קנאה עושה קמטים
ולמרות שאף אחת לא רוצה להיראות מבוגרת מגילה, אי אפשר שלא לקנא באחרים - ובראש ובראשונה באחיות שלנו • אז איך בכל זאת קנאה יכולה לעודד צמיחה?
אחיות או לא להיות: הורים, לחוצים מיחסי הקנאה בין הבנות? אז אל. מסתבר שמדובר במצב טבעי לחלוטין בו כל אחת מהילדות לוקחת כלים מהותיים אותם תיישם בחיים שבחוץ; למה כדאי להורים לא להתערב במקרה של ריב? איך להרגיע מעט את הרוחות בבית? והאם באמת יש צורך לקנות מתנות לכל הילדים כאשר רק אחד מהם חוגג יום הולדת? (רמז: לא).
המאזינה בר היא אמא לילדה בת 4 ואחת נוספת בת 5.5. "יצא לי מדהים כי הן קרובות בגיל, כך שהן חברות ממש טובות", סיפרה למיכל דליות ב־103fm, "אני מוקסמת מהן".עם זאת, לא הכל ורוד ביחסים בין האחיות. "מתחילה להיווצר המון קנאה בבית. אם אחת מקבלת מתנה, השניה לא תמיד רוצה לחלוק. אני יכולה להבין את חוסר החשק לחלוק בכל דבר, אבל הן אחיות ולכן אני נמצאת בדילמה".
זו לא הפעם הראשונה שמאזינה עולה לשידור ומספרת על הקנאה ששוררת בין ילדיה. גם אז וגם עכשיו הבהירה מיכל שקנאה היא רגש לגיטימי לחלוטין ולכן ההורים צריכים לתת לרגש מקום בדיוק כפי שנותנים לאהבה, כעס, שנאה, תסכול וכבוד. "זה רגש קיים שיכול להיות זרז להתקדמות, עשייה והצלחה", הסבירה, "קצת תחרות זה לא נורא".
מה גם, בהחלט יש מקום לקנא אחת בשניה - והרי לא חסרות סיבות - החל מסוג השיער ועד לכמות החברים שיש לכל אחת מהן. "תני לגיטימיות לדבר הזה", הפצירה מיכל במאזינה. "כשאנחנו עוסקות בקנאה אנחנו מחנכות, ותפקידנו ללמד את הבנות לחיות עם הרגש. אני לא רוצה ולא אצליח למנוע את הקנאה, ולכן הן צריכות ללמוד לבלוע את הרוק ולהמשיך בחיים".
וכאן המקום להזכיר להורים שלא צריך לקנות מתנות לכל הילדים בכל פעם שלאחד מהם יש יום הולדת, למשל. "אתן לך דוגמה", אמרה מיכל, "נניח שלאחת מהבנות שלך יש שיער ארוך ולשניה יש שיער קצוץ. קנית חבילת גומיות לשיער והבאת אותה רק לילדה עם השיער הארוך - הרי לשניה אין צורך בגומיות. באה הקטנה ותוהה למה לא קנית לה גם. 'אין לך מה לעשות עם גומיות', תסבירי לה, 'אבל אם אראה סיכות יפות, אקנה לך'. הילדות צריכות לדעת שקונים מה שצריכים ולא מה שרוצים - וזה המקום של האיזון.
"כל ילד מקבל מתנות ליום הולדתו והאחים שלו לא. הם צריכים לבלוע את הרוק ולשרוד את התקופה עד ליום הולדתם שיחול בעוד כמה חודשים". אולם, אל תתבלבלו בין לחלוק לבין לאזן את המצב. בחלוקה, למשל, בהחלט כדאי לקנות חבילת גומיות ולהגיד לבנות שזו החבילה של שתיהן יחד ושעליהן ללמוד לחלוק. "במקרה כזה את מבקשת מהן להשתמש יחד בגומיות ואת לא מייצרת איזון בכוח".
ילדים, כמו ילדים, תמיד ימצאו איפה להתלונן, וגם כשהבנות יקבלו חבילה אחת של גומיות הן, מן הסתם, יקטרו. אם כן, במצב כזה צריכים המאזינה לאגור כוחות ולחבק את בנותיה. מיכל: "קחי את בנותייך לשיחה ותאמרי כך: 'לפעמים אני קונה משהו לגדולה ואז הקטנה מתלוננת שלא קיבלה גם. החל מהיום כשתשאלו אותי למה האחת קיבלה והשניה לא, אחבק אתכן. זה הכל. לא אסביר ולא אתנצל'".
"תהיי מהאו"ם"
עוד הוסיפה המאזינה וסיפרה שלכבוד יום הולדתה של הקטנה היא קיבלה קורקינט משוכלל יותר מזה שהיה לאחותה. "לרוב, הקטנה מקבלת את הצעצועים של הגדולה כי יש כל כך הרבה משחקים ואין טעם לרוץ ולקנות חדש. עכשיו, הקטנה לא רוצה לחלוק עם הגדולה בקורקינט, אז הגדולה מאיימת עליה שלא תשחק איתה בבובות שלה".
גם אם הקטנה לא רוצה לחלוק את הקורקניט, זה בסדר. מיכל: "זו הפעם הראשונה בחיים שיש לה משהו חדש. זכותה לשמור עליו ולא לתת". ובעצם, גם הוויכוח הקטן הזה נשמע תקין לחלוטין, יחסית. "קורה ביניהן מצב של תן וקח", הסבירה מיכל. "בתוך היחסים האלה הן לומדות את כל מה שיצטרכו אחר כך בשביל להסתדר בחברה כמו ויתור, שוחד, החלפות, סבלנות, התעלמות ועוד".
ובכל זאת, מה שיכול לפגום ביחסים שלהן זה לא הוויכוחים אלא ההתערבות של אחד מההורים. "ברגע שהמריבה מגיעה אליך את צריכה להיות מהאו"ם ולהגיד להן שאת סומכת עליהן שיתסדרו. הן אחיות נהדרות שיודעות להסתדר אז בואי ניתן להן לעשות את זה לבד מבלי שנתערב. הן נהדרות, תני להן חיבוק". וחיבוק מאמא, כידוע, זה הפיתרון לכל הבעיות. כמעט.
עריכה: מיכל דאבי
