תנו לפיות לחיות
בתה של המאזינה ביקשה לבדוק אם פיית השיניים באמת קיימת • דילמה: האם כדאי לגלות לה את האמת או לתת לה ליהנות מהספק עוד כמה שנים?
כל ילד יודע שבוקר אחרי שתיפול לו השן הראשונה הוא יתעורר וימצא מתחת לכרית מתנה מפיית השיניים. מה אם הילדים מתעקשים לדעת את האמת על אותה אגדה - מבורכת יש לומר, וההורים נותרים חסרי מענה? מיכל דליות ממליצה: "לפעמים אפשר להחליט שזהו - מנפצים להם את המציאות".
למאזינה ששוחחה עם מיכל דליות בתוכניתה ב־103fm יש ילדה בת 7 "חמודה, תמימה ומלאת דמיון", כדבריה. "עדיין לא נפלה לה השן הראשונה אבל זה צפוי לקרות בקרוב". וכמו כל הילדים, גם היא מחכה בציפייה לפיית השיניים שתניח לה מתנה מתחת לכרית לילה אחרי שתיפול השן. עם זאת, הילדה מחכה לפיה בספקנות זהירה ולא ממהרת להאמין שהיא אכן קיימת. "היא ביקשה ממני לא לקנות לה מתנה כי היא רוצה לבדוק אם באמת יש פיית שיניים. אני לא יודעת מה לעשות".
בגיל 7, מסתבר, יש כבר יכולת חשיבה מופשטת והטלת ספק בכל מיני סיפורים שהיו נשמעים אמינים עד גיל זה. אם כן, למאזינה יש מספר אופציות לפיהן תוכל לפעול, והראשונה שבהן היא להמשיך לשקר לבתה. "אם את רוצה להשאיר את הילדה בתמימותה, שימי לה מתנה מתחת לכרית", הציעה מיכל, "כשתתעורר ותשאל אותך אם את זו שהביאה את המתנה, השיבי 'מה פתאום?'.
"אולם, את יכולה להחליט שזהו - את מנפצת לה את המציאות". ולמרות שזה נשמע דרמטי למדי, זה לא. דליות טענה כי לדעתה ילדים יודעים כבר מגיל קטן שאין באמת פיית שיניים, אבל יש כאן משחק הדדי ומקובל בינם לבין ההורים. בדרך זו, אין צורך לקנות שום מתנה. "כשהילדה תתעורר ותראה שאין לה מתנה היא תאמר 'ידעתי שאין פיות', אבל את בתור אמא שלו תוכלי לענות 'נכון, אבל אני קניתי לך מתנה במקום. אני פיית השיניים במשפחה שלנו'.
"הכל תלוי בעולם הפנימי שלך, בסולם הערכים שלך ובהיכרותך עם הילדה הקטנה והתמימה ששואלת שאלות רציניות", המשיכה מיכל, "בקשתה שלא לשים מתנה מעידה על מוח שחושב ורוצה לבדוק את החיים והמציאות".
"בסופו של דבר הילדים מתפכחים"
אם בכל זאת תעדיף המאזינה לתת לילדה מעין קורטוב של תקווה שאולי קיימים דברים כאלה בעולם, תוכל לומר לה שלמרות שהיא באופן אישי לא נתקלה בפיות, יש מי שחושב שהן מרחפות אי שם. "'כל הסיפורים על פיות, דרקונים ומלאכים שיורדים מהשמיים זה בעצם אגדות, אבל היום אנחנו חושבים שבכל הסיפורים האלה יש קצת מן האמת. אולי באמת הם מתעופפים פה אבל אנחנו לא יכולים לראות אותם או שהם בכוונה לא מתגלים', תאמרי לה".
לפי מה שקרה בפסח, אולי באמת עדיף שלא לנפץ לילדה את החלום בבת אחת. "בליל הסדר סבא שלה הסביר לה שאליהו הנביא לא באמת קיים ומי ששתה מהיין זה אבא שלה", סיפרה המאזינה, והוסיפה: "הילדה מאוד התקשתה לקבל את זה".
"אנחנו רוצים להשאיר את הילדים תמימים, ומה שסבא שלה אמר לה ניפץ לה את החלום. אין ספק", הסבירה מיכל. "במצבים כאלה אנחנו בדילמה האם לשקר או לשחק את המשחק. אם הייתי אמא שלה הייתי מניחה את המתנה בלילה ואז כשהייתה שואלת אותי אם אכן יש פיית שיניים הייתי עונה לה שאני לא בטוחה. 'אולי יש ואולי אין, אבל רציתי לשמח אותך ולכן קניתי לך מתנה'.
"בסופו של דבר כל האגדות מתנפצות והילדים מתפכחים. אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו שמים את הסיכה בבלון ומפוצצים להם אותה בשלב הזה, וגם אם כן - צריך לעשות את זה בקלילות. בקטנה. לא הייתי אומרת לה שאליהו הנביא לא קיים, למשל, כי בסיפורי התנ"ך הוא כן קיים. הכל תלוי בנו. אנחנו רוצים שהילדים יאמינו בפיות כי זה חמוד", סיכמה דליות.
עריכה: מיכל דאבי
