רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
מיכל דליות

היא עוד תשוב

מאזינה בדמעות: "15 שנה גידלתי את בתי לבד, וכעת היא רוצה לעבור לגור עם אביה" • מיכל: "את לא יכולה להחזיק אותה בכוח"


בואי הביתה: אף פעם לא קל להורים כאשר הילדים עוזבים את הבית, בעיקר לא אם מדובר במתבגרת שאמה גידלה אותה לבד במשך כל חייה; מיכל דליות הסבירה כי אי אפשר להחזיק ילדים בכוח - בטח לא בני נוער, והציעה למאזינה שבמקום להיות צודקת - תהיה חכמה.

מאזינה עלתה לשידור בתכנית של מיכל דליות ב־103fm וסיפרה בדמעות על בתה בת ה־15, שלאחרונה החליטה החלטה ששוברת לה את הלב: "כבר עשר שנים שאני גרושה. בחודשיים האחרונים הילדה החליטה לעבור לגור עם אבא שלה שגר בעיר שונה משלי, למרות שלאורך כל הדרך אני זו שחינכה וגידלה אותה.

"אביה תמיד סמך עלי והאמין בי, אבל כשהיינו מגיעים לסיטואציה שלא מצאה חן בעיניו, הוא תמיד היה מתנהג בצורה אימפולסיבית. חוויתי ממנו אלימות נפשית, ובמצבים הקשים שלא מתאימים לילדה היא הייתה מערבת אותו, והוא בתגובה הציע לה לעבור לגור איתו. ממש קשה לי להכיל את העניין הזה ולהתמודד עם המצב", אמרה והתקשתה לעצור את הבכי.

"אני לא נישאתי מחדש – בניגוד אליו שכבר הקים משפחה חדשה ולאחרונה נולדו לו תאומים. חוץ מהם, אין לבתי אחים נוספים, כלומר ביומיום היא לא חווה חיי משפחה. מה גם שאנחנו גרות רחוק מהמשפחה המורחבת, כך שאנחנו נפגשות איתם רק בחגים, חופשות ולפעמים במהלך השגרה".

עוד הוסיפה המאזינה וסיפרה כי בתה כמעט ולא ביקרה אצל אביה בביתו החדש - מה שמוסיף לחוסר שביעות הרצון בבקשתה לעבור. "אני לא סומכת עליו", הודתה. "הוא אף פעם לא היה מעורב בחינוך שלה. הוא פוגש אותה בסך הכל פעמיים בשבוע. נשבר לי הלב".

  

לא רוצה? לא צריך.

תחילה, הביעה דליות הזדהות עם כאבה של המאזינה, ואמרה: "את מגדלת אותה, משקיעה בה - הכל בכוחות עצמך, והיא קמה והולכת. משוש חייך משאירה אותך לבד. זו תחושה נוראית של כפיות טובה. מה גם, שעכשיו תיכנסי לדירה שלא תהיה בה המשפחה הקטנה שלך, תרגישי בדידות וזו הרגשה מאוד לא נעימה.

"בואי ננסה להיכנס לראש של הילדה", הציעה מיכל, "במשך עשר שנים אבא שלה שיחד אותה. 'רע לך? בואי אלי. אני אפנק אותך, יש לי כסף ובית גדול', הוא אמר. הוא יצר לעצמו משפחה, והיא בגיל כזה שכרגע היא מאוד נהנית מאחיה הקטנים. בעיניים שלה, יותר שווה לה לגור שם. יש לה פנטזיה שיהיה לה יותר כיף - אבא, אחים, עיר אחרת, התחלה אחרת. כיף גדול.

"את לא יכולה להחזיק אותה בכוח, והאמת היא שאת גם לא רוצה להחזיק אותה בכוח כי את יודעת שהיא תחזור - עוד חודשיים או עוד שנתיים, אבל היא תחזור. חינכת אותה נהדר וגידלת ילדה מופלאה, אבל עכשיו היא בגיל ההתבגרות שמלא ברבדים, רגשות, מחשבות ובלאגנים פנימיים. לפעמים הילדים עושים דווקא להורים ולא שומעים בקולם, אבל בסוף התהליך הם חוזרים הביתה לאמא".

