בעד הפריפריה, נגד מירי רגב
ענת דוידוב: "את יכולה להכאיב, אבל לעולם לא תצליחי להפריד את התרבות מתל-אביב"
אנחנו בעד הפריפריה.
בעד לתת יותר תקציבי חינוך ליישובים בדרום הארץ ובצפונה, בעד לתת הזדמנות שווה לילדים ביישובים מוחלשים וברור שבעד לתת לישובי הפריפריה כמה שיותר תקציבי תרבות.
בסדר העדיפויות האישי שלי, חינוך ותרבות הם לפני הכל. לפני מתמטיקה, פיזיקה, תורה, גמרא ויסודות המחשב.
שמעתם במקרה על תיאטרון דימונה? התיאטרון שהביא סל תרבות מלא דברים טובים לעיר הדרומית, ביוזמת אמנים תל אביבים מצליחים כמו נעה רבן, אוהד קנולר, אורי וידיסלבסקי, תל אביבים שעשו "הגירה" לדימונה הרחוקה והקימו מפעל משובח.
שמעתם מה קורה במצפה רמון? יש שם מרכז תרבות ללימודי ג'אז ומוסיקה קלאסית וילדי מצפה רמון מנגנים בתזמורות ומאד גאים במורים שעשו "הגירה" למצפה.
ואלו לא המקומות היחידים ולמה נזכרנו בכל הדברים הטובים האלה? בגלל שרת התרבות מירי רגב, שכבר שנתיים תמימות מייצרת מייצגים מקוריים. השבוע היא הפציעה מעל 'במת' ועדת הכספים בכנסת ושלחה חץ ישיר למוסדות התרבות התל אביבים. ציטוט "בשנה הבאה, יכאב למוסדות התרבות בתל אביב ובגדול".
אולי דיי, כבוד השרה? לכל מדינה מתורבתת, יש בירת תרבות. ככה זה עובד. בישראל קוראים לה תל אביב והיא מביאה את עצמה לפריפריה. באהבה. אם תיקחי מתל אביב, זה יגרע מהחלשים.
את יכולה להכאיב, אבל לעולם, לעולם לא תצליחי להפריד את התרבות מתל אביב!
