"הכתבה מציגה את הורינו כשותפים לסחר ולפשע"
ילדה מאומצת מברזיל לצופית גרנט בעקבות חשיפת 'אבודים' על תעשיית האימוץ בברזיל
לקראת שידור התחקיר על תעשיית חטיפות הילדים מברזיל לישראל שוחח גבי גזית עם המאומצת עדן שלוסמן, שטענה שהורים רבים נפגעו ממנו, ועם יוצרת התחקיר צופית גרנט, שהסבירה: "אני מבינה את הצער, אבל לתיבת פנדורה חוקים משלה"
בתחקיר מיוחד שישודר הערב (רביעי) בטלוויזיה תחשוף צופית גרנט מיוחד את תעשיית חטיפות הילדים מברזיל לישראל שפעלה בשנות השמונים והתשעים, כאשר עשרות תינוקות ברזילאים אומצו על ידי הורים ישראלים. בשיחה עם גבי גזית סיפרה גרנט: "יצאנו לחפש שורשים וזה הפך למרדף אחרי כנופיה שהתעסקה בסחר בילדים. היו שם עוד כנופיות, אנחנו התחקינו אחרי אחת מהן ושיטות העבודה שלה. הם היו ברזילאים וכמובן ישראלים מהצד הישראלי. הכנופיה הזו הבינה שקיימת בישראל מצוקה לילדים, כי הבירוקרטיה כאן לאימוץ ילד היא בלתי נסבלת ואנשים מצאו את עצמם מחכים לילד 10 ו-15 שנה ובסופו של דבר כבר לא מתאימים לאימוץ בגלל הגיל".
"הם הבינו את החולשה הזו ופיתחו שיטה ללקיחת ילדים בברזיל. הם איתרו אמהות משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, טיפלו בהן, לקחו אותן לבתי חולים פרטיים, ליוו אותן עד הלידה, וגם אם האמא מתחרטת ולא רוצה למסור את הילד לאימוץ, הם דורשים ממנה אלפי דולרים וכמובן לוקחים לה את הילד. תמורת הילד האמא הייתה מקבלת 200-300 דולר. הסוחרים היו מוכרים אותם בארץ בהרבה מאוד כסף. פגשתי אמהות כאלה, שלפני 28-30 שנה, לקחו להן ילד או שני ילדים. ישבתי איתן חצי יום. סיפורים קורעי לב. הרסו להן את החיים לגמרי. ומעולם הן לא הפסיקו לחפש. לפני עשר שנים קמה בברזיל מחלקה שתפקידה לאתר ילדים שנגנבו למשפחות". גזית הזכיר את ברונה קרוליין, התינוקת מברזיל שהוחזרה לשם לאחר שאומצה בישראל. "אחד הדברים שכואבים לי, זה שכל הזמן אומרים לי, שאחרי שהחזירו אותה, בסוף, בגיל 16 היא ירדה לזנות", אמרה גרנט. "נו, זה המקרה שלה, אז מה. זה נותן לגיטימציה לחטוף ילדים?".
"לא מצאנו אמהות של ילדים ספציפיים ואנחנו לא יודעים האם ילדים ספציפיים הם חטופים", הבהירה גרנט. "אבל אנחנו יכולים להגיד שבפוטנציאל אולי הם חטופים, והסיפור שסיפרו להורים המאמצים הישראלים שלהם הוא לא נכון. הרבה מאוד הורים מאמצים מישראל האמינו, כשקיבלו את הילדים, שהם עושים דבר גדול, וזה באמת נכון, הם כמובן נתנו לילדים האלה משפחות נפלאות, עם חום ואהבה וכסף וכל מה שצריך. אבל חלקם ילדים שנלקחו בכוח".
לשיחה הצטרפה עדן שלוסמן, כיום ישראלית לכל דבר, שאומצה בברזיל בשנות השמונים על ידי זוג ישראלי. "אני יודעת שהוריי טסו לברזיל לאמץ דרך ארלט הילו עליה מסופר בכתבה. היא סחרה בילדים, עשתה את זה בצורה מאוד לא חוקית. הורים מאמצים יגידו שהיא עזרה להם לאמץ ילד. לי אמרו שהאמא שלי הייתה צעירה, בת 16, שלא הייתה יכולה להמשיך לגדל אותי ולכן מסרה אותי לאימוץ. זאת אומרת שהיא ויתרה עלי. אני לא יודעת אם היא קיבלה כסף, אבל אני כן יודעת שההורים שלי שילמו כסף על כל התהליך. אז יכול להיות שהיא קיבלה עלי גם כסף. אין לי מושג מה קרה לה. אף פעם לא ניסיתי לבדוק. לא הייתה לי דרך לבדוק, כי כל המסמכים שלי מזויפים. הוריי לא באמת ידעו איזו תינוקת הם הולכים לקבל. זאת הייתה השיטה להוציא אותי מברזיל לפרגוואי ולהכניס אותי ישראל".
