המנהל הטכני של ההתאחדות לא בא להיות בובה
השינויים בהובלת נבחרת הכדורגל של ישראל מעידים על סדר חדש בהתהוות • דני דבורין מדגיש: המהלך היה חיוני בניסיון לעצור את רצף הכישלונות
בהחלטה של ההתאחדות לכדורגל למנות את וילי רוטנשטיינר לתפקיד המנהל הטכני, הייתה כמובן מצידה אמירה ברורה: לשנות דברים - וזאת לאחר שנים רבות מידי שבהן נכשלה הנבחרת הלאומית במשימותיה.
כיוון שכישלון רדף כישלון, אכן היה צורך לבצע שינוי. כמובן שאין בכך הבטחה להצלחות, בטח שלא מיידיות, ואולם צריך לברך על מינויו של מנהל טכני.
אני מתייחס לכך בעיקבות כתבה שפירסם בסוף השבוע ידידי נדב צנציפר, המצטט את אחד המאמנים, שנחשבו מועמדים לאימון הנבחרת. תפקיד אליו נבחר בסיכומו של דבר האוסטרי אנדי הרצוג. אותו מאמן שהיה מועמד, וששמו אינו מוזכר בכתבה, ואיני יודע מי הוא, טען "שרוטנשטיינר חשש שיהיה לצידו מאמן בכיר, ודרש שנעבוד לפי השיטה שלו. באותו רגע כבר היה לי ברור שהוא מחפש בובה, יס-מן".
וילי רוטנשטיינר // צילום: דני מרון
אז זהו. אם ההתאחדות לכדורגל היתה רוצה שגם המאמן הנבחר ימשיך על פי אותה שיטת עבודה הנמשכת שנות-דור, היא לא הייתה בוחרת בתפקיד מנהל טכני. ומשקיבל רוטנשטיינר את התפקיד, אכן המאמן הלאומי חייב בהחלט לעבוד לפי שיטתו. רוטנשטיינר הוא מתווה הדרך המקצועית - וכפי שאמרתי, מדובר בניסיון לחדש דברים.
בטוח שמאמן מביא אתו את המקצועיות, אבל הפעם ישנו זיק של תקווה שאולי מעכשיו משהו קטן יתחיל להשתנות.
דרישת המנהל הטכני "לעבוד לפי שיטתו", אינה רק מקובלת, אלא חלק ממה שצריכים להיות הכללים החדשים בנבחרות ישראל. מתברר שכנראה רוטנשטיינר לא בא אלינו כדי להיות בובה.
