רדיו ללא הפסקה
רדיו ללא הפסקה
האזנה לשידור החי
עכשיו בשידור
גבי גזית

שיוויון בתשלום המזונות?

"הצעת החוק בעצם אומרת שההורה ששוהה עם הילדים יותר ישלם פחות"


בעקבות הצעת החוק של שרת המשפטים בנושא תשלומי מזונות שוחח גבי גזית עם אם גרושה ,שמנהלת עם בעלה לשעבר חשבון בנק משותף לטובת צרכי הילדה, אשר טענה: "ההורה ששוהה עם הילדים יותר זמן, ישלם פחות מזונות". מנכ"לית מרכז לקידום האישה טענה: "דמי המזונות נמוכים מדי". גזית: "אם הגרושה מרוויחה יותר מהגרוש, שהיא תשלם לו"

שרת המשפטים איילת שקד יוזמת שינוי בחקיקה לפיו אם הורים גרושים מגדלים ילד שווה בשווה, ושניהם מרוויחים משכורת דומה, האב לא צריך לשלם לאם מזונות. גבי גזית, תומך נלהב של הצעת החוק, שוחח עם סיון קונוולינה, גרושה ואם לילדה במשמורת משותפת, שאמרה: "הצעת החוק אומרת שמי ששוהה עם הילדים פחות זמן ישלם יותר מזונות ומי שמרוויח יותר הכנסה ישלם יותר מזונות, ומאזן הכוחות הוא הוגן. צריך להיות קשר בין זמני השהות של הילדים עם ההורים וההכנסות שלהם למזונות שהם משלמים. אני חושבת שזה היה צריך לקרות כבר מזמן, אבל לפחות עכשיו זה בפתחנו".

"כשבעלי ואני נפרדנו השתכרנו סכום כסף דומה בכל חודש וזמני השהות שלנו עם הבת שלנו היו שווים, במשמורת משותפת", ציינה. "כיוון שלכסף יש פוטנציאל להעכיר כל מערכת יחסים החלטתי שתשלום המזונות לא עובר בינינו. יש לנו חשבון בנק משותף, אליו אנחנו מעבירים בכל חודש בהוראת קבע סכום שווה ומשם משולמת כל הכלכלה של הילדה שלנו. אם הייתי בוחרת להשיג את מה שאני יכולה על פי החוק, הייתי יוצרת מציאות שבה הבת שלי שוהה עם בעלי לשעבר מחצית מהזמן, אבל הוא משלם לי כאילו היא שוהה אצלי את מלוא הזמן, וזאת בנוסף שהוא משלם עבורה כשהיא איתו. הרי כל אב שמלין את הילדים אצלו בבית אפילו פעם בשבוע, מחזיק אצלו בבית חדר עבורם כל החודש ולא לפי שעה. על בילויים, צעצועים ופינוקים הוא משלם בהנחה שנשאר לו ממה".

"כל הזמן משתמשים בביטוי המוסרי 'טובת הילדים', אז טובת הילדים היא שיהיו להם שני הורים שמסוגלים לכלכל את עצמם ואותם בכבוד", טענה קונוולינה. "הרי אם הורה שמשלם מזונות נתון במצוקה כלכלית ורמת החיים שלו יורדת, הראשונים שיושפעו מכך יהיו הילדים. למשל, אם הוא נאלץ לגור בדירה קטנה שרחוקה ממרכז החיים של ילדיו, או שצריך לחסוך בהוצאות על הפעילות שלו עם הילדים בגלל העלות, הילדים נפגעים לא פחות ממנו. בצורה של חשבון הוצאות משותף אין התחשבנות של מה שילמתי לך וכמה שילמתי לך ומה בדיוק עשית עם הכסף הזה. אחת הבעיות היום היא שגברים שמשלמים מזונות לא בטוחים שכל הכסף שהם נתנו אכן הולך לגידול הילדים, ויש בתחושה הזו מן הצדק, כי אתה משלם הון עתק ולא בטוח מה נעשה עם הכסף. השקיפות שלנו מאפשרת לרמות המתח והכעס לרדת משמעותית. ופתאום גם מגלים שלגדל ילד עולה הרבה פחות ממה שחושבים, כי הכסף המשותף שלנו משמש בצורה יותר יעילה להוצאות על הילדה".

ד"ר גלית שאול, מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, הגיבה: "אנחנו מסכימים שאישה וגבר גרושים צריכים להשתתף בגידול הילד באופן יחסי להכנסותיהם, כפי שהמליצה ועדת שיפמן. אלא שזה יחול על קבוצה קטנה של אנשים, כי לפי המצב הכלכלי-חברתי בישראל, אנחנו יודעים שרק אחוז קטן מהנשים הגרושות משתכרות יותר מהגברים מהם התגרשו. קיימים מקרים שבהם שני בני הזוג משתכרים משכורת שווה או דומה מאוד, אבל גם זה לא באחוז גבוה".

"מאידך, זמני השהות השווים לא יכולים להכתיב שוויון בהוצאות", טענה ד"ר שאול, "כי אין פה מצב של חמישים-חמישים. יש הוצאות שלא קשורות לזמן השהות. למשל, קניית בגדים. בדרך כלל יש הורה אחד שהוא זה שקונה יותר ומוציא יותר את הארנק, הוא זה שמתפקד כ'מנהל הפרויקט'. לזוגות שיש ביניהם קונפליקט אנחנו רוצים לייצר מצב שאם הם לא הסתדרו בחיים המשותפים, הם כן יוכלו להסתדר בחיים בנפרד. ולכן צריך לקחת בחשבון מי הוא ההורה שמוציא יותר כסף. בתוך הנוסחה צריך לקחת בחשבון את אורח החיים של שני ההורים. צריך לקחת בחשבון אחוזים מסוימים מסך ההוצאות. ההחלטות בבתי המשפט מדברות על חלוקה של 25%-75% עם התחשבות בהקשר הזה. מכיוון שזמני השהות לא קובעים את הכל".

קנוולינה הגיבה לדבריה: "אבות רבים היו שמחים לקחת את חלקם 'כמנהל הפרויקט' בחייו של הילד. כי כיום כשגבר משלם לגרושתו את מלוא סכום המזונות עבור בגדים, נעליים ושאר הקניות, אף אחד לא אומר לילד שהדברים הגיעו גם מהאבא, כי אמא הרי זו שקנתה אותם. גברים יהיו שמחים לאפשרות להעניק את הדברים האלה בעצמם לילד".

וד"ר שאול סיכמה: "באופן כללי, דמי המזונות שנקבעים כיום הם נמוכים מדי. הוכח במחקרים שמצבם הכלכלי של ילדים להורים גרושים ושל הנשים מורע לאחר הגירושים. לפי הנתונים שעלו בוועדת שיפמן אם בעבר עמדו דמי המזונות על 1,000-1,300 שקלים לילד בחודש, כיום מדברים על 700-800 שקלים בחודש לילד. צריך לבדוק את מנגנון החישוב והמדינה יודעת לעשות את זה. צריך לבדוק מה הם הצרכים ההכרחיים של ילד ולהגיד על מה לא ניתן לוותר, כדי שבסופו של דבר המספרים לא יהיו כאלה שלא יכלכלו את הילדים. אני מקווה שמשרד המשפטים ייקח את השיקולים האלה בהצעת החוק שלו".

28/12/2016
הישארו מעודכנים

(צילום אילוסטרציה: ingimage)