הפיוז הקצר של הילד בן השש
המאזינה התייעצה לגבי נכדה שלטענתה אינו מצליח לשלוט בכעסיו • האם הכעס עובר בגנים?
איך אפשר להתמודד עם ילד שסובל מהתקפי זעם ולא מצליח לעצור את ההתפרצות? מה תפקיד ההורים בעניין? וגם: כיצד קשור המורה לספורט של בית הספר לכל הנושא? ; מיכל דליות עם כל התשובות.
סבתא יעל שוחחה עם מיכל דליות וביקשה את עזרתה לגבי הנכד שלה בן השש שבכיתה א': "נכדי לא יודע לחסום את הכעסים שלו, כלומר כאשר הוא כועס הוא הופך, פיזית, את כל הסביבה שלו בבית, זורק משחקים ומתעצבן על כולם. הוא ממש לא יודע לווסת את הכעס. הדבר קורה גם בבית וגם בבית הספר. הוא תלמיד טוב, חכם ויצירתי, אבל כשהוא מתעצבן 'נשרף לו הפיוז'".
"יש כאן ילד עם סף תסכול מאוד נמוך ופיוז קצר, יכול להיות שזה עבר לו בתורשה מאחד ההורים, אבל אני לא חושבת שזה בכלל עובר בגנים", אמרה דליות, "כאשר הילד כועס ומתפרע, הוא עלול להזיק לעצמו ולסביבה", הזהירה, "מה שיעזור כאן זה לא דיבורים, לא איומים ולא סנקציות, אלא צריך לבוא אליו עם המון אהבה ולהגיד לו: 'מתוק, לפעמים כשאתה כועס אתה משתולל וזה נורא מפחיד אותנו כי זה מסוכן לך, לנו ולרהיטים. אנחנו חייבים לשמור עליך כדי שלא יקרה לך משהו נורא".
ומה בנוגע להתנהגות האלימה של הילד בבית הספר? "אנחנו כהורים יכולים לשנות רק את הסביבה שלנו, כלומר את מה שקורה בבית. כך שכאשר הילד יתפרע בסלון, מישהו צריך לרסן אותו ולקחת אותו לחדר, שם יוכל להשתולל. אתם יכולים גם להביא לו שק איגרוף שיפרוק עליו את העצבים, או לקחת אותו לטיפול ריגשי המלווה בהדרכת הורים".
ובכל זאת, דליות הציעה לבקש את התערבות הסגל החינוכי: "ההורים הרי לא יכולים לרסן אותו בשטח בית הספר, אבל אפשר לבקש מהמורה להתעמלות שבעת ההתפרצות ירים אותו מאחרונית, ייקח אותו לאולם הספורט ויגיד לו שזה המקום שבו הוא יכול לרוץ ולהשתולל".
"הילד חייב ללמוד לרסן את עצמו", סיכמה דליות, "אפשר ללמד אותו לספר עד עשר, או כל דבר אחר שילמד אותו איפוק מהו. אתם צריכים לבנות תוכנית של עזרה לילד, לרסן אותו וללמוד מה עושים במקרה של התפרצות. זו חובה, אחרת הוא יכול יום אחד להרים אבן ולעשות משהו בעייתי יותר", הדגישה.
עריכה: מיכל דאבי
