רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
מיכל דליות

ילד של אבא

מאזינה: "בעלי היה חודש בבית חולים, ובני בן השנה וחצי מחפש אותו בכל פינה בבית" • מיכל: "הילד מביע את רגשותיו בהתנהגותו"


חרדת נטישה היא תופעה נוכחת וקיימת שיכולה להשפיע אפילו על פעוטות; כמה זמן לוקח לילד להתגבר - אם בכלל, על החרדה? כיצד נחזיר לילד את האמון בהורה שנעלם? ואיך הטלוויזיה יכולה לעזור? מיכל דליות עם כל התשובות.

המאזינה יפעת, אשר שוחחה עם מיכל דליות ב־103fm, היא אמא לילד "מתוק, חייכן ועצמאי", לדבריה, בן שנה ושלושה חודשים. בחודש האחרון בעלה של יפעת - הלא הוא אביו של הילד, התאשפז במפתיע בבית החולים ונשאר שם למשך חודש שלם. "אני לא יודעת אם הילד הבין מה קרה, אבל חלו אצלו שינויים רציניים", סיפרה המאזינה.

"בשבועיים הראשונים הילד היה בא למיטה שלנו וקורא 'אבא, אבא', או נכנס לחדר עבודה שלו ומחפש אותו גם שם. בשלב מסוים הוא היה מסתכל על התמונות שיש על המקרר, מחפש את אבא שלו ונותן לו נשיקה - וזה משהו שהוא לא היה עושה קודם". 

"זה לא שהילד הבין", אמרה מיכל והסבירה כי הילד - למרות גילו הצעיר, קלט את האנרגיות והלחץ שהיו בבית. "הוא שם לב שסבתא שומרת עליו ואמא איננה. הוא הבין שיש ניסיון להעמיד פנים שהכל בסדר, אבל הוא ידע שלא. מה גם - הוא התגעגע לאבא שלו, ובגיל הזה אין יכולת להתמודד עם דבר כזה מפחיד. 

"בנוגע לתמונות על המקרר - הילד התייאש שאבא שלו יחזור אז הוא עבר למימד של התמונות. זה נורא". אם יש דבר אחד שהמאזינה יכולה להתנחם בו הוא העובדה שהילד עדיין קטן, כך שסביר להניח שיישכח מכל התקופה הזאת. "הגמישות של המוח מאפשרת לסיפורים כאלה להיטמע ולהישכח", אמרה מיכל. 

     

באופן מצער, ההיעדרות של אביו של הילד השפיעה עליו באופן קשה יחסית והוא אינו מוכן לעזוב את אימו - ולו לרגע. "בתקופה הלחוצה הייתי משתדלת להוציא אותו מהגן, להיות לידו כשהוא מתעורר בבוקר ולהרדים אותו בלילה, אבל בשאר היום אמא שלי הייתה בבית שלי בעיקר", סיפרה המאזינה, "הילד ראה שאני לא איתו כמו תמיד ולכן הוא התחיל להיצמד אלי פיזית. אם אנחנו יושבים ומשחקים, הוא לא מוכן לשבת לידי אלא עלי. אם אני הולכת לשירותים, הוא דורש להיכנס איתי, ואם הוא משחק בכדור עם אבא שלו, הוא בא אלי להביא לי את הכדור. 

"מעבר לזה, לפני שהכל קרה הילד היה ישן לילה שלם, אבל לאחרונה הוא התחיל להתעורר בלילה, מדבר ולא רוצה לחזור לישון. אני מעבירה אותו לישון ביני לבין בעלי במיטה ורק ככה הוא נרדם. לפעמים אני מניקה אותו, אבל בלילה כשהוא מבקש לאכול אני מרגישה שיש בזה עניין של נחמה ולאו דווקא רצון לאכול". 

ובכן, לא מפתיע שהילד נצמד לאימו - הוא הרי חייב לשמור איתה על קשר ולדאוג שלא תיעלם לו לפתע כמו אביו. אז מה אפשר לעשות? כיצד אפשר לעצור את הרגרסיה? והאם הכל נובע מכך שהילד כועס על אביו? "הוא לא כועס", הרגיעה מיכל, "אולי הוא אומר לאבא שלו 'סלח לי, נעלמת לי מהחיים. מה, אתה מצפה שאקבל אותך בלי כבדהו וחשדהו? תצטרך לעבוד קשה כדי שיהיה לי בך אמון'. אם הוא היה בן 5 הוא באמת היה אומר את המילים האלה. הרגשות ישנן וככה הילד מביע אותן. 

