חוק וסדר
המטרה: לגרום לילדה בת 10 להפסיק להיות בלאגניסטית • האמצעי: להפסיק להעיר לה בכל פעם שהחדר שלה מבולגן
'סדר את החדר שלך', נשמע כמעט בכל בית בישראל; לפעמים הילדים אכן ניאותים לסדר את החדר אחרי ההפצרות של הוריהם, ולעיתים הם רק מחביאים את הבלאגן וזורקים הכל לתוך הארון; בדיוק כך קרה למאזינה המותשת, שהודתה שכבר איבדה כל תקווה לבית מסודר. "אני מוצאת אוצרות במיטה של בתי... שהשם ישמור".
המאזינה טליה היא אם לארבעה ילדים: בכור בן 12, ילדה בת 10, אחד נוסף בן 3.5 ובן זקונים בן שנתיים. "בתי בת ה־10 היא ילדה מאוד מבולגנת", סיפרה למיכל דליות ב־103fm. "החדר שלה תמיד מבולגן, הבגדים שלה זרוקים על הרצפה - בין אם נקיים ובין אם מלוכלכים ומוכתמים. זה לא מעניין אותה". ההפצרות החוזרות ונשנות של המאזינה לבתה לא ממש עוזרות. "כשאני מבקשת ממנה לסדר את החדר, בעיקר לפני שאני שוטפת את הבית, היא מרימה את כל הבגדים ודוחפת אותם לתוך הארון.
"כשאני מחליפה לה מצעים אני מוצאת שם אוצרות... שהשם ישמור", המשיכה המאזינה. "ישבתי איתה והסברתי לה שהיא צריכה להיות נקיה והיגיינית. עוד אמרתי לה שהיא לא יכולה ללבוש בגד מוכתם ומלוכלך עם ריח לא טוב, כי עוד מעט החברות שלה יעירו לה על זה ולא ירצו להיות לידה.
"היא בחדר עם אחיה בן ה־3.5 והוא ילד מאוד מסודר, כך שהשוני הזה גורם להם להרבה מאוד מריבות". מסתבר שבעבר הייתה הילדה בחדר אחר עם אחיה הבכור, וגם אז - בגלל שהוא מסודר והיא - ובכן, ממש לא, לא נותרה ברירה אלא להפריד ביניהם.
מה שכן, למרות כל הבלאגן, מדובר בילדה עם "לב טוב שאוהבת לעזור ולתת", כך לדברי אמה. לא זו בלבד - הילדה מגיעה לבית הספר עם הספרים הנכונים, זוכרת מתי יש לה חוגים, מגיעה בזמן לפגישות עם חברות וזוכרת לקנות להן מתנה כשיש להן יום הולדת.
מה שלא הולך בכוח - יילך עם המוח
העובדה שהילדה מבולגנת רק בחלק אחד בחייה היא מעודדת מאוד. מיכל: "אנחנו לא יודעים למה היא ככה. כנראה שהיא לא נולדה מבולגנת, כי הנה - בחלק האחר של חייה היא לא שוכחת דברים, אלא היא מתארגנת ויודעת לעשות מה שצריך. רק העניין של הבגדים פשוט לא עובד לה. מה גם, עד עכשיו את - אמא שלה, רבת איתה, איימת עליה, העברת אותה חדר ושוחחת איתה ארוכות ובכל זאת כלום לא עבד".
לעמוד מול המראה ולהודות שכשלנו זו גדולה ו"אומץ ענק", אמרה מיכל. "החוכמה שלנו כאמהות זה להגיד 'די, מספיק. מה שלא הולך לא הולך. לא אקלקל בגלל זה את היחסים עם הילדה'. בתך טובה בכל מיני דברים חוץ מנושא הסדר בחדר. או שזה בכוונה נגדך או שהיא בנתה לעצמה את האישיות הזאת בשביל להיות שונה מאחיה הגדול המסודר. היא לא לקחה את הבלאגן לשאר התחומים בחייה אלא השאירה את זה בתחומי החדר.
