אבות, בנים וניתוחים
בנו של המאזין עומד בפני ניתוח מסובך ומתמודד עם זה בדרך משלו: "הוא מסתגר ומתכנס בעצמו" • מה תפקידו של אביו בתמיכה בבנו?
כל אדם שצריך לעבור ניתוח חושש מעט (ובצדק) מההליך, כך שכאשר מדובר בילד או בנער מתבגר לעיתים הפחד מועצם אף יותר, ואילו ההורים לא יודעים איך לעזור לבנם; איך ההורים יכולים להקל על הפחד של הילדים לפני הניתוח? האם זה בסדר להבטיח הבטחות שיתקיימו לאחר תקופת ההחלמה? ולמה זה בסדר לדבר עם הילדים גם כאשר הם מסובבים את הגב ומבקשים לעצור את השיחה?
המאזין הוא אב לנער בן 15.5 שבקרוב עתיד לעבור ניתוח מסובך ליישור הברך, שלאחריו אף יצטרך להרכיב מכשיר מיוחד ברגל. זו לא תהיה הפעם הראשונה שהבחור יעבור ניתוח, ולכן מניסיון קודם יודע אביו שהתקופה הקרובה לא תהיה פשוטה בכלל. "הילד מדחיק את העובדה שהוא צריך לעבור ניתוח, ואז כשמגיע יום לפני התאריך המיועד הוא מסתגר בעצמו", סיפר למיכל דליות ב־103fm. לדבריו, מדובר בילד בוגר, נבון שיודע היטב מה הולך לעבור ולמה - ובכל זאת הוא "שקוע במחשבות וחושש כי הוא למוד ניסיון ויודע שזה יכול לכאוב". מה תפקידו של האב במקרה כזה?
תחילה הרגיעה מיכל את המאזין והסבירה שעל פניו נראה שהנער מתמודד עם המצב בצורה בריאה. "הוא מדחיק את הרעיון עד כמה שהוא יכול", אמרה. "למה שהוא יחיה בפחד, בהלה וחששות אפילו דקה אחת? הוא דוחק את ההתמודדות עד לזמן שאין מנוס - יום לפני הניתוח, והתפקיד שלנו כהורים שלו זה לעזור לו להדחיק. בשביל מה לדבר על זה? בשביל מה להתעסק בניתוח? הוא יודע, מבין, משתף פעולה ומבקש לדחות את הפחד כמה שיותר".
ואם בכל זאת יתעקש המאזין לנסות להרגיע את בנו שלא רק דרך מילים טובות, תמיד יוכל לחפש באינטרנט שיטות שונות שעוזרות להירגע, למשל: אן.אל.פי., סי.בי.טי., היפנוזה או הדרכה. "מכיוון שמדובר בנער צעיר, תפקידי להציע לו רעיונות ששמעתי שאולי יוכלו לעזור לו בהחלמה", הוסיפה מיכל, אך הדגישה, שוב, שלדעתה הדרך שבה הנער מתמודד עם המצב היא לגיטימית לחלוטין.
"באחד מהימים בהם יהיה בחדר, גש אליו ותאמר לו שליבך יוצא אליו. 'יש דברים שאני יכול לעזור לך. אני רואה שאתה מתכנס ושוקע במחשבות על הניתוח המתקרב. אני בטוח שיהיה בסדר, ובכל זאת זה מפחיד. אני מבין אותך'. דבר איתו גם אם הוא מפנה אליך את גבו ומבקש ממך להפסיק. הוא שומע אותך גם אם הוא עם גב הפוך. 'בדקתי ומצאתי כמה טיפולים שיוכלו לעזור לך'". וכך, בעצם, נפרסות בפניו של המתבגר כל האופציות להחלמה מהירה.
תיק 5000
"ומה לגבי טובות הנאה?", שאל המאזין, וסיפר שהבטיח לבנו חופשה מפנקת בחו"ל בתום תקופת ההחלמה.
באופן מפתיע, דליות דליות שאין לה כל בעיה עם קצת 'שוחד' במקרים כאלה, ואפילו היא "בעד. טובות הנאה זה כיף והורים אוהבים לפנק את הילדים. אם הבטחת לו חו"ל אז תקיים". עם זאת, ככל הנראה חופשה מעבר לים זה הדבר האחרון שמעניין כרגע את הנער לפני הניתוח. "הוא כל כך מוטרד וזה לא מנחם אותו כי הוא פוחד - ובצדק", אמרה מיכל. "הילד לא אומר שיהיה בסדר כי הוא לא חושב על זה עכשיו.
"החופשה משרתת אותנו, ההורים כי אנחנו רוצים לעשות לו שמח, אבל תאמין לי שהוא יהיה שמח אם תהיה לו חברה או אם הוא יוכל לחזור לשחק כדורסל חצי שנה אחרי הניתוח. בעיקרון, אני חושבת שלא צריך טובות הנאה כסוג של פיצוי. זה מיותר. מה גם, הילדים לא מצפים לזה אלא אם הרגלנו אותם".
אז מה הילדים צריכים? תמיכה ומשענת. "כשהוא שוכב במיטה אחרי הניתוח, קנה לו את המשקה שהוא הכי אוהב, או שים לו סרטים יפים בטאבלט כדי שלא ישתעמם. הדברים האלה עוזרים לו לשכוח מעט את העובדה שהוא שוכב בבית חולים אחרי ניתוח". גם כשכבר יחזור הביתה, מוטב לו אביו יציע לבנו לצאת לסיבוב, למשל, ויהווה עבורו רשת ביטחון ששום חופשה בחו"ל לא תוכל לקנות.
עריכה: מיכל דאבי
