ח"כ אלעזר שטרן: "אי אפשר לדמיין את צה"ל בלי נשים"
מדוע המתגייסים החדשים מעדיפים לבחור בסייבר לעומת יחידה קרבית? ח"כ אלעזר שטרן מ-'יש עתיד', לשעבר ראש אכ"א, מתייחס לנתונים שפרסם צה"ל המצביעים על ירידה במוטיבציה לשרת ביחידות קרביות
ח"כ אלעזר שטרן: "צה"ל לא יכול לנצח במלחמה ללא הבנות"
ראש אכ"א לשעבר התייחס לנתוני הגיוס לצבא בשיחה עם ספי עובדיה ודרור רפאל ב-FM103: "נתונים אופטימיים על גיוס חרדים. צופה שיעלו על מכסות השוויון בנטל". על חוק ההסדרה: "גיחכתי וצחקתי על זה שב'כולנו', ב'ליכוד' וב'בית היהודי' אומרים שלא יתנו שהחוק יפגע בבית המשפט העליון"
צה"ל פרסם דו"ח על הגיוס עליו, המצביע על כך שיותר מרבע מהבנים וכמעט חצי מהבנות לא מתגייסים. חצי מבני הנוער לא מגיעים אפילו לצו הראשון. כמו כן קיימת ירידה במוטיבציה להתגייסות ליחידות קרביות. חבר הכנסת אלעזר שטרן ממפלגת "יש עתיד", לשעבר ראש אגף כוח אדם בצה"ל, הגיב לנתונים בשיחה עם ספי עובדיה ודרור רפאל ב-FM103: "הדו"ח לא מפתיע. אני רואה בו יותר אופטימיות מפסימיות. חרדים מתגייסים יותר, בנות של הציונות הדתית מתגייסות יותר. בדואים ודרוזים מתגייסים יותר".
"יש ירידה צפויה", הודה ח"כ שטרן, "הדמוגרפיה לא מפתיעה. לא מפתיע שהחרדים היום הם אחוז גבוה יותר ממה שהיו לפני שלוש שנים, זה היה צפוי. האופטימיות היא כי החרדים עצמם מתגייסים יותר. אמרתי שאני צופה שהם יתגייסו יותר מהמכסות שניתנו להם בחוק ה'שוויון בנטל' ש'יש עתיד' העבירה בקדנציה הקודמת. אני חושב שהחרדים מבינים היום שאין ברירה, צריך להשתלב בחברה הישראלית וחלק מההשתלבות הוא בצה"ל. הם צריכים גם ללמוד, ואף אחד לא יפריע להם ללמוד, לאלה שבאמת לומדים. אבל אני חושב שיותר מתגייסים ויתגייסו לצה"ל".
"הנושא המדאיג בדו"ח הוא שירות נשים", הדגיש ח"כ שטרן. "חלק מהחברים הדתיים בקואליציה מאמינים שבנות בכלל לא צריכות לשרת. תחת ההגדרה הזו, המדינה נותנת יד להשתמטות, שאנחנו מבינים עכשיו שהיא עוד מעט כבר ב-50%. ברור שבנות צריכות לשרת. יש את ערך השוויון, שצריך לתת לאישה לעשות את מה שגברים עושים. ובנוסף, צה"ל לא יכול לתפקד היום בלי בנות. הוא לא יכול לנצח בלעדיהן מלחמה. ולא בגלל הבנות הקרביות, אלא בגלל שבתפקידים שונים, בכל זרועות הפעולה של צה"ל, אי אפשר לדמיין את זה בלי נשים. יש כאלה שאומרים שבנים צריכים ללמוד תורה ובנות לא צריכות לשרת, אז יהיו כאלה שיעשו את כל העבודה".
בתשובה לשאלת עובדיה אמר ח"כ שטרן: "הצבא מסתדר עם מחזורי הגיוס. גם ירדנו עכשיו מ-3 שנים שירות לבנים ל-32 חודשים, ולבנות עלה ל-24 חודשים, ויש כמות מסוימת של ימי מילואים. אז בטח שהצבא מסתדר. אבל ככל שיותר אנשים ייכנסו מתחת לאלונקה הזו, אז לאלה שנושאים בנטל יהיה פחות כבד. זה לא הצבא קובע, אלא המדינה. כמו שהיא קובעת לצבא תקציב היא גם קובעת את היקף כוח האדם, על ידי החוקים שהיא מחוקקת, המוטיבציה שהיא יוצרת, כל מה שמדינה צריכה לעשות כדי שהצבא יוכל לתפקד". רפאל שאל על האופציה לעבור לצבא מקצועי ולבטל את חובת הגיוס. ח"כ שטרן השיב: "על זה אין דיון. אי אפשר, ולא מבחינה כלכלית. אנחנו נאבקים כדי שיתגייסו יותר. הרבה מאוד שנים 20%-25% אחוז לא התגייסו ואנחנו נאבקים שיתגייסו יותר".
על חוק ההסדרה, שעבר אתמול (רביעי) בכנסת בקריאה טרומית, אמר ח"כ שטרן: "ישבתי אתמול, גיחכתי וצחקתי על זה שב'כולנו', ב'ליכוד' ובטח ב'בית היהודי' אומרים שלא יתנו שהחוק יפגע בבית המשפט העליון. כל אחד מהם עולה על בית המשפט העליון בשיטות אחרות. אחד עולה עם בולדוזרים ואחד עם חוקים ואחת עולה עם מינוי שופטים. התאכזבתי ממופע הצביעות. בעידן הנוכחי, כל יום שהחוק מונח על שולחן הכנסת, הוא פוגע בבית המשפט העליון. הוא אומר להם (לשופטים) אנחנו (הח"כים) נעקוף אתכם, אתם לא מבינים אותנו. יש פה צביעות גם כלפי המתיישבים בעמונה. זה לא יעזור להם. אותם יפנו. אז למה ליצור תקוות שווא? אתה עושה את זה כבר עשר שנים, כל הזמן דוחה ודוחה ועכשיו אתה עוד פעם דוחה".
