מאזינה: "ילדיי מאתגרים את חוש השמיעה שלי וצורחים כל הזמן, זה מטריף אותי!"
המאזינה מספרת על ילדיה הקטנים שלוחצים על הנקודות הרגישות שלה בעזרת צעקות וצרחות. כיצד תוכל להתמודד עם זה? האזינו
שאלה: אני אימא לילדה בת שש וילד בן שלוש. ילדיי 'מאתגרים' את חוש השמיעה שלי ומגיבים בצרחות לכל דבר שלא לשביעות רצונם. כנראה שהם גילו כבר מגיל מוקדם מאוד שזה 'עקב אכילס' שלי, שזה פשוט מטריף אותי ולכן עושים בזה שימוש.
אני לא נכנעת ל'טרור' שלהם. ניסיתי מספר שיטות וכל תקופה ארוכה החלפתי תגובה כשבין היתר ניסיתי להתעלם ולא להגיב אבל זה לא עזר. בדרך כלל אני ממתינה שהם יפסיקו כי אני לא מנסה להתחרות ברמת הדציבלים שלהם (הרי ברור שאפסיד) ואז מתרחקת או מרחיקה אותם ממני. מה לדעתך הפתרון הנכון?
מיכל עונה: ילדייך עושים שימוש במידע שיש בידם. האם זה לרעה? זה רק בעיני המתבונן. מבחינתם יש לכך שימוש טוב מאוד.
מדובר בבעיה התנהגותית קלאסית. זה לא יושב על משהו רגשי או משהו שעשית לא נכון. זה סוג של הרגל והתנהגות שהקטן אולי למד מאחותו הגדולה ועכשיו שניהם עושים את זה.
התנהגות של ילדים חדלה לגמרי רק כאשר הם מבינים שההתנהגות הזו לא נושאת שום תגובה ושום תועלת. אימא שמשוחחת, מרחיקה, מדברת, מסבירה או כועסת זו בעצם אימא שמגיבה, גם אם הדציבלים כבר ירדו, כלומר הם כל הזמן ממשיכים לקבל איזו שהיא תגובה להתנהגות הזאת שלהם. נכון שהם לא משיגים את מה שרצו אבל זה כן גורם להם לדעת שהם הפעילו וניצחו אותך. גם לגרום לך לכעוס זה בעצם לנצח אותך. הורה כועס זה בעצם הורה חסר אונים, שאיבד את עשתונותיו.
אני מציעה לך, בשיא הרצינות, שתקני אטמי אוזניים. קחי את הילדים ותסבירי להם בשיא האהבה והנחמדות: 'דיברנו הרבה על הנושא והיום זו תהיה הפעם האחרונה שנדבר על זה. כשאתם עצובים או כועסים ממשהו שאמרתי או עשיתי אתם צועקים וצורחים צעקות שממש כואבות לי באוזניים. הסברתי וכעסתי עליכם מספיק. אני הרי כל כך אוהבת אתכם, לא רוצה לכעוס עליכם ובגלל זה, מהיום תמיד יהיו לי בכיסים אטמי אוזניים וזה אוטם רעש. ברגע שתצרחו אני אשים אותם כדי שלא אשמע את הצרחות האלה ואם לא אשמע אז גם לא אכעס ולא אריב אתכם'.
זה נשמע מצחיק ואנשים אולי לא יסכימו עם זה אבל אני אומרת לך - זה פרקטי. אם זה היה בתחילת הדרך הייתי אומרת לך להתעלם אבל מכיוון שזו הנקודה הרגישה אצלך והילדים יודעים את זה, תכניסי את האטמים לאוזניים.
אם הילדים ינסו שיטות אחרות ויתחילו למשוך בבגדים שלך, פשוט תלכי לחדר ותסתגרי שם, שלא ייכנסו. הדרך הנכונה היא להרחיק את עצמך ולא אותם כי את זו שלא מוכנה לשמוע יותר את הצרחות. אם הם ירצו להיכנס לחדר אל תרשי ותגידי שימתינו עד שתירגעי. את מדברת רק על עצמך, לא עליהם, והם צריכים להבין שאין טעם לעשות את זה. אם הם צורחים במקומות ציבוריים אפשר לקחת אותם ופשוט ללכת הביתה.
