אני אחיך אל תשכח(י)
המאזינה סיפרה בייאוש: בתי בת ה־32 טרם עזבה את הבית ונמצאת בקצר עם אחיה זמן רב, זה קורע אותי מבפנים • מיכל דליות קבעה: צריך לערב פסיכולוג
זה קורה במשפחות הכי טובות: אחים (בעודם ילדים) רבים ביניהם. 'הוא משך לי בשיערות', 'היא פירקה לי את מגדל הקוביות', נשמע לא פעם; לרוב, כאשר גדלים הילדים, הסכסוכים נפתרים והריבים נשארים זיכרון משעשע מהעבר. מה אם ההצקות היו כבדות מנשוא והלב לא מצליח להתגבר - גם ממרחק של עשרים שנה?
המאזינה אורנה היא אם חד הורית לשלושה: בת 32, בן 30 ובת 24. למיכל דליות סיפרה כי למרות שהבכורה היא אישה בוגרת בת 32, היא עדיין לא עזבה את הקן. "בניגוד לאחיה - היא גרה איתי בבית וזאת למרות שהייתי רוצה שהיא תגור לבד. גם היא רוצה לעבור - או כך לפחות היא טוענת, אבל כבר תקופה שהיא מחפשת שותפה לגור איתה ולא מוצאת. בינתיים היא משתתפת הוצאות החודשיות".
לדבריה, כבר שנים ששני הילדים הגדולים לא מדברים ביניהם חוץ מאשר על עניינים טכניים הקשורים לבית ולרכב. "זה מצער אותי מאוד", אמרה בכאב, "אני מדברת איתה על זה הרבה מאוד ואומרת לה שבסופו של דבר רק אח שלה יהיה שם לעזרתה במהלך החיים. לעומתה, הבן דווקא ניסה לדבר איתה ואף פנה אליה לא מעט פעמים, אבל היא לא שיתפה פעולה ולכן הפסיק לנסות".
"קודם כל, נסי להעיף אותה מהבית כמה שיותר מהר", אמרה מיכל נחרצות, "אישה בת 32 לא צריכה לחיות עם אמא שלה. תגידי לה - ולא בצורה של תוכחה, שהיא צריכה את הפרטיות שלה. מה גם, אם תצא מהבית יוכלו להיות לך חיי זוגיות נורמליים.
"משהו השתבש עם בתך הגדולה שלא עזבה את הבית וגם לא מדברת עם אחיה. היא פיתחה תלותיות או שאולי היא מתפנקת כי את מכבסת את הבגדים שלה, מבשלת עבורה ובסך הכל את משרתת אותה ואת הצרכים שלה".
אז על מה ולמה רבו האחים שגרם להם להיות בנתק מתמשך? תתפלאו, אבל האישה הבוגרת בת ה־32 עדיין לא התגברה על ההקנטות וההצקות מצד אחיה עוד בימים שהיו צעירים, או אם תרצו - בני עשר. "אמרתי לה שבכל בית, באופן טבעי, אחים רבים ביניהם, מתווכחים ואף מכים אחד את השני, אבל כשמתבגרים אז מתגברים והולכים אחד לקראת השני", אמרה המאזינה.
הבנתם נכון: בגלל שאחיה הקניט אותה לפני 20 שנים היא לא מדברת איתו. אין מנוס אלא להגיד לה את האמת הכואבת בפנים. מיכל הציעה למאזינה להגיד לבתה שאומנם היא מדברת עם אישה בת 32, אבל יוצא ממנה קול של ילדה בת עשר. "השליטה שלנו היא רק על עצמנו, כך שאת לא יכולה לגרום לה להיות נחמדה לאחיה, אבל היא צריכה להבין שהיא שבויה בילדותיות ובחוויות שלא קיימות כבר שנים רבות.
"תאמרי לה שהיא מדברת איתך על מה שהיה ולא עושה צעדים של אדם מבוגר", המשיכה. בנוסף, ככל הנראה עליה להיוועץ בפסיכולוג. "לדעתי, הפסיכולוג יראה לה שהיא תקועה בחיים - והיא תקועה כי היא גרה איתך בבית ותקועה במערכת יחסים לא טובה עם אחיה. לפני 15 שנה זה היה לגיטימי אם הייתה כועסת עליו, אבל עכשיו - בגילה, הגיע הזמן שהיא תתגבר על זה. ראבק.
"את - אמא שלה, מתבגרת ומזדקנת. אחותה בת ה־24 היא ילדה מוצלחת שאולי יום אחד תעשה רילוקיישן, כך שבאמת מי שיישאר לצידה בסופו של דבר זה אח שלה, והיא - כאדם מבוגר, צריכה להבין את זה וחייבת להתגבר על החסמים שלה ולשמור איתו על קשר".
אותם 'חסמים' עליהם דיברה מיכל מגיעים עוד מהילדות. מיכל הסבירה כי בערך בגיל 6 נבנה המערך הרגשי שלנו. אם כן, בכל פעם שאחיה מנסה לפנות אליה "קופצת ממנה הילדה הנעלבת והיא לא רוצה לענות לו. אם רוצים להתגבר על אותה ילדה, צריכים ללכת לפסיכולוג".
"הצעתי לה ללכת לפסיכולוג כי עוד מאז שהייתה ילדה קטנה לא שיתפה אותי במה שעבר עליה, אפילו לא כשהרביצו לה בבית הספר", סיפרה המאזינה.
"ילדים כאלה לא משתפים כי הם לא רוצים להדאיג את ההורים וגם פוחדים שההתערבות תזיק יותר", השיבה מיכל, "לבתך יש מערך רגשי מופנם, פנימי, נעלב וסופג, וכאישה בוגרת היא מתקשה לשחרר את זה. אני חושבת שפסיכולוג יעזור לה לעבור תהליך. חוץ מזה, אם היא הייתה רוצה את העצמאות שלה, כבר מזמן הייתה מוצאת שותפה".
הרי ברור שלמצוא שותפים זו לא הבעיה כאן. מה כן? "אין לה מוטיבציה", טענה מיכל, "עדיף לה להישאר בשקט באזור הנוחות שלה. אין לה מוטיבציה לעשות את כל הפעולות הכרוכות בכך - להעביר דירה, להיות עצמאית, לעשות את כל הקניות והבישולים ולחיות לבד".
ולא - לא משנה כמה תנסה האמא לתת מוטיבציה לבתה, זה לא יעזור, הרי "היחסים הכי מורכבים הם בין אמהות לבנות שלהן. אהבה של אמא ואבא היא מובנת מאליה, כך שכרגע בתך צריכה יותר בשביל לפרוח. כדאי שדודה שלה או אפילו אחותה ידברו איתה ויציגו בפניה את כל המחירים שהיא משלמת. השנים חולפות והיא פרפר שעדיין לא פרש את כנפיו. מישהו חייב להגיד לה את זה ולהציע לה ללכת לפסיכולוג".
עריכה: מיכל דאבי