"כשהילד משחק עם בעלך ומביא אליך את הכדור, את צריכה להגיד לו שאת לא רוצה לשחק כי את נחה עכשיו, להעביר את הכדור לבעלך וללכת לחדר אחר. אל תשתפי עם זה פעולה", הציעה מיכל. סביר להניח שבמקרה כזה הילד ימרר בבכי, אבל אין מה להתרגש: "תגידי לו 'בשביל מה הבכי? אני פה', ואז קראי לאבא שלו 'אבא, אולי אתה והוא תלכו יחד להכין ארוחת ערב?', כלומר אני רוצה שהילד ישמע ממך שאת נותנת אמון באבא ומחזירה אותו פנימה בחזרה ליום יום של הבית. 

"אל תצפי שזה יעבור בשקט", הזהירה מיכל וביקשה להפסיק עם הנוהג הזה בו הילד נכנס אחרי אימו לשירותים. "כשאת נכנסת לשירותים והוא בא אחריך, תאמרי לו שאת רוצה פרטיות וסגרי את הדלת. את יכולה גם לקרוא לבעלך לעזרה והוא יסיח את דעתו של הילד עם משחק או סדרה בטלוויזיה". 

    

מלחמת ההתשה 2.0

הטלוויזיה - איך לא, היא פיתרון טוב להסחת דעת, אבל גם בזמן הצפייה האבא צריך לעשות פעולות פשוטות בשביל להחזיר לבנו את האמון. "שיניח את היד שלו על היד של הילד או שייגע לו בראש", אמרה מיכל, והוסיפה: "הבאתי לך רק דוגמה, אבל אני רוצה שתנתחי אותה לכל מיני מצבים אחרים. תכנני מראש או באופן ספונטני איך תגיבי כשדברים כאלה יקרו.

"אם הילד יבכה וירצה על הידיים - שאבא שלו ייקח אותו, לא את. ולא, אין צורך להתעלם מהבכי, הרי מדובר בילד בן שנה ושלושה חודשים. הבכי זה הרגשות שלו. הוא דואג, מתוסכל, לחוץ, כך שאין צורך להגיד לו 'אל תבכה'. תני לו לבכות ותהיי שם בשביל לנחם, אבל אם הוא בוכה 'אמא, אמא', שאבא שלו יבוא ויסביר לו שאמא עכשיו מכינה ארוחת ערב ושיסיח את דעתו - וזה קל. הוא ילד קטן. 

"צריך לעבוד בזה, אין ברירה", המשיכה מיכל, "האבא נעלם מחייו של הילד לחודש שלם, ולכן צריך לפחות חודש נוסף כדי להחזיר את המצב לקדמותו. צעד אחרי צעד עם הרבה נחישות. לוקח זמן".

 

בנושא השינה המשותפת של הילד עם ההורים אין מה לטפל כרגע - הרי אם זה בסדר מבחינת ההורים, אין טעם להילחם בזה. ובכל זאת: "אם יש לך בעיה עם ההנקה, את יכולה להגיד שאת לא רוצה", קבעה דליות נחרצות. "אם הוא יבכה ויתעקש, הציעי לו חיבוק או שתסובבי לו את הגב". 

המאזינה בעצמה טענה שההנקה מגיעה אך ורק מתוך רצון לנחמה ולא באמת מרעב. אם כן, אין ברירה אלא להפסיק עם זה לאלתר. "תסבירי לו שלא נעים לך יותר להניק. תגידי 'לא רוצה'. אם הוא ימשיך לבכות, תעברי לישון בחדר אחר".

לבסוף סיכמה מיכל ואמרה שהיא הרי מכירה ילדים ויודעת איך זה עובד. "שניכם נחושים, השאלה היא מי יותר נחוש. את צריכה לדבוק במסר שלך ולא להניק אותו גם אם הוא בוכה. אל תתני לו את הגוף שלך. הוא בוכה כדי להפעיל עליך לחץ אבל אסור לך להכנע ללחץ הזה". 

  

עריכה: מיכל דאבי

28/12/2018
הישארו מעודכנים

על מה אתה חולם?
על מה אתה חולם?  |  צילום אילוסטרציה: Ingram Image