רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור

מהמוצדקים בשירי ישראל

הקרב על גבעת התחמושת לעולם לא היה זוכה לפרסום כה גדול אילולא השיר שכתב יורם טהר לב. מסתבר שהסיפור שמאחורי השיר לא פחות מעניין

מאת: ד"ר אלי אשד

מהו פזמון ההנצחה המפורסם והגרנדיוזי ביותר של מלחמת ששת הימים?מהו הפזמון הקרבי המפורסם ביותר של ישראל לתולדותיה? התשובה בשני המקרים היא גבעת התחמושת שכתב יורם טהר לב , הלחין יאיר רוזנבלום ושרה להקת פיקוד המרכז.

גבעת התחמושת-מבט מהאוויר (צילום:האתר הרשמי של גבעת התחמושת)

גבעת התחמושת הוא פזמון שבניגוד לכל פזמון אחר משולבים בו קטעי קריינות דרמטיים  (המבוססים על דברי הלוחמים האמיתיים) המתארים את הקרבות והם נחקקו בזיכרונם של המאזינים לא פחות ממילות השיר עצמו. לכן, גבעת התחמושת, הוא הרבה יותר מפזמון רגיל, ברובו הגדול הוא תיאור אותנטי של הקרב מפי המשתתפים שנלחמו בו. זו תופעה בלתי מוכרת בתחום הפזמון העברי. במידה מסוימת אפשר להשוות את הפזמון לשירים של זמרים ומשוררים נודדים מימי קדם כמו הומרוס היווני ורבים אחרים לאורך הדורות, שתיארו לפני קהל מאזינים קרבות שונים מהעבר הרחוק בפרטי פרטים כאילו חוו אותם בעצמם עם התוספות הפואטיות שלהם, שהתבססו על דברים ששמעו מפי אחרים על הקרבות. 

פזמון זה הפך קרב לא מאד ידוע של מלחמת ששת הימים למיתוס. אילולא  שיר זה ספק אם רבים היו יודעים כיום מה הייתה אותה גבעת התחמושת אף על פי שיש לה אתר הנצחה מרשים גם ברשת.

הפזמון, הציטוטים וקצב הקרב

גבעת התחמושת נכתב חודשים אחדים לאחר המלחמה, בסוף שנת 67,  במיוחד לרגל יום העצמאות של שנת 68, כשעם ישראל עוד היה שרוי באופוריה כתוצאה מהניצחון המזהיר.

הכותב, יורם טהר לב,  פזמונאי פורה ומצליח שכתב שירים רהים ללהקות הצבאיות קיבל פנייה מדני ליטאני מנהל להקת פיקוד מרכז, לכתוב שיר חדש על הנושא הלא מקורי - "צנחנים". באותם ימים בכל תכנית היה נהוג  לשבץ שיר על הצנחנים. "כבר כתבתי את כל השירים האפשריים על הנושא הזה",  מספר טהר לב,  "ולא ידעתי מה עוד כבר אפשר לחדש על צנחנים". במקרהנפל לידיו גיליון חגיגי של עיתון "במחנה" ובעמוד מיוחד פורסמו שמות מקבלי הצל"שים והעיטורים במלחמה, בצירוף תמצית מהלך הקרב מפי המעוטרים וסיפורים וראיונות עימם של כתב "במחנה" יוסף ארגמן.

הכתבות הנ"ל, ובעיקר דבריהם של משתתפי הקרב על "גבעת התחמושת", הדליקו אצל טהר לב  רעיון מקורי באמת: הוא יכתוב שיר משלו שילווה בציטוטים מדברי הלוחמים שהיו יותר חזקים מכל מה שהוא עצמו יכול היה לכתוב. הוא לקח את דברי החיילים מבלי לשנותם, להוציא קיצורים פה ושם ושילב אותם בפזמון שכתב. מלים אלו שלהם היו מלווות בהתרשמויות משלו שאותם הכניס כבתים שיריים לצד סיפורי הקרב האותנטיים, ואילו אותם קטעים אותנטיים שולבו במהלך השיר בהקראה מהירה ודינמית. קצב השיר נלקח משיר של  חיים חפר "
קרב הראל" שהיה אהוב מאוד על טהר לב וקצבו המלחמתי הפך לקצב גבעת התחמושת. הוא הביא את השיר למלחין הקבוע שלו יאיר רוזנבלום, וכעבור ימים אחדים שמע ביצוע של השיר שעורר בו צמרמורת. הוא הרגיש שמדובר בשיר יחיד במינו, כל זאת הודות למנגינה. סביר להניח  שהשיר ריגש את שומעיו לא רק הודות לטקסט הקולע, אלא במידה רבה גם הודות למוזיקה של המלחין יאיר רוזנבלום. 
רוזנבלום הצליח לשלב את המילים בלחן הקצבי המיוחד שאינו בולע את הטקסט כפי שקורה לפזמונים רבים שבהם המוזיקה מבליעה לחלוטין את המילים במיוחד את אלו המסובכות והמורכבות. אבל דומה שאם שומעים את "גבעת התחמושת" ואפילו פעם אחת בשנה בלבד, המילים נשארות זכורות לתמיד.

