רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
מיכל דליות

עוד לילה לבן

למאזינה ילד בן 6 שמתקשה להירדם בלילות • מיכל דליות: "השינה היא אחד הדברים העצמאיים ביותר לילדים. צריך ללמד אותם ללכת לישון לבד"


מהו הזמן הממוצע שלוקח לילדים שלכם להירדם בלילה, וכמה פעמים הם קוראים לכם להביא להם מים, לקחת אותם לשירותים או פשוט לשהות לידם עד שיירדמו? אם התשובה היא 'הרבה מאוד', הגעתם למקום הנכון. מיכל דליות מציגה: כך תגרמו לילדיכם להירדם לבד.  

למאזינה אירה ילד בן 6 שלא מצליח להירדם בלילה. "יש לו טקסים שנמשכים שעה וחצי", סיפרה למיכל דליות ב־103fm, "הוא צריך לקרוא לי ולהגיד לי שהוא אוהב אותי, צריך מוזיקה ברקע, צריך אור קטן - כל זה בשביל להירדם, ובכל זאת זה לוקח זמן". לדבריה, מאז ומעולם לבנה יש נדודי שינה, אבל לפני כעשרה חודשים הם החמירו עת עברה המשפחה לדירה חדשה. 

"תחילה אני רוצה לחדד את האוזניים שלך ושל המאזינים", אמרה מיכל דליות, והסבירה: "לא רק תיארת לי תמונת מצב, אלא הכנסת לתוך התיאור שלך מגוון סוגים של רגשות שאת מייחסת לילד. 'הוא צריך אותי', 'הוא פוחד', ועוד. בפועל, אחרי ארוחת הערב את מקריאה לו סיפור, אומרת לו 'לילה טוב' ומאותו הרגע  - ובאופן הכי ניטראלי, הילד מעסיק אותך עוד שעה וחצי ומבקש שתדליקי לו את האור, שתביאי לו מים ושתקראי לו עוד סיפור.

"ההבדל בין הדרך שבה הצגנו את הדברים היא שאני, לעומתך, עשיתי תיאור מצב. את שיערת שהילד פוחד וצריך אותך ולכן הוא לא מצליח להירדם". השינה, לפי מיכל, היא אחד מהדברים הכי עצמאיים שיכולים לקרות לילד, וברגע שהבעייה נפתרת - יחד איתה נפתרות עוד כמה בעיות שצצות ועולות במהלך היום. "כשהולכים לישון נפרדים מהאור לחושך, מעיסוק לפסיביות, מביחד ללבד וזו פרידה קשה. הילד צריך להכניס את עצמו למצב מדיטטיבי ולהירדם. הבן שלך לא יודע לעשות את זה".

אם המאזינה תמשיך להגיע לחדר בכל פעם שבנה קורא לה, הוא גם לא יידע להירדם בעצמו. "באמת ובתמים קשה לו", אמרה דליות, "ואני לרגע לא מזלזלת בזה, אבל אם אנחנו עוזרים לילד להתגבר כל הזמן, הוא בחיים לא יידע לעשות את זה לבד". אז מה צריך לעשות? בתור התחלה, לא להיענות לכל גחמה שלו. "תאמרי לו 'מתוקי, יש פה מים, הבובות שאתה אוהב נמצאות כאן לידך ואני גם שמה לך מוזיקה מרגיעה שעוזרת להירגע'. את צריכה להסביר לו באופן אוהב ומכיל שמעכשיו את לא מספקת לו יותר שירותים, כלומר לא עוד חיבוק ולא עוד כוס מים. סיימנו".

  

"ילדים הם לא שפני ניסיונות"

מן הסתם, הילד לא יצליח להתגבר על הרצון לקרוא לאמו ואפילו לא יצליח להירדם מהר - לפחות בהתחלה, אבל זה עוד יקרה. מיכל הזהירה כי "יכול להיות שעדיין הוא יסתובב במיטה מצד לצד במשך שעה עד שיירדם", ולמרות זאת היא לא ממהרת לשלוח את המאזינה ובנה לבדיקה רפואית. "אני רוצה שקודם הוא יידע להניח לך. יש ילדים שלוקח להם המון זמן להירדם ואז אני כן מציעה להתייעץ עם רופא או לגשת למרפאת שינה, אבל בשלב הזה אני רוצה לשחרר את הילד שיידע להירדם בעצמו".

