רופא פרטי

כשנגיף הפפילומה גורם לסרטן

מהו נגיף הפפילומה, כיצד הוא גורם לסרטן - ואיך אפשר למנוע זאת? • האזינו לעצות המועילות של פרופ' צבי ואקנין, ד"ר טל שניר ופרופ' יצחק סרוגו


הפרק השני של פודקאסט 'רופא פרטי' התמקד בסרטן בצוואר הרחם. פרופ' יעקב בורנשטיין אירח באולפנו את פרופ' צבי ואקנין, מנהל מחלקת נשים והיחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי אסף הרופא; ואת ד"ר טל שניר, מנהלת מרפאת מתבגרים, בית החולים דנה-דואק לילדים ויו"ר החברה הישראלית לרפואת מתבגרים. אורח נוסף בתוכנית הוא לא אחר מפרופ' יצחק סרוגו, מנהל מחלקת ילדים, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה קלינית ומייסד ומנהל את המרפאה לאבחון וטיפול במחלות המועברות במגע מיני בבית החולים בני ציון בחיפה, אשר התמחה במיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות בארצות הברית.

התוכנית התמקדה ברובה בסרטן צוואר הרחם, אשר מתפתח בגילאי 38-40. למעשה, עולה כי נשים רבות מאובחנות כאשר הגידול כבר לא ניתן לניתוח עקב גודלו, והן מקבלות טיפול בקרינה. הקרינה ניתנת במשך מספר שבועות: בשלב הראשון ניתנת הקרנה ממקור חיצוני ובהמשך מחדירים מקור קרינה לתוך הנרתיק. את הקרינה מעצימים עם טיפול כימותרפי.

פרופ' צבי ואקנין נזכר במקרה שחווה ביומו הראשון להתמחות. הוא פגש חולת סרטן צוואר הרחם בת 38 במצב סופני. "היה קשה להתמודד עם המצב", אמר, אבל המקרה הקשה היה זה שדחף את פרופ' ואקנין לחקור את המחלה, ולעסוק בגינקו-אונקולוגיה. המעגל נסגר כשהגיע החיסון נגד סרטן צוואר הרחם, ואמצעים לאיתור מוקדם.

הוא הסביר כי נשים צעירות החולות בסרטן צוואר הרחם ניסו לאורך השנים להימנע מכריתת רחם, ולהסיר רק חלק מצוואר הרחם, ניתוח הנקרא טרכלקטומיה. "אך לטרכלקטומיה חיסרון", הוא אמר, "ההיריון שיתפתח לאחר מכן עלול להסתיים בלידה מוקדמת. לכן טרכלקטומיה מתאימה רק לנשים שהגידול אצלן קטן משני ס"מ והוא בדרגה היסטולוגית טובה".

פרופ' ואקנין ופרופ' בורנשטיין
פרופ' ואקנין ופרופ' בורנשטיין באולפן // צילום: יניב לני/104.5fm צפון
 

מניעת סרטן צוואר הרחם: חיסון לנגיף הפפילומה 

פרופ' ואקנין סבור כי ניתן למנוע את התפתחות הגידול הממאיר. "גידול ממאיר של צוואר הרחם נגרם על ידי נגיפי הפפילומה. מניעה ראשונית אפשרית וקיימת באמצעות חיסון נגד נגיפים אלו, שניתן היום בכיתות ח' לבנות ובנים וחשוב מאד לקבל אותו. בארץ במשך השנים ניתנו 3 סוגי חיסון, כשהחיסון הנוכחי הוא מורחב ומגן בפני 9 זנים של הנגיף. אחת הטעויות בהתייחסות לחיסון זה היא החשש שהחיסון עלול לגרום לנזק. אבל חשוב להבין שהחיסון אינו מכיל את החומר הגנטי של הנגיף, אלא רק חלבון מהקופסית שלו, ולכן אינו גורם למחלה אך מאפשר לגוף לפתח נוגדנים כנגד הנגיף ולהימנע מהדבקה".

עוד הוא התריע כי על ההורים מונחת האחריות: "כשהם מאפשרים לילדים להתחסן הם מגינים על הילדים. בעוד כמה שנים הצעירים ייסעו לטיול בחו"ל, שם הם עלולים להיחשף לנגיף ולא נוכל להיות לצידם ולטפל בהם. לא נוכל למנוע את החשיפה שלהם לנגיף, אך בידינו למנוע הדבקה ותחלואה על ידי החיסון". על פי הנתונים הקיימים, "לא יהיה צורך בזריקה נוספת לפחות במשך 15 שנים עקב היעילות הרבה של החיסון. גם האם יכולה להתחסן – החיסון רשום בין גיל 9 לגיל 45. אך מאחר שהיעילות יורדת עם הגיל, מומלץ להתחסן בגיל צעיר בבית הספר".

