מילים ולחן
עם דודי פטימר

כל כך עצוב שבא לרקוד

דודי פטימר עם הסיפור הלא ייאמן מאחורי הקלאסיקות של ירדנה ארזי, יהורם גאון ואהובה עוזרי • בלעדי לדיגיטל של 103fm


למה שיר טרגי שזוכה למנגינה שמחה גורם לנו לרקוד? בפודקאסט 'מילים ולחן', הבלעדי לדיגיטל של 103fm, החליט חוקר המוזיקה דודי פטימר לבחון לעומק תופעה שלא קיבלה מספיק זרקור: הדיסוננס שבין הטקסטים ללחנים. 

ישנם בפסקול הישראלי לא מעט שירים שמילותיהם קודרות וקורעות לב אך הן זוכות למנגינה עליזה ושמחה שעושה חשק לרקוד, במקום לבכות.

כך, לדוגמה, השיר 'הכינור הנאמן' של ירדנה ארזי כולל את הטקסט: "אבי עזב אותי לפני שעוד נולדתי, אמי הלכה אל אלוהים לפני שנים, אין לי חבר, אין איש על פני האדמה, עצור ורע ומר לי בנשמה". עם זאת, השיר זוכה למנגינה צוענית עליזה בעיבודו המוזיקלי של מתי כספי, שדי מעלה חיוך על הפרצוף למרות המילים מאותתות האזהרה על אישה שלא מוצאת סיבה לחיות.

דוגמא נוספת הוא השיר 'חיה לי מיום ליום' של ריטה, שיר שכתב חנוך לוין וביצעה בשנת 1977 תיקי דיין בלחנו המלנכולי והעצוב של רפי קדישזון. השיר, שהוקלט במקור לסרט 'פנטסיה על נושא רומנטי', כולל מילים קורעות לב: "אני חיה לי מיום ליום, מפזרת את ימיי לרוח, אנשים מתחתנים סביבי, גם אני רוצה קצת לנוח, אומרים שהאדמה שלנו מסתובבת סביב צירה, איפה הציר שלי? לחיות זה דבר נורא".

בשנת 1988 ריטה הקליטה את השיר עם לחן חדש של רמי קלינשטיין שזכה לעיבוד שמח, קצבי ורחוק מלהיות תואם את הלך הרוח העצוב של הטקסט. גם השורה "לחיות זה דבר נורא" הותאמה ל"להסתובב זה דבר נורא". אולי בשל כך השיר הפך ללהיט ענק וזכה למעמד של קלאסיקה, בניגוד לביצועה של דיין שנשכח מהתודעה.

עוד דוגמא מובהקת לדיסוננס הזה באה לידי ביטוי גם בז'אנר המסולסל. בראש הרשימה הארוכה אפשר להציב את 'היכן החייל שלי?' שכתבה והלחינה אהובה עוזרי ז"ל לזכר בנה של שכנתה שנהרג במלחמה. השיר הפך להמנון האמהות השכולות - אך זכה למעשה ללחן די שמח, כזה שאפשר אפילו לרקוד לצליליו.

○ ○ ○

בפודקאסט ראיין פטימר את ד"ר אורי לשמן, ראש היוזמה לקידום דיאלוג באמצעות המוזיקה באוניברסיטת תל אביב. לשמן סיפר כי השיטה של שירים עצובים שזוכים למוזיקה שמחה הייתה פרי מוחם של המוזיקאים קורט וייל וברטולד ברכט כבר בשנות ה־20 ולמעשה נועדה כדי למשוך תשומת ליבו של המאזין.

בתה של נעמי שמר ועורכת המורשת שלה, ללי שמר, גילתה לפטימר כי השיר 'עוד לא אהבתי די', שהקליט יהורם גאון בשנת 1977 והפך לקלאסיקה וללהיט ריקודי עם עליז, נולד בנסיבות לא משמחות אלא מתוך דאגתה של אמה שהייתה אמורה לעבור ניתוח באותה עת. למרות הטקסט הטרגי המתאר אדם שלא הספיק לעשות כל מה שרצה בחייו, השיר זכה למנגינה שמחה שמעלה חיוך על השפתיים.

שיר נוסף שמתאים לרשימת השירים הזו הוא 'בשנה הבאה', שאותו הקליטו אילן ואילנית בשנת 1971. את השיר כתב אהוד מנור המנוח והלחינה נורית הירש. אלמנתו של מנור, הזמרת והשחקנית עפרה פוקס, סיפרה בפודקאסט כי השיר נכתב על אחיו של מנור, יהודה, שנהרג במלחמת ההתשה. הירש הלחינה את הטקסט ללא שמנור ידע, ועם זאת הוא למד לקבל את המנגינה השמחה, שהפכה לאחד ההמנונים הבולטים של ראש השנה.

הפודקאסט 'מילים ולחן' לוקח אותנו למסע בעקבות התופעות, הסיפורים, השירים והאמנים שעיצבו את הפסקול הישראלי לאורך שנותיו. דודי פטימר הוא עיתונאי וחוקר מוזיקה, יוזם פרויקט תיעוד המוזיקה הישראלית דודיפדיה.

לכל הפרקים של הפודקאסט לחצו כאן

10/12/2019
הישארו מעודכנים

דודי פטימר
דודי פטימר  |  צילום: מיכל קליינברג