רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
מיכל דליות

חושך מצרים

אמאל'ה, חושך: כיצד אפשר לעזור לילדה להתגבר על הפחד מהחשיכה, והאם ילדה בת חמש וחצי יכולה להיות מניפולטיבית? כן, אבל לא במודע


מה קרה לילדה שבוקר בהיר אחד (או ערב אפרורי במיוחד) התחילה לפחד מהחושך, ואף מסרבת לצאת מהבית שמא תצטרך לחזור בערב החשוך?; מיכל דליות ביקשה להפסיק להילחם בילדה ולהציב לה עובדה: מהבית יוצאים, פיתרונות מוצאים.

המאזינה חיה שוחחה עם מיכל דליות ב־103fm וביקשה את עזרתה הדחופה בנוגע לנכדתה בת ה־5.5 שלפתע פתאום חשה פחד בלתי מוסבר מהחושך: "כשנכדתי מגיעה עם אמא שלה - בתי, לארוחת ערב, הן יוצאות מהבית בחושך, כך שלאחרונה הילדה לא רוצה יותר לבוא אלי בגלל שהיא מפחדת".

"הרבה פעמים ילדים מפתחים כל מיני סוגים של פחדים ודאגות בגלל דברים שקורים להם בחיים ואנחנו לא יכולים להבין את זה", הסבירה מיכל. "לפעמים זאת צללית, לפעמים זה משהו שאחד מהאחים אמר ולפעמים הם רואים סדרות מפחידות בטלוויזיה. יש להם מספיק סיבות אמיתיות כדי לפחד מכל מיני דברים, וכשהילדה אומרת שהיא פוחדת מהחושך, יש מספר דברים שצריכים לקרות.

"תחילה, הילדה צריכה לקבל לגיטימציה לרגשות שלה. כשהילד אומר שחם לו, רע לו והוא מפחד, ההורה צריך להגיד שיש דברים שמפחידים גם אותו, למשל רעש. הרבה פעמים אנחנו רוצים לחזק את הילד אז אנחנו אומרים לו שהוא לא צריכים לפחד, אבל מה זה יעזור? הוא כבר פוחד. לכן, הקטע של לגיטימיות הוא חשוב", אמרה מיכל אך הדגישה שהיא אינה מתכוונת להתמסרות לקושי, אלא פשוט להענקת תמיכה לילד.

הדבר השני שצריך לקרות כאשר ילד טוען שהוא מפחד, הוא לא לתת לפחד לנהל את מהלך היום: "כשהילדה לא רוצה לבוא אליכם כי היא לא רוצה לצאת בחושך, אמא שלה צריכה להגיד לה שאין מנוס. הולכים לסבתא, אבל אפשר לעזור לה למצוא פיתרון כמו לדוגמה לתת לילדה פנס שתוכל להאיר לעצמה את הדרך החשוכה. 

"אם הילדה עדיין מפחדת, אפשר להרגיע אותה ולהגיד שההורים כאן כדי לשמור עליה, ואכן ברגע שיוצאים והיא מתחילה לפחד - מניחים עליה יד, מחבקים אותה ואומרים לה: 'הנה, אמא שומרת עליך'. לא לעשות מזה יותר מידי עניין אלא לתת תחושה של 'בואי נמשיך ונתגבר, אני כאן עבורך' וזה מה שילד צריך לשמוע. שמים פרופורציה לפחד ולא מזלזלים ברגשות".

  

בשקט ובנחישות

המאזינה הוסיפה וסיפרה כי כאשר בתה ונכדתה מגיעות אליה, בתה מותשת ועייפה מהמלחמות שעברה לפני שיצאו מהבית: "הילדה ממש מתעקשת שהיא לא רוצה לבוא אלי. הבת שלי מספרת לי שהיא הייתה צריכה לריב עם הילדה ולשכנע אותה, וזה לא פשוט". 

"האמא צריכה להבין שהיא לא במלחמה", הבהירה מיכל. "היא צריכה להגיד לילדה: 'אני מבינה שאת מפחדת, אבל בואי נמצא לזה פיתרון ונצא מהבית של סבתא עם פנסים. לא מוותרים על מפגש משפחתי'. האמא צריכה להבהיר שהיא לא תוותר רק כי הילדה מפחדת מהחושך. גם אם הילדה בוכה וצועקת, היא יכולה לחבק אותה ולעזור לה להתגבר על הפחד - אבל לסבתא הולכים. 

"חוץ מזה, לא תמיד צריך להגיב לכל דבר. כשמגיע הרגע ללכת והילדה מתחילה לבכות, שואלים אותה: 'רוצה שנרים אותך על הידיים ונפנק אותך?'. היא תמשיך לבכות ותגיד שהיא רוצה להישאר בבית, אבל אין ברירה. הילדה מפעילה את האמא, והשנייה צריכה להחליט שהיא לא תהיה מופעלת יותר ולא רבה עוד על הנושא. לסבתא הולכים ומחפשים פיתרונות".

עוד הציעה מיכל לאמא המותשת שתערוך שיחה עם בתה העקשנית ובה תסביר לילדה את המצב: "'מתוקה אהובה שלי, בזמן האחרון את חוששת לצאת אחר הצהריים כי החזרה היא בערב ואת פוחדת מהחושך. אני מבינה אותך כי גם אני מפחדת מכל מיני דברים. שיהיה לך ברור - אנחנו כן נצא בערב לבילויים, למסעדות, לסבתא ולבני דודים. לא נישאר סגורים בבית כיוון שאת פוחדת מהחושך, אבל מה שכן - בואי נמצא פיתרונות ודרכים שיקלו עליך'.

"המסר צריך להיות שאין פה מלחמה. אנחנו לא רוצים שבתך תהיה מותשת ועייפה מהעניין הזה. כרגע היא מותשת כי היא כל הזמן עונה לילדה ומנסה לשכנע אותה, אבל אני לא רוצה שתהיה במקום הזה. אמא שלה נופלת בפח של הילדה שעושה מניפולציה באופן לא מודע. היא צריכה לשוחח איתה, בלי כעס כי מכעס לא יוצאים למלחמה", סיכמה מיכל. 

  

עריכה: מיכל דאבי

02/11/2018

"הרבה פעמים ילדים מפתחים כל מיני סוגים של פחדים ודאגות"
"הרבה פעמים ילדים מפתחים כל מיני סוגים של פחדים ודאגות"  |  צילום אילוסטרציה: Ingram Image