צריך שניים לטנגו
הסיפור שאינו נגמר: ילד מתגרה באחיו הגדול והוא בתגובה מכה אותו - וחוזר חלילה • תתפלאו, אבל מדובר בסיטואציה נורמלית לחלוטין
הילדים שלכם רבים? אל תדאגו, זה קורה במשפחות הכי טובות; מיכל דליות להורים מדואגים: די לפחד מכל ריב או ויכוח בין אחים; אז מתי בכל זאת ההורים צריכים להתערב? מה גורם לילד בן 5 לאבד את העשתונות? ולמה ככל שחולפות השנים הריבים בין האחים רק מתעצמים?
המאזינה שרי היא אימא לילד בן 5.5 ולאחד נוסף בן 3. למרות שגיל 3 נחשב לאיום במיוחד, מי שהפך לשובב לאחרונה הוא דווקא בנה הגדול. "בינו לבין אחיו הקטן יש מלחמה שמתבטאת בכך שהגדול מכפכף את הקטן, מרביץ לו, מפריע לו לשחק ובאופן כללי מתנהג אליו בצורה שמזעזעת אותי", סיפרה למיכל דליות ב־103fm.
ולמרות הריבים בין השניים, נראה כי שוררת אהבה גדולה בין האחים. מסתבר שלפעמים מי שמתסיס את המצב הוא דווקא הקטן שמתגרה באחיו. "אני לא יודעת איך הוא לא מפחד ממנו. נכון שהריבים נוצרים גם מבלי שהצעיר מציק לגדול, אבל יצא לי לראות כמה פעמים שהקטן עשה פרצוף מעצבן, למשל, לגדול וזה הוציא אותו מדעתו. הוא לא מצליח לשלוט בעצמו". לטענתה, מכיוון שהיא מקשיבה לתוכניתה של דליות בקביעות, היא יודעת שעליה לא להתערב בריבים בין הילדים, ובכל זאת לפעמים היא לא יכולה לעצור את עצמה ודווקא כן מגיבה.
אז מה קרה לבן ה־5.5 שפשוט לא מצליח להתגבר, בסך הכל, על פרצופים מעצבנים? ככל הנראה, משהו עובר עליו. "הילדים עוברים כל מיני דברים שגם אנחנו לא תמיד מבינים", הסבירה מיכל. לדבריה, דברים כמו לחץ, בעיות בגן, בעיות עם הגננת, ריבים בין ההורים ועוד עניינים אחרים משפיעים על ההתנהגות של הילדים, זאת מכיוון שהם לוקחים את הכל באופן רגשי קשה.
"בדרך כלל המצב הזה זמני. אנחנו לא נדע מה זה וגם אין טעם לשאול כי אפילו הילד לא יודע להגיד מה קרה לו ולמה זה קרה. ילדים לא עובדים באופן מודע - מה גם, יש מבוגרים שלא חיים באופן שכזה, כך שוודאי ילד בן 5 לא חי באופן מודע". אם כן, במקום לחפש את הסיבות - שגם כך לא נמצא, אין ברירה אלא פשוט להיות שם כשזה קורה - במיוחד כאשר קורה משהו שאנחנו ההורים לא מסכימים לו. ניחשתם נכון - אלימות. כשמדובר באלימות חייבים לעצור.
לפני כן, נשאלת השאלה למה הילד הקטן מתגרה באחיו אם הוא יודע שלא רחוק הרגע בו יקבל מכות? קודם כל - אחים רבים, נקודה. "בן ה־3 יודע שהגדול ירביץ לו והוא יבכה, אבל הוא ממשיך לעצבן אותו בגלל הרווח שיוצא לו מזה. הוא יעשה פרצוף, אחיו לא יעמוד בזה וירביץ לו, הוא יבכה ואת תצעקי על הגדול". וכן, למרות שלא תמיד היא מגיבה, עדיין הילד מנסה את מזלו כדי להרוויח תגובה מאמא - והרי אין לו מה להפסיד.
חיבוק, נשיקה ולעבור הלאה
בתור התחלה ביקשה מיכל לנרמל את הסיטואציה ולהבהיר: עצם העובדה שהאחים רבים היא לגיטימית וטבעית לחלוטין. "אחים רבים ובמיוחד כשזה שניים מאותו מין. זה נורמלי. הם אוהבים אבל לפעמים מקנאים אז רבים", הסבירה. "הם יודעים שהם בתחרות על משאבי הזמן ותשומת הלב של אמא ואבא, וכשיגדלו יבינו שהם בתחרות גם על המשאבים הכלכליים.
"בנוסף, כשיגדלו - לגדול יהיו זכויות שגם הקטן ירצה אבל לא יקבל מפאת גילו, ולעומת זאת לגדול יהיו חובות שלקטן עדיין לא - מה שירגיז את הגדול. כל הזמן יהיה מתח ביניהם". וכן, זה בלתי נמנע. ולכן, ברגע שהמאזינה תבין שזה בסדר שהילדים שלה רבים, היא תפסיק לנקוט עמדה ותתחיל להיות אובייקטיבית. "בשביל מה את בוחרת צד? בשביל מה לשאול אותם על מה ולמה הריב?", תהתה מיכל.
מה שכן, השניים חייבים להבין שאלימות היא מחוץ לתחום. "ברגע שתראי מכות, תפרידי ביניהם בלי לברר מה היה ובלי להאשים אף אחד. תוכלי לשלוח כל אחד מהם לחדר אחר, ונסי להעסיק אותם - בעיקר את הגדול". וההפרדה הפיזית לא תוכל להתבצע מבלי שתתקיים שיחה מקדימה בה תבהיר לילדיה כי החל מעכשיו, ובכל פעם שיריבו, היא תפריד מבלי להתערב.
"אם הם רבו בחדר אחר ולא ראית מה קרה, ואז הקטן יבוא אליך ויגיד לך שאח שלו הרביץ לו, תאמרי 'כדאי שתחשוב מה לא לעשות כדי שהוא לא ירביץ לך יותר'. תני לו חיבוק ועברי הלאה". לעומת זאת, אם היא כן נכחה בסיטואציה בה ראתה שהגדול תקף את הקטן בלי שום סיבה, היא כן צריכה להתערב ולומר: '"הצרחות האלה הן סוג של תוקפנות ואלימות. אני לא אוהבת את זה".
ובואו לא נשכח שמדובר בילד בן 5.5 שככל הנראה עובר עליו משהו. "אל תהיי תקיפה אלא מכילה ומבינה", ביקשה מיכל. "הילד יודע שאסור ובכל זאת הוא לא מצליח להתאפק. הוא איבד את העשתונות ולא מצליח להתאפק, כך שאת צריכה לעזור לו לא בעזרת פינוקים אלא עם המון אמפתיה שתעזור לו להירגע". והרי חיבוק מאמא שווה הכל.
עריכה: מיכל דאבי
