103FM
103FM
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור

שפטל על הר הבית: "פולחן הכותל לא יהיה תחליף לבניית בית המקדש!"

עו"ד יורם שפטל מתייחס לצום ט' באב שחל השבוע וטוען כי זוהי תזכורת כי יש לבנות בית המקדש השלישי ולא להסתפק בתפילות לכותל המערבי בלבד. האם מטרתו של פולחן הכותל להשהות את תכניות בניית בית המקדש? האזינו!



השבוע לפני 1943 שנים חרב בית המקדש, ואם כי העם לא גלה מהארץ למחרת חורבן הבית, הרי מוסכם על כולם ומקובל על כולם שהליך הגלות שנמשך 1878 שנים עד ה' באייר תש"ח, החל עם חורבן הבית. רק העובדה שבמשך 1878 שנים צם עם ישראל על האירוע המחריד של חורבן הבית בשנת ג' אלפים, תתק"ל, שזה 3930 שנה לבריאה על פי הלוח העברי ו-70 למניין הערלים. ודרך אגב, כמו שכולנו יודעים, באותו יום לפני 656 שנים (הכוונה ל-656 שנים לפני חורבן הבית השני), חרב הבית הראשון. כשבעים שנה לאחר חורבן הבית, בית"ר נפלה גם כן.

לזכר הימים האלו, אבל בראש ובראשונה לזכר חורבן בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, (דרך אגב, גם חטא המרגלים נעשה ב-ט' באב ועל עונשו כולנו יודעים - דור המדבר), והצום, והקינות, והאבל שעם ישראל ביכה את חורבן הבית במשך 1878 שנים, והעובדה שבכל חתונה יהודית ללא יוצא מהכלל עד ימינו אנו, אנחנו מעלים על ראש שמחתנו את ירושלים (הכוונה לחורבנה של ירושלים), גם ביום שמחתנו הגדול, יום נישואינו, ולזכר זה אנחנו גם מנפצים את הכוס, רק משום כל אלה זכינו וחזרנו לארצנו.

אבל אי אפשר להפריד את 9 באב מסוגיית הכותל, כי מאז חרב המקדש, הכותל הפך להיות למעין תחליף שלו ולא היא. הכותל איננו תחליף ולא יכול להיות תחליף להר הבית, לבניית בית המקדש. פולחן הכותל מאז תשכ"ז, כאשר הר הבית והכותל שוחררו משלטון זרים, פולחן הכותל נעשה בכוונת מכוון כדי להסית אותנו מהר הבית. כי כל אשר עשינו, ועשינו גדולות ונפלאות בארץ הזאת ב-130 שנים האחרונות, עשינו באמת דבר שלא קרה ולא יקרה לעולם בהיסטוריה - עם שב לארצו אחרי 1878 שנות גלות. אבל כל אלה הם עדיין כאין וכאפס לעומת החובה המוטלת עלינו לבנות מחדש את הבית השלישי, ולא לצפות למשיח צדקנו שיבנה אותו, כשם שלא ציפינו למשיח צדקנו כדי לקומם את עצמאותנו. אם אנחנו נחכה למשיח צדקנו יכול להיות שנחכה זמן יותר ארוך מהיום, מאשר הזמן שחיכינו עד אשר שבנו לארצנו. ולכן אנחנו במו ידינו ומהר ככל האפשר, חייבים לבנות את הר הבית.

לסיום אני אכתוב את דבריו הנשגבים של הרמב"ם, בהם הוא מתאר את ביקורו בשנת 1165 למניין הערלים, בהר הבית ובמערת המכפלה: "בליל אחד בשבת (הכוונה ליום ראשון), ג' ימים לירח סיוון (הכוונה ל-ג' בסיוון), יצאתי מן הים בשלום, ובאתי לעכו, וניצלתי מן השמד והגענו לארץ ישראל. יום זה נדרתי שיהיה יום ששון ושמחה. וביום שלישי בשבת (כלומר יום שלישי) ד' בחשוון, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו. ובאחד בשבת, ט' בחודש חשוון, יצאתי מירושלים לחברון לנשק קברי אבותיי במערה. ושני ימים אלו נדרתי שיהיו יום טוב ותפילה ושמחה לאשם, לאכילה ולשתייה. וכשם שזכיתי וראיתי בחורבנה, כך אזכה אני וכל ישראל לראות בנחמתה, אמן."

הרמב"ם לא הלך להתפלל בכותל, הרמב"ם נכנס להר הבית, למקום שבו עמד הבית הגדול ושם הוא בחר להתפלל ולא בכדי. בכך הוא סימן לנו שהכותל איננו, לא היה ולא יהיה שום תחליף לבית המקדש.

18/07/2013
הישארו מעודכנים