפשרות אחרת", הוסיף הפרופסור, "לעשות חתך, להוציא את כל האזור הזה, ולתפור. פה ההחלמה היא יותר מהירה, אבל יש סיכוי שהתופעה תחזור". לבסוף המליץ למאזין: "אני מציע שתחכה לראות אם זה קורה עוד פעם. אם אכן זה יקרה שוב, תמיד טוב ללכת לדעה שנייה ולשמוע עוד כירורג. תשאל אותו עד כמה מוכרחים לנתח ומה השיטה שעדיפה לך".

ערבה - לא לדלקת מפרקים בלבד

בפקס שקיבל קרסו נכתב: "אני בת 56 סובלת מדלקת מפרקים שגרונית כבר עשור. במשך תקופה מסוימת לקחתי 'מטוטרקסט' וזה עזר לזמן מה, אך לאחרונה הכאבים החמירו והתרופה לא עוזרת כמו בעבר". המאזינה שאלה: "מה ניתן לעשות על מנת להקל על הכאבים והאם יש תחליפים ל'מטוטרקסט'?".

קרסו השיב: "יש לנו קבוצה של מחלות שהן מחלות אוטואימוניות, מחלות שהגוף תוקף את עצמו. דלקת פרקים זאת אחת מסוגי המחלות כמו פסוריאזיס, כמו מחלות של רקמות חיבור אחרות שבהם הגוף לא מזהה את המפרק כחלק מהגוף ותוקף אותו כמו גוף זר". עוד הוסיף הפרופסור: "במחלות האלה או שנותנים 'קורטיזון' או שנותנים 'מטוטרקסט', שהיא אמנם מהמשפחה של התרופות נגד הסרטן, אבל היא ניתנת במינון יחסית קטן וזה באיזשהו מקום מדכא את מערכת החיסון ומדכא את התגובה שהגוף תוקף את האיברים שלו". עם זאת, סייג קרסו: "זה גם מדכא את היכולת של הגוף להתמודד עם חיידקים ופולשים אחרים".

עוד הרחיב קרסו על התרופה: "'מטוטרקסט' זו תרופה טובה - אבל יש לה תופעות לוואי ולפעמים היא מפסיקה לעזור או שהיא לא עוזרת". לדבריו, "יש תרופות אחרות חדשות שהן התרופות הביולוגיות והן תרופות יותר מורכבות וגם להן תופעות לוואי".

קרסו סיפר על תרופה חדשה בשם 'ערבה' שאולי תוכל לעזור למצוקתה של המאזינה: "אמנם 'ערבה' זהו שם ישראלי, אך התרופה לא ישראלית. זו תרופה שאפשר לתת אותה יחד עם ה'מטוטרקסט' ואז אפשר להוריד את המינון של ה'מטוטרקסט' וגם לתת כמות יחסית קטנה ממנה".

"אנחנו רואים שהתוצאות מאוד טובות אם משלבים 'ערבה' עם 'מטוטרקסט'", נימק הפרופסור, "היא יעילה יותר מתרופות אחרות והיא פועלת די מהר, תוך חודשיים וחצי, אפילו פחות, יש כבר תגובה". עוד אמר כי: "אפשר לתת אותה עם 'מטוטרקסט' ואפשר גם לתת אותה עם תכשירים ביולוגיים, כלומר זאת תרופה שיכולה להיות גם תרופת מעבר וגם תרופה שאפשר להוסיף אותה"

לסיכום אמר קרסו על ה'ערבה': "התרופה מאוד יעילה עבור אנשים עם פסוריאזיס, עם מחלות רקמת חיבור ועם אנשים הסובלים מחלות אוטואימוניות".

 

עריכה: מיכל דאבי

האמור באייטם זה מבטא את הדעה האישית של השדר/ת והוא אינו מובא כתחליף לקבלת ייעוץ פרטני מבעל מקצוע המתמחה בתחום, ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה ושימוש שנעשים על בסיס התכנים המופיעים באייטם הינה באחריות המשתמש/ת בלבד.
04/02/2011

הצטרפו לערוץ הווטסאפ של 103fm


פרופ' רפי קרסו
פרופ' רפי קרסו  |  צילום: 103fm
Paris