"בתי המתבגרת לא מקשיבה לי. היא פשוט עושה מה שבא לה"
הנוער העובד והישן: בכל בוקר מחדש המאזינה נאלצת להילחם בבתה על מנת שתתעורר ותלך לבית הספר • לפי אלון גל, להילחם בנערים = טעות חמורה
"יש לי בעיה עם הבת שלי", כך פתחה המאזינה שושי את דבריה בשיחה עם אלון גל ב־103fm. "היא מתבגרת בת 15 חסרת כל גבולות", פירטה. "אם היא לא רוצה לקום לבית הספר - היא פשוט לא קמה. כשאני מבקשת ממנה לחזור הביתה עד שעה מסויימת, היא כמובן לא חוזרת בזמן. הילדה עושה מה שבא לה". המאזינה היא גרושה כך שאין אבא בתמונה - מה שלתחושתה משפיע אף יותר על היחסים ביניהן. "עם הילדים הגדולים שלי לא הייתה לי בעיה כזאת", אמרה.
אלון תהה עד כמה רחוק תגיע המתבגרת - והאם באמת לא תלך לבית הספר בכלל אם אמה לא תילחם בה בכל בוקר מחדש. "האם קרה שבמשך חודש שלם, למשל, לא הערת אותה ולכן היא לא הלכה ללימודים?", שאל.
"זה לא קרה", השיבה המאזינה, "אבל רק בגלל שאני לא נותנת לזה לקרות. אם לא אנער אותה היא תישאר לישון. מבחינתה לא ללמוד בכלל. זה לא מזיז לה. אני מכירה את הילדה שלי".
ובכל זאת, אלון לא ממש השתכנע, ואמר: "לדעתי את טועה. הילדה שלך עצלנית. היא תמתח את הגבולות כמה שהיא יכולה. היא נסמכת על כך שאת לא תוותרי לה, כך שהיא חושבת לעצמה שאין צורך שהיא תפתח שרירים - הרי בכל יום אמא שלה סוחבת אותה על הידיים ומעלה אותה למעלה".
צאו ולמדו מבנו של אלון גל
ובשביל לגרום לילדה ללכת לבית הספר בלי להילחם בה קודם לכן, מוטב לאמה, בתור התחלה, להפסיק עם המלחמות. "אתן נלחמות וזה לא משרת שום דבר", אמר אלון, "מה שכן, המלחמות האלה רק מחסלות את מערכת היחסים שלכן".
השלב הבא הוא לשבת עם הנערה לשיחה ולהסביר לה שתם עידן הסחיבה. אלון: "תאמרי לבתך שבכל יום את קמה בבוקר כדי להעלות אותה על הסולם וזה עובר לך בכאב גדול, ולכן זה נגמר. 'מהיום, לא אעיר אותך יותר. אלה החיים שלך והבחירות שלך. אני אוהבת אותך ותמיד אהיה שם בשבילך. מהיום, אם לא תקומי - את תשאי באחריות של ההחלטות שלך. הקרב הזה נגמר מבחינתי.
"'לא הבאתי ילדה לעולם בשביל להילחם בה', הוסיפי, 'אני לא רוצה שהיחיסים בינינו יהיו סביב שעון מעורר. אין לי רצון ואין לי אוויר לזה. אני פשוט לא מעוניינת, לפיכך מעתה והלאה רק את אחראית על עצמך. קמת? יופי. לא קמת? בעיה שלך"'.
אם הנערה תחליט שלא ללכת לבית הספר במשך כמה ימים, כדאי לאמה לגשת להנהלה ולהסביר להם את המצב הסבוך. "'מיציתי את יכולתיי בנושא', תאמרי להם, 'ניסיתי כמיטב יכולתי לגרום לבתי לבוא ללימודים, אבל זה לא הולך. יש חוק חינוך חובה כך שעכשיו הנושא עובר לטיפולכם. אני אעשה כל מה שצריך. תנחו אותי. היא גדולה מדי בשביל שאגרור אותה'.
"נשמי הרבה אוויר", הציע אלון, והרגיע שלפחות במצב שכזה, יווצר שיח על בעיית הלימודים של הילדה שיוביל, אולי, לפיתרון. "נכון, יכול להיות שהיא לא תקום ואז יזמינו אותה לשימוע - אבל זו עדיין לא תהיה המלחמה שלך. ובכלל, אולי תתפתח שיחה על אלטרנטיבות לימודיות אחרות. עם זאת, יכול להיות שהיא דווקא כן תקום אחרי כמה פעמים שלא ותלך ללימודים - הרי בבית הספר יש לה חברות, והיא לא תרצה לעזוב אותן כל כך מהר".
לסיכום, אלון סיפר על בנו המתבגר - שבהחלט גורם לנו לקוות שרוב המתבגרים בעולם ילמדו ממנו. "לפני שהוא התחיל את גיל ההתבגרות אמרתי לו שילד צריך לקום לבד. מאז, הוא שם שעון מעורר ומתעורר בכל יום בשעה שש וחצי בבוקר, מתרחץ, מתייפה ומגיע לאכול. הוא לא יודע אחרת".
עריכה: מיכל דאבי