מסתבר כי מבחינה חוקית האם היא המשמורנית היחידה, כך שנשאלת השאלה האם הילדה יכולה לבחור אצל מי לגור?

"כדאי לך להתייעץ עם עורך דין", השיבה מיכל, אך הזכירה שבמקרים כאלה השופט בבית המשפט שואל את הילד היכן הוא רוצה לגור, ועל פיו יישק דבר. "זה קורה אפילו כשהילדים בגילאים יותר צעירים. זה מה שמטה את הכף. הילדים מצביעים ברגליים".

  

בשבילך, תמיד

מתבגרים: ככל שתתעקשו איתם - כך הם יתנגדו יותר. "אם אתעקש שבני לא יהיה בזוגיות עם מישהי, למשל, הוא ידבק בה יותר", הדגימה דליות. "את יכולה להגיד לבתך שאת לא אוהבת את הרעיון והוא פגע בך. את חושבת שהיא הייתה צריכה להישאר לגור איתך, אבל לא תכפי עליה. היא עצמאית ותחליט לבד - ואם תחליט לעבור לגור אצל אביה, תהיי שם בשבילה. 

"הציעי לה לבדוק תיכונים עם אביה, וכשתעבור - עזרי לה להעביר את הדברים, ותגידי - בעודך מעט מבודחת, שאת מקווה שהיא תבוא לבקר אותך לפעמים כך שכדאי שתשאיר אצלך בבית כמה פריטים שלה. וכמובן, בכל יום, בכל שעה, מתי שרק תרצה הבית יהיה פתוח בפניה כמו שהלב שלך פתוח אליה לעולמי עד".

נכון לעכשיו, הילדה מתכננת לעבור לבית אביה בחודשי הקיץ, כך שבמוחה של האם עלה רעיון שאולי יצליח להשאיר אותה, למרות הכל, בביתה: "אני יכולה להציע לה לבדוק את הנושא בחופשת חנוכה הקרובה, ומשם היא תראה אם היא מסתדרת בכלל".

"זה רעיון גאוני. תאמרי לה שהמעבר הוא מאוד רציני, ואת לא תכשילי אותו, אבל כן תרצי שתבדוק כיצד היא מסתדרת עם משפחה אחרת, אישה אחרת, עיר אחרת", השיבה מיכל. "אולי היא לא תאהב את השכונה או את הבכי של התאומים. אולי גם הדרישות של האישה של אביה - ויהיו לה דרישות, לא ימצאו חן בעיני הילדה והיא תחליט להישאר איתך". 

  

"הילדים עוזבים, וזה סכין בלב"

גם אם אחרי הכל, למרות הכל תחליט הילדה להישאר אצל אביה, היא עדיין תמשיך להיות הבת של המאזינה. "הסיפור שלך שובר את הלב, אבל בלעי את הרוק ועשי את זה חכם".

"ואם אבכה בשיחה איתה? הרי אני יודעת שאבכה", אמרה המאזינה. 

ובכן, זה בסדר לבכות - אבל לא להתחנף. מיכל: "תגידי לה שאת מתנצלת שאת בוכה, אבל הנושא מפעיל אותך מבחינה רגשית כי את כל כך מחוברת אליה וחוששת מהעובדה שתישארי לגור לבד. תהיי שקופה אבל אל תתחנפי ואל תאבדי מכבודך. תכנני את השיחה לפרטי פרטים: מה יכול לקרות, מה היא תענה וכיצד תגיבי. קראי, שכתבי, ובואי מוכנה לזה.

"אל תתייאשי", חיזקה דליות וסיכמה: "הילדים גדלים ועוזבים אותנו. זה סכין בלב, אבל בסוף אולי הם חוזרים לאמא".

  

עריכה: מיכל דאבי

16/11/2018
הישארו מעודכנים

"נשבר לי הלב"
"נשבר לי הלב"  |  צילום אילוסטרציה: Ingram Image