הציטוט המפורסם של שלום דוד

הפזמון נמסר ללהקת פיקוד מרכז. עדויות הלוחמים עובדו למונולוגים שביניהם שובצו קטעי שירה והזמר קובי רכט הקריא במהלך השיר ובקול בס כובש, את שלושת הציטוטים מדברי הלוחמים. אחד המונולוגים מסתיים במשפט שנהפך לנכס צאן ברזל ולאחד מהציטוטים המפורסמים והזכורים (והמושאים לפרודיות ) מאז: 
"אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום".
מעניין ששלום דוד האיש שטבע את מטבע הלשון הזכור כל כל כך, היה יליד עיראק, ומבחינה זו היה יוצא דופן בין אנשי ההתיישבות העובדת, האשכנזים, שהיו הרוב בפלוגתו. דוד שלום נשכח במרוצת השנים והיו שחשבו שירד מהארץ מאחר שהפסיק להגיע למפגשים גדודיים. אבל העובדה הקובעת היא תוצאת המשפט האלמותי שיצר בדרך אגבית לחלוטין, וטהר לב שהכניס אותו לפזמונו. זהו המשפט שזיכה אותו בתהילה.
כמקובל במקומותינו (וראו פרשת מבצע אנטבה למשל),  מאז הושמע השיר לראשונה, נשמעו תלונות שונות ומשונות  שהעיבו על זוהר הקרב, נשמעה ביקורת על החלטות שגויות וחוסר ארגון, הפקרת לוחמים לגורלם ואפילו הזכירו עלבונות אישיים.

הפזמון עצמו יצר תחושת קיפוח בכך שלא כל הפלוגות קיבלו בו זכות דיבור שווה, בעיקר אצל אנשי פלוגה ג' שנלחמו בקרב בגבורה בעוד האנשים המצוטטים בשיר שניהם אנשי פלוגה ב' דווקא, סגן ניר ניצן סגן מפקד פלוגה ב' מגדוד 66 של צנחני המילואים ושלום דוד, חייל באותה הפלוגה. אנשי פלוגה ג' לא זכו לציטוט משלהם, היות שככל הנראה לא ידעו להתבטא יפה מספיק ולא הצליחו לשכנע את טהר לב להכניס את דבריהם לפזמון ולהנציח אותם. 

פרס ישראל?

אבל כל הסכסוכים והתסכולים האלו הם לא באמת לוז העניין (פרט כמובן למבטאיהם). מה שחשוב ומה שיישאר זה מה שכתוב בשיר. טהר לב: "השיר לפי נתוני אקו"ם מושמע מעט מאוד, רק ארבע או חמש פעמים בשנה, בכל התחנות ולא יותר, ולרוב בימי זיכרון. אבל כולם מכירים אותו כי זהו שיר שנחרט בזיכרון, גם אם אתה שומע אותו פעם אחת בלבד. עד היום הוא זוכה לתגובות מרגשות ומצמררות. חיים גורי אמר לי פעם: "על השיר הזה מגיע לך פרס ישראל ". 

זהו ככל הנראה השיר הבולט ביותר של יורם טהר לב מבחינת התעצמותו ההדרגתית הכובשת את לב המאזין. יש שירים של טהר לב שמשמיעים אותם הרבה יותר אבל אף לא אחד מהם מתקרב לעוצמה שירית כמו השיר זה.התוצאה הסופית מרשימה גם היום כאשר ז'אנר שירי הקרב שהיה כל כך בולט בין תקופת מלחמת העצמאות ומלחמת יום הכיפורים נעלם למעשה לחלוטין. התיעוד היבש לכאורה נותן ביטוי עז ונוקב לגבורת הלוחמים, אבל גם לחוסר האונים שלהם כנגד הבלתי-ידוע במנהרות גבעת התחמושת שעלול להביא עליהם מוות בכל רגע מרגעי קרב הדמים. מבחינה זאת השיר נשאר יוצא דופן, כמעט יחיד במינו, בתחום הפזמון העברי. זהו שיר המלחמה החזק ביותר מבין הפזמונים הקיימים בעברית, ואם נרצה ניתן להגדירו כפזמון המלחמה האולטימטיבי. ללא ספק מדובר באחד הפזמונים הגדולים והנוקבים ביותר שנכתבו אי-פעם בכל ז'אנר של פזמונים. 

נקודה מעניינת נוספת: זהו לא הפזמון המפורסם היחיד שנוצר בהשראת אותו קרב בגבעת התחמושת.פזמון מפורסם כמעט באותה מידה היה "מהאברך"  של רחל שפירא שנכתב במקור כשיר זיכרון לזכר בן כיתתה אלדד (דדי) קרוק, שנהרג בקרב גבעת התחמושת. יאיר רוזנבלום הלחין גם את השיר הזה וביצעה אותו להקת חיל הים עם הסולנית רבקה זוהר. שיר זה נחשב עד היום כאחד משירי הזיכרון הישראליים הידועים ביותר. מכל האמור לעיל ברור כי אם יש קרב ספציפי אחד בתולדות ישראל שקיבל ביטוי באמצעות שני פזמונים ידועים כל כך, זהו הקרב הבלתי-נשכח על גבעת התחמושת.

קישורים רלוונטיים: 
 
ששת הימים הנצחיים 

הפזמונים של יורם טהר לב 

מה אברך - פזמון לזכר נופל בקרב גבעת התחמושת 

הקליפ

אתר גבעת התחמושת 

להקת פיקוד מרכז היסטוריה