"אמא שלי כועסת אם אנחנו אומרים לה לאכול מעט"
המאזינה חוששת שאמה בת ה-75 מסכנת את בריאותה: "היא הפכה להיות חסרת שליטה בנוגע לאוכל"
אנחנו יוצאים לעולם כתינוקות חסרי ישע, ההורים שלנו מטפלים, עוזרים ומלמדים אותנו איך להתנהג, מתייחסים לכל בכי וציוץ קטן שלנו ומסתכלים על ההתפתחות וההתבגרות שאנו חווים במהלך השנים. אבל ככל שהזמן עובר, והורינו מזדקנים, מתהפכות היוצרות ואנו אלה שצריכים לדאוג לאמנו או לאבינו שכעת, הם נמצאים במצב חסר ישע. זה סיפורה של המאזינה שהתייעצה עם פרופ' רפי קרסו בקשר לאמה בת ה-75.
"לפני כחצי שנה אמי עברה שטף דם תוך מוחי, היום היא כבר נמצאת בבית", סיפרה המאזינה ואמרה כי בעקבות אותו אירוע, אמה חווה ירידה קוגניטיבית, בלבול וקשיים בזיכרון. במיוחד בנוגע לתאריכים וזמנים. "כשהיא מתעוררת בלילה, היא חושבת שכבר הגיע היום", הסבירה.
עוד הוסיפה המאזינה כי "אמי גם הפכה להיות חסרת שליטה בנוגע לאוכל, והיא לא אישה רזה ויש לה בעיות בברכיים. אם אנחנו אומרים לה 'תאכלי מעט, אל תאכלי הרבה', היא כועסת עלינו".
פרופ' קרסו השיב: "אם יש לה בעיות בברכיים והיא גם אוכלת יותר מדי ויש לה עודף משקל, יכול מאוד להיות שהיא תוכל לקבל דרך קופת חולים זריקות בשם סקסנדה. הדבר העיקרי שהן עושות הוא חסימת תיאבון וגורמות להרזיה", אמר קרסו והוסיף כי "לוקחים את זה באופן קבוע בכל יום. היא יכולה להזריק לעצמה, אבל צריך להשגיח שלא תטעה במינון. אם יש תופעות לוואי לא צריך להפסיק את הזריקה, אפשר לרדת למינון יותר קטן".
בהמשך אמרה המאזינה כי אמה סובלת גם מבעיה של השתנה תכופה, אבל היא לא מרבה לשתות, ולפי הבדיקות שעשתה לא סובלת מסוכרת.
פרופ' קרסו הסביר כי "יכול להיות שבבוקר, בבדיקות השגרה, רמת הסוכר תקינה, אבל אחרי שהיא אוכלת, רמת הסוכר גבוהה. צריך לבדוק אותה אחרי ארוחת הבוקר ולראות מה רמת הסוכר שלה או לבדוק המוגלובין A1C ולראות אם אין לה סוכרת - לפעמים יש אנשים שיש להם את זה והם לא יודעים זאת כי הם קמים בבוקר ועושים בדיקות שגרה, ואחרי צום של לילה שלם, הסוכר נמוך".
בסיום השיחה, נתן קרסו כמה טיפים כדי להפחית את כמות ההשתנה: "אפשר להסביר לה שלא תשתה שעתיים - שלוש לפני שהיא הולכת לישון ולהוריד לה גם בערב משקאות כמו תה, קפה, קולה שמשתנים".
