מוסא הערצה
במלאות 60 שנה לתזמורת קול ישראל בערבית בניצוחו של זוזו מוסא, חוזר דודי פטימר לסיפורים מאחורי התזמורת שכבשה את ישראל • בלעדי לדיגיטל של 103fm
בשנות ה־60, ה־70 וה־80 תזמורת קול ישראל בערבית כיכבה בטלוויזיה דרך קבע, וזכתה לפרסום ולהצלחה רבה כשהיא נחשבת לאחת מחלוצות המוזיקה המזרחית בישראל. לצד נגני התזמורת, כמו אברהם סלמאן (יפה התואר המרשים העיוור על הקאנון), פליקס מזרחי ואלברט אליאס, בלט מנצח התזמורת והפנים המוכרות שלה - זוזו מוסא.
עם השנים, מוסא, שנפטר בשנת 2011, די נשכח מהתודעה. בפרק הנוכחי של פודקאסט 'מילים ולחן', החליט חוקר המוזיקה דודי פטימר להחיות את התזמורת ואת צליליה - ולצייר קווים לדמותו המוזיקלית של מוסא, שתרם רבות לעיצוב המוזיקה הישראלית.
מוסא, שנולד באלכסנדריה שבמצרים, נחשב ילד פלא: כנער ניגן עם מיטב אמני מצרים, ובהם עבד אל־וואהב ועבד אל־חלים חאפז, ליווה אותם בסרטי קולנוע פופולאריים ונהנה מטייטל של 'סלב'. למרות זאת, נשיא מצרים דאז, נאצר, גירש אותו מהמדינה בשל יהדותו.
מוסא הגיע לישראל והתאקלם בסצינת המוזיקה המקומית, כשבשנת 1959 מונה למנצח על התזמורת של קול ישראל בערבית. אמנם בשנות ה־50 נתפסה התזמורת כ'מוקצה', אולם בשני העשורים הבאים צברה פופואריות עצומה כאשר ליוותה את מיטב אמני ישראל - בהם שלמה ארצי, מירי אלוני, ג'ו עמר ויפה ירקוני.
בשיא הצלחתה של התזמורת, היא חוללה מהפך בשמי המוזיקה המקומית. בשנת 1974 שיתפה פעולה עם להקת כוורת בקטע האינסטרומנטלי 'התמנון האיטר' שיצר דני סנדרסון, ובכך הוכיחה את המיזוג הבלתי־צפוי אך הכל כך טבעי שבין מוזיקה מהמזרח למוזיקה מערבית, שילוב שמוסא היה בין חלוציו הראשונים.
בפודקאסט ראיין פטימר את עורך התרבות של 'מעריב', אילן שאול, שסיפר על ריאיון שקיים עם מוסא ותזמורתו בשנות ה־80 וכיצד נתפס מוסא בזמן אמת; עם המוזיקאי והמנצח ניזאר אלכאטר המרצה בקריה האקדמית אונו; ועם אריאל כהן, מנצח התזמורת 'פירקת אל נור', ממשיכת דרכה של תזמורת קול ישראל בערבית, שסיפר על העבודה לצד מוסא בערוב ימיו, לאחר חזרתו בתשובה.
הפודקאסט 'מילים ולחן' לוקח אותנו למסע בעקבות התופעות, הסיפורים, השירים והאמנים שעיצבו את הפסקול הישראלי לאורך שנותיו. דודי פטימר הוא עיתונאי וחוקר מוזיקה, יוזם פרויקט תיעוד המוזיקה הישראלית דודיפדיה.
לכל הפרקים של הפודקאסט לחצו כאן