קיימת מניעה משנית של הסרטן המתבצעת על ידי משטחי צוואר הרחם לצורך גילוי מוקדם. כיום, מומלצת בדיקת HPV שהיא רגישה יותר מבדיקת הפאפ המסורתית ומגלה מוקדם יותר את השינויים בתאי צוואר הרחם. הבדיקה יכולה למסור מידע האם הנגיף הוא בעל סיכון גבוה – למשל נגיפים מסוגים 16 ו-18. במידה שמתגלים נגיפים מסוגים אלו, מפנים את האישה לבדיקת קולפוסקופיה. בדיקת HPV רגישה מאוד וגם כשנמצאים זני נגיף אלימים, אצל נשים רבות אין בצוואר הרחם כל מחלה. נשים אלו חוששות כי מצאו אצלן נגיף מסוג אלים ויש להן סיכון להתפתחות סרטן, ועליהן להישאר במעקב, ללא טיפול.

הזמנה להתחסן

פרופ' סרוגו וד
מימין: פרופ'סרוגו וד"ר שניר

שאלה שכיחה שעלתה לדיון עליה ניסתה ד"ר טל שניר להשיב היא: מדוע ההזמנה להתחסן מגיעה בגיל 14? הורים לנערות ולנערים המועמדים לקבל את החיסון, בטוחים שהנערות לא תקיימנה יחסים עד גיל 18 לפחות. ד"ר שניר מביאה ממצאים של שני מחקרים מהזמן האחרון - נמצא ש-20% מהבנים ו-8% מהבנות כבר קיימו יחסים לפני כיתה י'. עד גיל 17 כבר 60% מהבנים ובנות קיימו מגע מיני מלא – ובין העונים לסקר היו גם חילונים וגם דתיים. 80% מהם משתמשים בקונדומים, אך הקונדומים לא מגנים באופן מלא מפני הנגיף.

 
ההזמנה להתחסן יכולה לסייע במניעת המבוכה והקושי של ההורים במתן הסבר למתבגרים על מיניות. "כדאי להורים לנצל את ההזדמנות ולשוחח עם הצעירים על נושא המיניות ובריאות מינית. רצוי להסתייע בשרטוט שמתאר את איברי המין – וכדאי לבחור שרטוט אמין שמראה את הקשר בין איברי המין החיצוניים והפנימיים", אמרה.

פרופ' סרוגו הצטרף לדיון ועדכן כי נגיפי הפפילומה פוגעים גם בבנים, ועלולים לגרום סרטן פה ולוע וסרטן פי הטבעת. הוא מסביר את הרתיעה מהתחסנות בכך שקשה לצעירים לקבל חיסון כעת נגד מחלה שתתבטא רק בעוד הרבה שנים. "צריך להיזהר מלסמוך על 'חיסון העדר' – לא מספיק שהבנות תתחסנה", התריע הפרופסור. הוא הסביר כי "יש צורך שמרבית האוכלוסייה תקבל חיסון כדי להכחיד את המחלה. חשוב שרופאי ילדים ימליצו בביטחון ויסבירו שהחיסון עובד יותר טוב בגיל צעיר. יש מקום להביא דוגמה אישית – אם הרופא חיסן צעירות וצעירים ממשפחתו".

לסיכום, כדי להימנע מהתפתחות סרטן צוואר הרחם וגידולים נוספים הנגרמים על ידי נגיפי הפפילומה, חשוב לקבל את החיסון ולהמשיך בבדיקות סריקה על ידי משטחי צוואר הרחם. כדאי לשתף את המתבגרות והמתבגרים ולנצל את ההזמנה להתחסן לצורך שיחה על מיניות ובריאות מינית.

מידע נוסף באתר 'סטופ פפילומה' -  https://stopapilloma.co.il/

 


פודקאסט זה מובא בשיתוף עם החברה הישראלית לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם.
מוגש בחסות חברת MSD וחברת גאמידור דיאגנוסטיקה כשירות לציבור.

23/10/2020

הצטרפו לערוץ הווטסאפ של 103fm


פרופ' יעקב בורנשטיין
פרופ' יעקב בורנשטיין  |  צילום: 103fm
Paris