מי שאוכל לבד...
מהי הדרך הנכונה ביותר ללמד ילדה בת שנה וחצי לחלוק את הצעצועים שלה עם חברותיה? • מיכל: "ערכים, כבוד, נחישות ולפעמים קצת מניפולציה"
במכתב שנשלח למיכל דליות נכתב כך: 'אנחנו שתי חברות טובות לשתי ילדות בנות שנה וחצי. אנחנו שומרות שבת כך שבכל שבוע אנחנו מתארחות אחת אצל השניה לסירוגין ומעבירות יחד את סוף השבוע. לאחרונה, אחת מהילדות פיתחה רכושנות כלפי הצעצועים שלה ולא יודעת לחלוק - והרי מעולם היא לא למדה.
'איך מלמדים פעוטה לחלוק ולהתחלק? מה הדרך הנכונה להגיב כאשר היא חוטפת צעצועים מהפעוטה השניה? אזכיר שאנחנו לא יכולים ללכת הביתה כשזה קורה, מפאת שמירת השבת'.
"אין צורך לחזור הביתה - לא כשזה קורה בגיל הזה", הרגיעה מיכל. לדבריה, בהחלט נכון לומר שהילדה מעולם לא למדה לחלוק, וזהו "האתגר הגדול ביותר עבור ילדים ראשונים". בכורים, בדרך כלל, לומדים לחלוק כאשר מגיע אח נוסף למשפחה או כשהם נכנסים לגן. "בגיל הזה אנחנו מקנים לילד מיומנויות חברתיות ומעבירים מסרים גם במלל וגם בעשייה".
אם כן, כאשר תקרה סיטואציה שבה המארחת תחטוף צעצועים מהמתארחת, על ההורים המארחים להתערב. מיכל: "'אנחנו לא מסכימים לדבר הזה', תאמרו לה, 'אצלנו לא חוטפים. רוצה לשאול את חברתך אם היא רוצה את הצעצוע בחזרה?'. יכול להיות שהחוטפת לא תרצה לשאול". במקרה הזה יצטרכו המארחים לפנות לילדה המתארחת ולהציע לה לשחק במשהו אחר. "כך מעבירים את המסר לילדה שתהיה טובה יותר, וגם גורמים לה להרהר במעשיה. 'מה, חטפתי את הצעצוע ועכשיו חברתי תשחק עם אמא שלי?', תתהה.
"אחרי שזה יקרה מספר פעמים, הילדה תבין שלא כדאי לה לחטוף", אמרה דליות, והוסיפה: "ילדים עושים מה שכדאי להם ולא את מה שלא כדאי להם. ככה הם בנויים". במהלך הזמן הילדים מבינים את הערך שבהתחשבות בזולת ושל הוויתור לאחר. וכן, מותר לילדה לפעול על אגואיזם ולא לרצות לחלוק בכל דבר, ובכל זאת - בשביל ללמד אותה את משחק החיים, צריך להכניס ללמידה "ערכים, כבוד, נחישות ולפעמים קצת מניפולציה", כדברי דליות.
עריכה: מיכל דאבי
