הילדים לא נרדמים בלי טלוויזיה
מיכל למאזינה: "אתם מסוג ההורים שמפחדים מהילדים שלהם"
לי ולבעלי יש ילד בן 4 וילדה בת 3. אנחנו לא מצליחים להרדים את הילדים. הילדה ישנה בגן ומשתובבת בבית, לכן נרדמת רק לקראת השעה אחת עשרה בלילה בעגלה. הבן שמתעייף לקראת שמונה לא מצליח להירדם בגלל הרעש של הילדה. הם נרדמים בסוף רק מול הטלוויזיה ואנחנו לא מוצאים את האיזון. מה עלינו לעשות?
המצב הכאוטי בבית מצריך שני הורים חזקים. עלייך להפסיק להרדים את הילדה בעגלה ובוודאי לא מול הטלוויזיה. זו התניה גרועה. אתם הורים שמפחדים מהילדים ומהבלאגן שעומד לקרות. כעת יש לכם בלאגן בבית כל יום. מה שאציע לך כעת יגרום לבלאגן היסטרי בבית לשבוע ולאחר מכן יהיה לכם שקט. עליכם לקחת את הבן והבת ולומר להם: 'אנחנו דיברנו עם אישה שהיא מבינה בגידול ילדים, אנחנו מאד לא אוהבים את מה קורה עד שאתם נרדמים והולכים לישון, אמרו לנו שזה לא בריא לישון בעגלה ומול הטלוויזיה. לכן, מהיום אתם תכנסו למיטה ותלכו לישון בשעה שאנחנו נגיד לכם. אני אשב בחדר ואחכה שתרדמו. יהיה בלאגן בבית. את הולכת ללמד את הילדים דבר חדש. הילדים כעת יודעים שההורים אומרים דבר אחד ובסוף קורה דבר אחר, עליכם לא להיבהל, ללמד אותם שאם אמא אומרת משהו אחד גם אבא אומר את אותו הדבר ומה שההורים אומרים זה מה שקורה בבית. על הילדים להירדם בחדר שלהם. אם הם רוצים זה בסדר שיירדמו עם כרית על המיטה או יירדמו בישיבה. אבל הם לא יוצאים מהחדר מהרגע שהחלטתם. את נשארת ושומרת עליהם עד שהם נרדמים לחלוטין. את יכולה להכין בקבוק מים אחד לך ואחד לכל ילד ומעבר לבקבוק מים הזה הם לא מקבלים דבר. גם אם הם יסיימו אותו. עלייך גם לא לענות להם. הם נכנסים לחדר בשעה שקבעתם והולכים לישון. כך הם יראו אמא עם כבוד עצמי, אמא שהיא מורה דרך לחיים, שאומרת ולא מוותרת. אם בעלך לא יוכל לסבול את הרעשים בתהליך ההרדמות אז שייצא מהבית לשעתיים עד שילדים יתרגלו. ילדים ינסו בכל דרך לגרום לך להגיב. הם מאד עקשנים. את לא תאמרי דבר מלבד 'עכשיו הולכים לישון'. תהיי בטוחה בעצמך. מגיע לילדים האלה לדעת כיצד ללכת לישון ולהירדם במיטתם. התוצר של התהליך הזה הוא שתקבלי את הזוגיות שלך עם בעלך בחזרה. אלו ילדים שכל יום צוברים עוד ועוד חוסר בשינה וזה בא לידי ביטוי במערכת החיסון שלכם, בריכוז שלהם בגן ועוד. הגורם להצלחה הוא נחישות שלך ושאת תנשמי עמוק ולא תכעסי עליהם. תתקנו את התהליך בנחישות ובאהבה.
