"עושים על הבת שלי חרם"
המאזין סיפר שבתו בת ה־17 עוברת חרם חברתי שמטלטל את עולמה: "אנחנו דואגים לה מאוד, ליבה נשבר והיא מתקשה להתמודד עם המצב"
כל כך הרבה פעמים מדברים עם הילדים על השפעות החרם לטווח הרחוק, ונראה שכלום לא עוזר: עדיין יש ילדים מחרימים, עדיין יש בריונים ועדיין יש את מי שמוחרם ומרגיש בודד, פגוע ומנודה; מי שעוד מתמודד עם החרם הנורא הם הורי המוחרמים, שעומדים מהצד ולא יודעים איך לעזור לילדם האומלל; די לחרמות.
"בתי בת ה־17 עוברת חרם", כך סיפר המאזין גיא למיכל דליות בתוכניתה ב־103fm. בתו, כך לדבריו, היא ילדה חברותית מוקפת בחברות, אבל קצר מצער שקרה עם אחת מהן, הוביל לכך שכעת היא מנודה מהסביבה. "היא מאוד פגועה ואנחנו לא יודעים מה לעשות", הוסיף. "בשבוע שעבר שוחחנו עם אחת מהחברות - באישור בתי, אבל גם זה לא עזר".
תחילה הבהירה מיכל כמה טוב עשו ההורים כשהתערבו רק לאחר אישורה של הנערה. "בגיל ההתבגרות, ודאי בגיל 17, לא נסדר את העניינים של הילדים שלנו מאחורי גבם", אמרה, "זו הרי פאדיחה איומה עבורם". ולמרות שהתערבו, כאמור, זה לא עזר ולכן אין צורך להמשיך ולנסות לשוחח עם המחרימות. "יש כוח מאוד גדול לעדר, כנראה שיש משהו מושך - או אפילו מאיים, בבחורה שהתנתקה ממנה כך שהיא מצליחה למשוך אליה בנות.
"אתם מתמודדים עם לראות את הילדה הצעירה שלכם עם לב שבור", אמרה דליות, והזהירה: זה יקרה עוד הרבה. "כשיהיה לה חבר והיא תתאהב בו עד כלות, אתם ואני יודעים איזה שברון לב מחכה לה. אז מה, נגיד לה שלא תהיה חברה שלו כי הוא ישבור לה את הלב? לא. הוא ישבור לה את הלב והיא תלמד לאחות אותו, ויהיו לה עוד כמה כאלה עד שהיא תמצא את האחד. לא תמיד אנחנו יכולים לעזור לילדינו".
80/20
אז איך אפשר לגרום לנערה להתגבר על שברון הלב והאכזבה? על ידי נוסחת פארטו עליה מספרת מיכל בכל הרצאה. "פארטו היה כלכלן איטלקי, אשר ערך מחקר גדול בשנות החמישים", סיפרה. "הוא מצא שׁ־80% מההכנסה של כל בית עסק מגיעה מ־20% מהלקוחות. כלומר, אם בכל יום נכנסים לחנות 100 לקוחות, רק 20 מהם יקנו דברים בשווי של 80 שקלים.
"אם נמשיל את נוסחת פארטו לחיים, נבין שעל 20% מהדברים שקורים לנו אין שליטה, למשל: בנות שפתאום מתהפכות על החברה, או מצבים כמו מלחמה, בצורת, כלכלה עולמית קשה או אפילו ילד שנולד עם מחלה - אין מה לעשות כשהדברים האלה קורים. לעומת זאת, שאר החיים זה איך כל אחד מאיתנו מתמודד עם המצב הנתון, ולכן אנחנו רואים אנשים שונים שמתמודדים עם אותו כאב באופן שונה. דרך ההתמודדות היא אישית וסובייקטיבית.
"אני רוצה שבתך תדע לשרוד את המצב עם כוחותיה ולהמשיך הלאה בחייה", המשיכה מיכל, וקבעה: ההורים לא תמיד יכולים להפוך את רוע הגזירה. "מה, נצליח לגרום לחברה שלה לא לקנא בה כי היא יותר יפה ומוצלחת?", תהתה. "לא. זו המציאות ולכן חשוב לי להוציא את הכוחות שלה שאומרים שהחיים לא תמיד מאירים לנו פנים".
ולא, אם הילדים שלכם מתמודדים עם חרם, אל תגידו להם 'זה לא נורא', או 'אין דבר'. זה כן נורא וכן יש דבר. גם אין צורך לרחם עליהם חוץ מאשר לחוש חמלה ואמתפיה. נסו לעודד אותם לשלוף את הכוחות הפנימיים, והזכירו להם ש"העולם הוא גלגל והכל משתנה. מי שמתנהג ברוע, הרוע רודף אחריו. מי שמחייך, העולם מחייך אליו בחזרה".
עריכה: מיכל דאבי