כאשר המאזינה סיפרה שעשתה מעין ניסיון עם בנה שלא יקרא לה יותר, ביקשה דליות להתעכב על המילה 'ניסיון'. "אני לא רוצה לעשות ניסיונות עם הילד. ילדים הם לא שפנפנים", הבהירה. "צריך להסביר לו שעצם זה שאת נכנסת אליו לחדר מפריע לו להירדם. מה גם, יש מטלות של מבוגרים שאת צריכה לעשות בלילה והקריאות שלו מפריעות לך לעשות אותן.

"עם זאת, זה בסדר שהילד יקרא לך פעם או פעמיים, אבל לא יותר. 'אם לא תתאפק ותקרא לי שלוש פעמים, לא אבוא. זה ההסכם', תאמרי לו. 'אני עסוקה בענייניי ואני חייבת את הזמן הזה. חוץ מזה, אני סומכת עליך שעם הזמן תתרגל. אני יודעת שיש לך כוחות'. תני לו דוגמאות לפעמים שבהן הוא התגבר עם הכוחות הפנימיים שלו".

אבל לא רק הילד הוא זה שיצטרך למצוא את הכוחות הפנימיים שיעזרו לו להצליח בתהלך, אלא גם אמא שלו תצטרך להבין שהגבול האמיתי זה "מה שעובר בבטן", לפי מיכל. "את לא רוצה לבוא אליו יותר וזה הגבול שאת צריכה להעביר לו. ולא, אין כאן שום ניסיון". הדבר דומה לאנשים דתיים שטוענים שהילדים שלהם מכורים לסמאטרפונים, אבל פעם בשבוע למשך 25 שעות, הם מניחים את המכשירים בצד ומקבלים את שבת המלכה בלי שום אמצעי טכנולוגי. "בשבת יש משהו מאוד ברור. זה לא ניסיון אלא זה גבול - וזה הגבול שאת, אירה, צריכה לעמוד בו". והרי אם תגיד שהכל זה בסך הכל ניסיון, לא יהיה את מי להאשים אם וכאשר זה ייכשל - זו המהות של ניסיון.

   

סיוטים? ביעותים. 

עוד סיפרה המאזינה כי גם כאשר הילד כבר מצליח להירדם הוא בוכה, צוחק וממלמל מתוך שינה. "האם מדובר בסיוטים?", שאלה.

"יכול להיות שיש לו עולם דמיון מאוד גדל ומפותח", השיבה מיכל, "אולי הילד הוא רגיש מאוד וזה מגיע אליו בחלומות. עם זאת, לא מדובר בסיוט אלא בביעותי לילה". כאשר ילד סובל מסיוטים הוא חולם ומתעורר בוכה. ביעות, לעומת זאת, זה אותו סוג של חלום אבל הילד בוכה ומדבר בעודו ישן. "אין טעם להעיר ילדים שסובלים מביעותי לילה - לפעמים זה אפילו מפחיד אותם. צריך להיות שם לידם, ללטף אותם , לשמור שלא ייפלו מהמיטה ולהכניס להם לחלום שהכל בסדר. בבוקר הם לא זוכרים כלום". 

ואם תרצה בתור התחלה לעזור לו קצת להירדם, תוכל המאזינה לשבת ליד בנה אבל "ישיבה מאוד סצפיפית", כפי שתיארה זאת דליות. "שבי עם חצי גוף אליו, בעודך מנומנמת, וגם אם הוא מדבר איתך - והוא ידבר, אל תעני לו. את שם כדי לתת לו ביטחון לחצי שעה, ואחרי זה קומי ולכי כי הוא חייב ללמד את עצמו להירדם. 

"כל זמן שאת מהווה קביים לילד הוא לא ילמד ללכת לבד. הוא צריך להתמודד עם הקושי. אני מציעה לך לפנות להדרכת הורים ולבדוק את נושא הפחדים שלו, לברר מה קורה אצלכם בבית וממה ולמה הוא מתעורר. את צריכה ללמוד איך לתת לו להתמודד לבד. אני יודעת שאני אומרת דברים קשים, אבל כמה ימים אחרי הקושי הילד מקבל עצמאות.

"התפקיד שלנו כהורים זה להכשיר את הילדים לחיים", סיכמה מיכל. אהבה קשוחה? לפעמים זה הכרחי. 

  

עריכה: מיכל דאבי 

14/06/2019
הישארו מעודכנים

לך לישון כבר
לך לישון כבר  |  צילום אילוסטרציה: Ingram Image