"הבן שלי בוכה אם הקצפת של המילקי מתערבבת עם השוקולד"
רגישות יתר? יש דבר כזה • מסתבר ש־20% אנשים מהעולם הם אנשים רגישים מדי שמתבאסים גם כאשר מדובר בסך הכל במעדן • מיכל: "ברגע זה, חרב עליו עולמו"
איך אפשר להתמודד עם ילד רגיש מדי? בתור התחלה, כדאי לתת לרגש שלו לפרוץ החוצה ואסור, פשוט אסור, לתת לקולות חיצוניים שמפצירים בו 'להפסיק להתבכיין' להשפיע עליו; בהמשך: האם כל בני האדם נולדים עם מרפקים ולא מוכנים לצאת פראיירים? התשובה היא לא.
למאזינה נועה ילד בן 5 ואחד נוסף כבן שנתיים. בשיחה עם מיכל דליות ב־103fm טענה נועה שבנה הגדול הוא, ובכן, ילד רגיש מדי. "עוד כשנולד הוא היה ילד רגיש, אבל אני מרגישה שהעניין הזה הולך ומתעצם", אמרה. "אם למשל הקצפת של המילקי מתערבבת קלות עם השוקולד, הוא מתחיל לבכות ומסרב להמשיך לאכול את הגביע.
"לפני כמה ימים היינו ביום הולדת של ילד מהגן, וכחלק מהפעילות היה מפעיל שבחר ילדים לכל מיני קטעים בהופעה". המפעיל, מה לעשות, לא בחר בבנה - למרות שהצביע וישב יפה בדיוק כפי שדרש. "בשלב מסויים בני עיקם הפרצוף והדמעות עלו לו לעיניים", סיפרה, "והבעיה היא שהוא נתקע במצב הזה ולא שיחרר במשך כל זמן המסיבה".
האם בנה של המאזינה הוא בסך הכל ילד רגיש שנמנה עם עוד 20% אנשים מאוכלוסיית העולם? בהחלט כן. "80% מהאכולוסיה בכדור הארץ זה אנשים שנעלבים מדי פעם, אבל כל השאר הם אנשים רגישים מאוד", הסבירה דליות, ואף הבהירה כי הרגש בהחלט יכול להתפרץ גם בנושא שנראה לנו שולי למדי. "מבחינת בנך, ברגע שהקצפת והשוקולד התערבבו, חרב עליו עולמו. ילד כזה הוא ילד שנעלב עמוק יותר מילדים אחרים".
בדיוק על הנושא הזה כתבה, אחרי מחקר של שנים, ד"ר איילין ארון את הספר 'ילד רגיש מאוד'. בתחילתו של הספר יש שאלון להורים שמנסה לברר האם בנם הוא באמת רגיש יתר על המידה, או שמא מדובר בעניין התנהגותי. מיכל: "קני את הספר הזה. אומנם הוא לא הכי קל לקריאה כי יש בו המון טקסט, אבל הוא מאוד מעניין ויש שם עצות מעשיות. אם בנך אכן רגיש כפי שאמרת, את אמורה ללמד אותו להתגבר על המצבים האלה. לרוב, מה שקורה זה שאנחנו ההורים רואים את הרגישות כחולשה, אבל לפעמים צריך להסתכל על המצבים האלה אחרת.
"לפני כמה ימים בנה של חברה שלי היה אמור להופיע במסיבת הסיום של כיתתו. פתאום, אחרי כל החזרות ויומיים לפני המסיבה הוא החליט לפרוש. 'אני לא משתתף', הכריז. הורים, מורים וחברים התקשרו אליו וניסו לשכנע אותו להופיע, אבל כלום לא עזר. אחרי שחשבה מעט על הנושא, חברתי הבינה שמוטב לו תסתכל על הסיפור הזה לא בתור ביטוי לחולשה של הילד, אלא כביטוי לעוצמה ולכוח שיש לו. הוא מתמודד עם מבול לחצים שמופעל עליו ומתעקש שלא לעלות על הבמה כי זה לא עושה לו טוב".
"החיים קשים וזה לא פשוט"
מבחינת המאזינה, מדובר בסך הכל במעדן מעורבב אבל הילד באמת סובל מכך ואין ברירה אלא להיות רגישים כלפיו. מיכל: "ראבק, כולה הקצפת התערבבה עם השוקולד - והרי גם ככה אוכלים את שניהם והם מתערבבים בבטן, אבל את צריכה להבין שבנך לוקח את זה קשה מאוד ואת צריכה להגיב לסיטואציה הזו בצורה שונה".
בעברה, הייתה המאזינה ילדה רגישה בעצמה, ומכיוון שכל הזמן הייתה שומעת משפטים כגון 'למה את בוכה?', או 'תפסיקי לבכות', היא נמנעת מלהגיד את המשפטים האלה לבנה. "אני לא רוצה לבטל את מה שהוא מרגיש", אמרה, "אבל לא יודעת איך להתייחס אליו כשזה קורה".
בפעם הבאה שיחמיץ פנים, כך לפי מיכל, עליה לתמלל את הרגש של הילד ולתת לו ביטוי. "תאמרי לו 'אני רואה שאתה מתוסכל כי רצית מאוד שהמפעיל יבחר בך אבל הוא לא, איזה באסה. אולי במסיבה הבאה תיבחר', בדרך זו את נותנת לו לגיטימציה לרגש. כשזה יקרה עם המעדן, למשל, תגידי 'אני יודעת שאתה לא אוהב שהקצפת מתערבבת עם השוקולד, אבל לא אפתח מעדן אחר. אתה רוצה לאכול אותו בכל זאת או שאתן לאבא?'.
"מותר לו להרגיש את מה שהוא מרגיש - הוא ילד רגיש בן 5. החיים האלה קצת קשים לו וזה לא פשוט לחיות כך", הוסיפה דליות. "בשנה הבאה, רגע לפני שיעלה לכיתה א', כדאי לך לעבוד איתו בעזרת הספר של הדוקטור או דרך איש מקצוע. טוב שיש לו עוד שנה להיות בגן לפני שהוא נכנס למחוייבות של בית הספר".
על כנפי הדמיון
עוד סיפרה המאזינה כי בנה הוא "ילד חכם באופן יוצא דופן", אבל כזה שמתקשה לעמוד על שלו - וזה מבלבל אותה. "אם הוא עומד בתור וילד אחר עוקף אותו - הוא לא מתנגד או מתווכח עם אותו ילד, וזה דיסוננס משונה".
"יכול להיות שבנך הוא ילד עדין. לא לכולם יש מפרקים", הסבירה מיכל, אבל בכל זאת הציעה למאזינה לנסות ללמד את בנה להיות קצת יותר אסרטיבי. "בפעם הבאה כשתראי סיטואציה כזאת, אל תגידי כלום באותו הרגע אלא רק לאחר מכן כשתחזרו הביתה. 'ראיתי שעקפו אותך בתור. אם זה לא נעים לך, להבא - עמוד על שלך'.
"את יכולה גם לחפש ספרים מותאמים לגילו שמספרים על הנושא הזה, ואולי תמצאי סיפור על ילד שעומר על שלו. יש ספר בשם 'הנסיכה שלבשה שקית מבד', ספר פמיניסטי שתוכלי לנתח יחד איתו לאחר מכן. ובכלל", סיכמה מיכל, "תמיד אפשר להמציא סיפור שמתאים לסיטואציה ולמסר שאת רוצה להעביר לבנך".
עריכה: מיכל דאבי
