המאזין יואל עלה לשידור בתוכניתה של מיכל דליות ב־103fm, וגילה כי אשתו והוא מסתירים סוד מבנותיהם בנות ה־9 ו־11. "ההורים של אשתי נפטרו עוד הרבה לפני שהילדות נולדו", סיפר. "האב מת מסיבוכים של הלב, אבל האם התאבדה. היא הייתה אישה עם הרבה בעיות נפשיות שמכורה לכדורים". יואל הוסיף והסביר שלמרות שכל המשפחה המורחבת יודעת את סיבת מותה של האם, הוא העדיף לחסוך את הסיפור הזה מהילדות שלו.
"עד עכשיו בכל פעם שהן שאלו, אמרנו שסבתא נפטרה בגלל מחלת לב. לא רצינו לפרט כי הרגשנו שזה מוקדם מדי". אז למה פתאום הוא מוטרד? "הילדות גדלו ואני מניח שהנושא הזה יעלה שוב מתישהו", טען.
בניגוד אליו, מיכל דווקא סברה שבכלל לא בטוח שסיפור ההתאבדות יעלה בשנית, וגם אם כן - זה יקרה כשהילדות יהיו כבר גדולות, בנות 17 לפחות. "אם בתך תבוא אליך ותאמר שהיא שמעה שסבתה התאבדה, אשר את השמועה. 'אז למה לא סיפרת לי?', היא תשאל. 'כי לא אומרים דברים כאלה לילדים', השב לה, 'ומה בכלל היית עושה עם המידע הזה בגיל 10?'
"זה לא מידע שמספרים", הבהירה דליות, "אם הייתם אומרים לבנות, למשל, שסבתא בחו"ל - זה רמייה, אבל אמרתם שהיא נפטרה, כך שההתאבדות זו פיסת מידע שלא צריך לדבר עליה עם הבנות. בשביל מה הן צריכות לדעת את זה? ילדים לא צריכים לדעת את כל מה שקרה. לבנות אין סבתא. מבחינתן, הן יודעות מה קרה לה - היא נפטרה ממחלה וזהו. שם זה נגמר. אין צורך לספר להן מידע שלא יקדם אותן".
ולא רק שהמידע הזה לא יקדם את הילדות, אלא אף עלול להכביד על חייהן ולהוסיף להן מחשבות שליליות. מיכל: "סיפור כזה יכול להפחיד אותן נורא. מה ילדה בת 9 יכולה לעשות עם מידע על התאבדות? זה מיותר. התאבדות זה משהו בלתי נתפס ואפילו לנו המבוגרים קשה לקלוט אותו, כך שילד יכול לקחת את המידע הזה ולחשוב מחשבות כמו 'אם יום אחד אמא תהיה עצובה אז גם היא תרצה למות?'.
"מבחינתי, זה מידע מיותר. עד עכשיו חסכתם את זה מהן ואני חושבת שזה צעד נכון. ילדים לא יכולים להבין מה זה התאבדות, ובאמת ובתמים אין שום סיבה לספר את כל הפרטים", סיכמה.
עריכה: מיכל דאבי