דרמה קינג
המאזינה חשה תסכול בעקבות הבעיות החברתיות של בנה • אלון גל ניתח את המצב: "הילד הזה צריך מישהו שיוציא אותו מהקונכייה שלו"
הרבה מאוד ילדים חווים דחייה ונידוי חברתי, בטח ובטח אם עברו אירוע קשה שצילק את נפשם וגרם להם להתרחק מיוזמתם מהחברה; מה אפשר לעשות במידה והילד מתבודד ומסתגר רק בגלל שפירש לא נכון מקרה שקרה לו? בתור התחלה אסור, פשוט אסור, לרחם עליו.
המאזינה אסתי היא אימא לילד בן 14, תלמיד חטיבה ו"בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה מאוד", לדבריה. בעקבות אירוע לא נעים שחווה, הוא לא ממצה את הפוטנציאל שלו ומרגיש קושי חברתי עצום. "כשהיה ילד הוא היה שמח ומוקף בחברים, אבל בגיל 10 עבר לבית ספר חדש ששם הוא היה האתיופי היחיד בכל בית הספר. בהתחלה הוא לא נתן לזה יותר מידי משמעות כי למרות הכל הוא נולד בארץ והוא מדבר עברית, אבל קרה אירוע ששינה את הכל.
"פעם אחת הוא העיר לאחת התלמידות על משהו שהיא עשתה, והיא בתגובה ענתה לו: 'תסתכל על עצמך. מה, אתה לא שם לב שאתה שונה? אתה השחור היחיד פה'", סיפרה. התגובה של הילדה הרעידה את עולמו של הילד, אבל מה שהקשה עליו במיוחד היה עצם העניין ששאר הילדים בכיתה היו עדים למאורע וצחקקו. "הוא אמר לי שבאותו רגע רצה להיעלם ולא לחזור. הוא הפך לילד מאוד עצוב, מופנם וחסר ביטחון.
"מאז הוא נמנע עד כמה שהוא יכול מלהיות בסביבת אנשים", הוסיפה המאזינה, "הוא לא משתתף באירועים כיתתיים כמו בטיולים שנתיים, למשל, או במפגשים חברתיים. רציתי לעזור אבל הוא ביקש שלא אשתף אף גורם מבית הספר, כך ששלחתי אותו לתרפיסטית ריגשית. זה לא עזר".
תחילה ביקש אלון להבהיר: "מה שהילדה אמרה לו זה ממש לא גזעני". לטענתו, אם המשפט הזה היה נאמר על ידי גבר בן 30 ליד כל עובדי המשרד, כן היה בזה משהו גזעני, אבל אמרה את זה ילדה בת 10. "הוא העיר לה והיא הרגישה מותקפת, אז היא מצאה את הדרך הפשוטה ביותר להעביר את הסיטואציה אליו ולהשבית אותו. יתר הילדים הסתודדו וצחקו כי זו מבוכה של ילדים בני 10 שמסתכלים על הסיטואציה ואומרים 'יו, ראית מה היא אמרה לו?'.
"לבנך יש ציפייה לא הגיונית שהם יפעלו בצורה אחרת, ובגלל שהם לא, הסיפור נחרט לו כטראומה", הסביר גל. "טראומה זה לא אירוע שקרה לנו אלא הפרשנות שלנו לאותו אירוע. הילד חווה טראומה אמיתית כי הפרשנות שהוא נתן לעניין הזה היא שהוא שונה ואף אחד לא הגן עליו. מאותו רגע, המחשבה הזאת העמיקה אצלו".
עוד טען גל כי מהתרפיסטית לא תבוא הישועה. "הילד צריך מישהו שיגיד לו את הדברים שאמרתי ויוביל אותו בעוצמה לצאת מהקונכייה שלו. אם אני הייתי שומע על המקרה הזה ממנו, הייתי אומר לו: 'נו, אז מה אתה רוצה? אתה יודע כמה פעמים ביום אומרים דברים כאלה לילד שמן או לילדה גבוהה?'. הוא צריך להבין שהוא קורבן של הפרשנות שלו. הוא הפך את הפרשנות לדגל שלו והוא מנופף בו כמו שצריך כדי להצדיק את ההימנעות מהחברה, אבל בפועל לא קרה לו כלום".
לא תאמינו, אבל מסתבר שאלון גל היה בעברו ילד ג'ינג'י. בגלל צבע שיערו, חווה כילד ביריונות והצקות. "יום אחד ילד אמר לי מול כולם 'אתה ג'ינג'י מכוער, כתום, חלודה' והילדים הסתכלו וצחקו על זה. אני זוכר את זה עד היום וזה לא פשוט". ובכל זאת, למרות המקרה הזה, הצליח גל להתרומם מהכאב ולנתב אותו למקום טוב הרבה יותר - זאת בניגוד לבנה של המאזינה שנכנס למקומות העדינים והרגישים בנשמה שלו, ויצר דמות שאותה הוא סוחב בגאון.
תמה הדרמה
המאזינה סיפרה כי בנה איבחן את עצמו כסובל מחרדה חברתית. "הוא מצא אפליקציה שמאבחנת חרדות חברתיות לפי שאלות, ולדבריו, התשובות הראו כי הוא אכן בעל חרדה חברתית. אם הוא יושב ליד ילד אחר והילד הזה לא יפנה אליו וידבר איתו, גם הוא לא ידבר איתו".
"אני אגלה לך משהו", השיב אלון, "מי שאומר שהוא סובל מחרדה חברתית - לא סובל מחרדה חברתית. הילד רגיש מאוד, אבל העובדה שהוא לא יוזם שיחות עם ילדים אחרים זה משהו שיש ל־80% מבני האדם.
"צריך להפסיק לרחם עליו ולשתף פעולה עם המנעד שלו", הציע גל. ולא - אין הכוונה למאזינה - אימא שלו, שעליה כמובן להיות שם בשביל הילד שלה, אבל בהחלט יש צורך לערב עזרה חיצונית שתנער מעט את הילד ותוציא אותו מהמסכנות שלו. "מישהו צריך לעצור אותו ולעודד אותו להיות אמיץ. נכון, הוא נכווה ונזהר, אבל עליו להכניס אצבע קטנה למים ולהתחיל להתקדם משם. מישהו שיהיה רגיש אליו אבל לא יזדהה עם הכאב כי הילד סוחב את זה כמו כסות על גופו הצנום".
לסיכום הבטיח גל כי ברגע שיפסיקו לרחם על הילד ויביאו לו את הכלים הנכונים להתמודד, הוא יפרוץ הרבה יותר מהר ממה שאפשר לחשוב. "אסור להיכנס לדרמה שלו, והוא בהחלט יצר דרמה יפייפיה".
עריכה: מיכל דאבי