"לכן, לפני שהבלאגן ישתלט לה על כל החיים, אני מציעה לך לרדת מהדבר הזה". לפי מיכל, אם המאזינה תפסיק לבקש מבתה פעם אחר פעם לסדר את החדר - היא תתחיל לעשות זאת בעצמה. "שבי על המיטה של בתך, החזיקי לה את היד, ותאמרי לה כך: 'בתי היחידה והמהממת טובת הלב, אין כמוך. החלטתי שיותר לא אעיר לך על הבלאגן בחדר. את כל כך נפלאה ולכן אני לא רוצה לריב על זה. את כבר בת 10, ובשנה הבאה תהיי בגיל ההתבגרות ויהיו דברים אחרים שאתעקש עליהם כמו לימודים וכדומה"'.
ומה אם הסדר והניקיון חשוב למאזינה? האם עליה לוותר לבתה ולהשאיר אותה בבלאגן עד שתתבגר? לא מדויק. "מהיום את זו שתסדרי את החדר שלה", אמרה מיכל, והסבירה: "אם את רואה בגד זרוק על הרצפה - הרימי אותו, הריחי אותו ולפי זה קבעי אם לשים בכביסה או בארון". דבר כזה יעזור לה להשתחרר ולהבין שלפעמים כדאי לעצור לפני שהיחסים עם הילדים יתקללו מבלי שיהיה ניתן לתקן אותם.
אם הילד הקטן בן ה־3.5 יתעצבן על הבלאגן ויבכה לאמא שלו, עליה ללמד אותו שיעור חשוב ביחסים בין בני משפחה: "תאמרי לו שככה זה במשפחה. יש מי שמבולגן יותר ויש מי שפחות, ובגלל שאחותו מתקשה בסידור הבלאגן אתם עוזרים לה". אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד זה כאן.
עושים סוף ל'כל הכבוד'!
גם מיכל בעצמה היא אישה מסודרת "בגלל הבלאגן הפנימי שיש לי - הסדר מרגיע אותי", כדבריה, גם כאמא צעירה היא הייתה "צורחת למה לקחו את המספריים ולא החזירו למקום", עד לרגע שבו החליטה לשנות גישה: "אנחנו מהדור שלא היה בו תמי 4 או דברים כאלה והיינו שותים מהברז. אצלנו במשפחה שותים מפה לפה ואפילו אוכלים מהרצפה - ככה נהיים בריאים לדעתי", חשפה דליות. "תמיד אחד מהילדים היה בא לשתות ומצא בקבוק ריק עומד במקרר כי מי ששתה לפניו פשוט לא מילא אותו.
"לקחתי טוש, סימנתי קו על הבקבוק וביקשתי מהילדים שלי שיראו התחשבות וימלאו את הבקבוק בכל פעם שהמים בו מגיעים לקו הזה. זה לא החזיק מעמד. הורדתי את הפס אפילו לגובה נמוך יותר - וגם זה לא החזיק מעמד למרות שחזרתי וביקשתי. ובכל זאת - הילדים שלי תמיד שתו. איך? כי אני זו שדאגה למלא את הבקבוק. החלטתי לצאת חכמה ולא צודקת".
אם כן, מעבר לעובדה שהמאזינה צריכה להפסיק להתווכח עם בתה, עליה גם להזכיר לה את הדברים שהיא טובה בהם. "אל תגידי לה 'כל הכבוד' סתם", אמרה מיכל, והדגישה: "תגידי מה שאת רואה. אם היא עוזרת לך עם האחים שלה, למשל, תאמרי 'וואו, איזה כיף שאפשר לסמוך עליך. את נפלאה". ועדיין לא הכל ורוד: "את תצטרכי לריב איתה בעתיד על הרבה מאוד דברים אחרים, כך שלפחות בנושא הבגדים כדאי לך לרדת מזה", סיכמה.
עריכה: מיכל דאבי