גרנט הסבירה: "השיטה עבדה כשהיה מי שאחראי לזייף את הדרכונים. בהתחלה היו מעבירים את הילדים דרך פרגוואי, כי אי אפשר היה להוציא אותם ישירות מברזיל, אז היו חוצים את הגבול לפרגוואי ומגיעים משם".
גזית סיפר שאמא לשני ילדים מברזיל אמרה לו שהיא חוששת מהתוכנית של גרנט, שעלולה לעורר מבוכות, דאגות וחרדות אצל ילדים שאומצו מברזיל ויחששו שהם ילדים חטופים, קנויים, שהגיעו הנה לא כדין בניגוד לרצון אמם. גרנט הגיבה: "כשקורה משהו במהלך ההיסטוריה ונפתחת תיבת פנדורה יש לה חוקים משלה. מה אפשר לעשות? זכותם של ילדים לחפש את השורשים שלהם, וטיבן של פרשות בסופו של דבר להתפוצץ. מה, זה באמת יכול להישאר סוד? מה אפשר לעשות? ברור שייתכן שייפגעו אנשים וצר לי על זה, אבל מה אפשר לעשות?".
גזית שאל מה יקרה אם בעקבות הצפייה ילד מאומץ יגיד להוריו שהם שותפים לדבר עבירה וחטפו אותו מאימו, האם עדיין צריך לפרסם את הדברים. "אני חושבת שכן", השיבה גרנט , "הם יכולים להגיד שהם מאוד רצו ילד, לא חשבו שהם חוטפים ואם היו יודעים, הם לא היו שותפים לזה".
שלוסמן האשימה אותה: "בכתבה זה מוצג כאילו הורינו שותפים לסחר ולפשע. הרבה הורים נפגעו מזה. פחדתי להגיד לאבא שלי שיצפה בתוכנית הזו. אני חושבת שזה לא נכון לעשות, כי ההורים שלנו לא היו שותפים לשום דבר. גם אי אפשר לשפוט אותם. סיפרו להם סיפור אחר לגמרי. לא כל ההורים ככה ולא כל הילדים. הייתם צריכים לדבר גם על הצד הזה".
גרנט השיבה: "יש עוד פרק ובואי תני לו את הקרדיט שלו. אני לא מאשימה את ההורים האלה בשום דבר. אין לי ספק שכולם רצו רק לעשות טוב, אבל כשבאים ומשלמים על משהו, ויכול להיות שזה לא בדיוק חוקי, ומקבלים אותו באישון לילה, ובסופו של דבר המסמכים מזויפים, וזה נעשה ככה, אז מה, הכל היה מאוד מאוד תמים? הורים עצמם מספרים לי את הסיפור. אני לא שופטת את זה. אבל זאת עובדה. אני לא אומרת שהם שותפים לסחר. אבל משהו קרה כאן. זה לא היה כל כך שקט. יש אחד האבות ואמר שהם ידעו שמשהו לא בסדר, אבל הם כל כך רצו את הילדים, אני מבינה אותם. היא מרחמת על ההורים ואני מבינה אותה".
גזית שאל את גרנט האם לעדי יש סיכוי לגלות את מקורותיה. "לדעתי לא", השיבה, "מהדרך שאנחנו עברנו אני מבינה שלא. אין שום מסמך". "זה מבוי סתום", הסכימה שלוסמן. "אז את מבינה, את מבינה למה הדבר הזה היה צריך לצאת החוצה", אמרה גרנט, "כי זה ממש עצוב. מישהו צריך להגיד את האמת באיזושהי צורה וזאת אמת מאוד כואבת. אין דבר שאני מצרה עליו כמו פגיעה וכל כך צר לי. אבל לגיטימי להוציא את התוכנית הזו החוצה. ומותר לכם לזעוק את הזעקה שלכם. העצה שלי להורים הייא לא לראות את הדברים מהפריזמה הכל כך אישית. הם לא שותפים לפשע אבל הם יכולים לראות את הלגיטימיות יוצאת החוצה לאור".
"במבחן התוצאה בטח שאני שמחה שאני פה", סיכמה שלוסמן. "לא יכולתי לבקש משהו יותר טוב מזה. זכיתי בהורים מדהימים. החוסר ודאות, שאני לא יודעת אם לקחו אותי או מסרו אותי, אני רוצה את השקט הנפשי לדעת מאיפה באתי ומה הסיבות שבגללן הגעתי לכאן. זה לא משנה לי, גם אם יתברר שהיא מסרה אותי, לפחות אני אדע. אנחנו הגענו למצב שאנחנו רוצים לעשות בדיקות די.אן.איי כדי להרגיש איזושהי שייכות אחד לשני שאולי קיימת בינינו, בין המאומצים".
