רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
מיכל דליות

ילד פלא, הו

למאזינה יש ילד בן 5 שכבר למד לקרוא וקורא המון (המון) ספרים • האם יש דבר כזה יותר מדי? • מיכל: "הקריאה פותחת עולם ומלואו. לא עוצרים את הרכבת"


בעיצומו של שבוע הספר, תוך כדי שהכותרות זועקות כי חלה ירידה חדה בקריאת הספרים בקרב ילדים ובני נוער, יש מי שמוכיח לנו אחרת: מאזינה ששוחחה עם מיכל דליות סיפרה על בנה הצעיר שלא זונח את הספרים ולו לדקה. שינוי מרענן בהתחשב בעובדה שרוב הילדים שקועים גם כן, אבל במקרה שלהם - במסכים. אז מה עדיף? 

"בני בן ה־5 ושמונה חודשים כל הזמן קורא ספרים", כך פתחה את דבריה המאזינה טובה בשיחה עם מיכל דליות ב־103fm. בנה, אשר עולה לכיתה א', למד לקרוא כבר בגן ומאז מעדיף להישאר בפינת הקריאה ולא, למשל, לצאת ולשחק עם החברים בחצר. "הוא ילד מאוד חכם", המשיכה טובה, "המריבות איתו הן רק סביב כמות הספרים שהוא מוציא מהספריה ולא מחזיר.

"אני תוהה האם עלי לעצור אותו מלקרוא, או שמא לתת לו להמשיך להתפתח. מה גם, הוא מתעניין בנושאים שלא לגילו כמו שואה". לדבריה, יש הבדל עצום בין היותו ילד שנמשך לנושאים שפחות מתאימים לגילו הצעיר, לבין הרגישות שהוא מפגין כאשר הוא נפגע מילדים אחרים. "אם ילד בגן אומר לו משהו הוא ישר נעלב ובוכה". 

תחילה הסבירה מיכל שהאינטליגנציה, הרגש והגוף מחוברים אחד לשני - אבל האינטליגנציה והרגש לא תמיד הולכים יחד. במקרה הזה, יכול להיות שלבנה בן ה־5 של המאזינה יש אינטליגנציה של ילד בן 9, ולכן "לא עוצרים את הרכבת בשום פנים ואופן, להפך. אחד הקשיים שיהיו לך זה לספק את הרכבת כל הזמן. אם הילדים האלה לא מאובחנים ולא מעשירים אותם, הם עלולים לנבול במסגרת החינוכית הרגילה וזה עצוב.

"ילדים מחוננים הם טעוני טיפוח. הם יוצאי דופן מילדים רגילים וצריך לדאוג להם", המשיכה דליות. "בנך גילה את עולם הספר. הקריאה פותחת עולם ומלואו על הכל - החל מפרחים ושואה ועד להיסטוריה, פסיכולוגיה, מדע בדיוני ועוד. הילד גומע את הכל כך שאסור לעצור". אז מה בכל זאת צריכה המאזינה לעשות עם בנה הכנראה מחונן? להתכונן לשנה הבאה שבה יתחיל ללמוד בבית הספר. "יש ילדים ששולפים אותם יום בשבוע מהכיתה ומשייכים אותם לפעילויות של כיתות גבוהות יותר". 

וכן, בהחלט ייתכן שקיים שוני בין האינטליגנציה שלו לבין הרגש, ומהבחינה הזאת הילד פשוט מתנהג בהתאם לגילו. "כשאני רואה ילדים גאונים אני רואה גם מרחק גדול בין הקוגניציה לרגש. אני מדמה את זה למעין בור שהם נופלים לתוכו", אמרה מיכל. "זה שהילד בוכה ונעלב אז הוא בעצם בוכה ונעלב כמו ילד בגילו. כשיבכה, תאמרי לו שאת תמיד שם לחיבוקים. כשיירגע, יילך לקרוא ספרים וזה מה שירים אותו. הוא יטבע בעולם הדימיון וישכח מזה. אם הוא קורא ספרי שואה, לפחות שאלו יהיו ספרי ילדים". 

   

נפש בריאה בגוף בריא  

ולמרות הכל בבית הספר, כך נראה, המצב יהיה חייב להשתנות. מיכל: "המורות לא יסכימו שהוא יישב בכיתה ויקרא. הילד צריך להיות עם ילדים בני גילו והוא ייאלץ לצאת החוצה בהפסקות. בינתיים בגן, וגם בקייטנה בחופש הגדול, הגננת תהיה חייבת לוודא שהילד לא יישב ויקרא כל היום. כרגע הוא לא מפתח את הקשרים החברתיים שלו".

"לא רק זה", הוסיפה המאזינה, "אלא שהוא קצת מזלזל בחברים שלו, אבל הם בכל זאת מקשיבים לו".

עניין זה לא הטריד את מיכל במיוחד, שהסבירה כי הילד בסך הכל בונה את מעמדו בחברה על סמך האינטליגנציה שלו. "אני יכולה להבין את זה. זו הרי החוזקה שלו. הוא הרבה יותר חכם מהם", אמרה. עם זאת, ברגע שהדברים יהפכו לפוגעניים מדי, אסור לאמו לעמוד מנגד. "אם את רואה את הסיטואציה בינו לבין האחרים קורית, תני להם להגיב והוא ילמד לבד ממה שקורה שם. לאחר מכן בדרך הביתה תאמרי: 'עמדתי שם, הסתכלתי והתביישתי. איך זה שהבן החכם והרגיש שלי עולב בחבר אחר? מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך'". 

ועל אף העובדה שקריאה מפתחת את המוח, היא לא ממש תורמת לשרירי הגוף - מה שיכול להשפיע בשנים הבאות על ההתפתחות של הילד. אם כן, צריך לשבת ולהסביר לו שאין לו ברירה אלא לשלב בין הקריאה לבין פעילות גופנית שמותאמת לגילו. 'לאמהות ואבות יש תפקידים כאשר אחד מהם זה לדאוג להתפתחות התקינה של הילדים. אתה לא צריך רק לאכול ולישון אלא אתה צריך גם כתפיים חזקות כדי שתוכל להחזיק דברים כשתגדל. דבר כזה לא יקרה מקריאת ספרים אלא רק מפעולות עם הידיים', יש לומר לו. 

"יכול להיות שאת זו שתצטרכי לדאוג לפעילויות האלה", אמרה דליות, "ואולי אפילו תצטרכי להגביל אותו בקריאה. הבהירי לו שאת רוצה לראות אותו יורד למטה ומשחק בכדור עם החברים, ובלגו עם האחים. 'אני רוצה לראות אותך עושה פעילות במשך שעה ביום', תאמרי. 'נפש בריאה בגוף בריא'".

 

עריכה: מיכל דאבי  

14/06/2019
הישארו מעודכנים

ילד שלי מוצלח
ילד שלי מוצלח  |  צילום אילוסטרציה: Ingram Image