"עובד צוות גרר את בני בכוח ופגע ברגלו קשות"
בלעדי • עדי איוון חשפה את שעבר בנה במחלקה פסיכיאטרית לילדים • מנהל המרכז לבריאות הנפש: "לא ראינו אלימות כלפי הילד"
עדי איוון סיפרה לאיילה חסון על בנה בן ה-9 שבמהלך אשפוז במרכז לבריאות הנפש בבאר יעקב נפצע בידי עובד צוות: "בני סיפר לי שעובד בבית החולים גרר אותו על הרצפה ופצע אותו".
האם בית החולים ניסה להסתיר מקרה של חולה שנגרר על הרצפה ונפצע בידי הצוות הרפואי במרכז לבריאות נפש? עדי איוון, אמא לילד בן 9, סיפרה על המקרה המזעזע שבנה עבר: "בני בן ה-9 היה מאושפז בעבר במחלקה הפסיכיאטרית. הכל התחיל בשיחת טלפון מגמגמת ולא ברורה שקיבלתי מאחות בבית החולים, שסיפרה לי שבני נפצע ברגלו. היא העריכה שהוא קפץ מעל שיח ונפגע. כשהגעתי לבית החולים ושאלתי את בני איך הוא נפצע הוא סיפר לי שעובד בבית החולים גרר אותו על הרצפה ותוך כדי נפלו לו המכנסיים. הוא היה מאוד מושפל וחשש לומר את שמו של האח שעשה לו את זה.
"הייתי בשוק", שיתפה, "ניסיתי לברר ולשאול מה קרה שם אך לא נתנו לי תשובות, המשיכו לומר לי שזה קרה כתוצאה מנפילה, לפי בדיקה של רופא מטעמם. פרסמתי את תמונת החבלה בפייסבוק. בני סובל מבעיה רגשית והוא זקוק להכלה ולתחושה שמקשיבים לו. יש לנו היסטוריה לא פשוטה כמשפחה המטופלת על ידי הרווחה. הגשתי תלונה במשטרה והעובדת הסוציאלית תיאמה שיחה ביני לבין בית החולים, שהראו חוסר נוחות מהאירוע. כעת הוצאתי את הילד מיוזמתי מבית החולים. בעלי עזב את העבודה ומטפל בו בבית".
מנהל המרכז לבריאות הנפש באר יעקב פרופסור חיליק לבקוביץ' התייחס למקרה המצער: "זהינו באותו יום את השפשוף של הילד ומיד עשינו את כל הבירורים לדעת מה קרה. פתחנו את מצלמות האבטחה ועברנו על הצילומים כדי לראות את הדברים. אומנם ראינו את האח לוקח איתו את הילד אך לא ראינו סימנים לאלימות שיכולים להסביר את אותו שפשוף. מכיוון שהילדים במחלקה סגורה ומבודדת אנחנו לא מגבילים אותם בפעילויות במקום, יש להם בריכה וג'ימבורי. האירוע קרה אצלנו ואנחנו לוקחים עליו אחריות, למרות זאת חשוב להדגיש שהאח בבית החולים לקח את הילד וגרר אותו אך לא ראינו את הסיבה לחבלה במצלמות. כל המשטחים במחלקה הם רכים".
אילה חסון התייחסה לסיטואציה: "לפי דבריו של הבן הוא נגרר בחצר של האזור המבודד. בעיניי זה נושא גדול ומשמעותי. אני רואה מדי יום תמונות של אחים מכים קשישים, מטפלות מתעללות בתינוקות ועכשיו מקרה של גרירה של ילד במוסד. אלו מקרים של אנשים חסרי ישע, החוליה הכי חלשה בחברה ואני לא עומדת בזה מבחינה רגשית וחייבת לקום ולעזור. אני מקבלת את דבריך שאתם אנשים הגונים ככל האפשר ומבינה שניתן לעיתים לאבד עשתונות, אך אתה אומר דבר שמאכזב אותי לשמוע כשאתה מדבר בצורה משפטית על הטענה שבמצלמת האבטחה לא רואים חד משמעית את הסיבה שיכלה לפצוע את הילד".
"ראינו את האירוע מספר פעמים במצלמות", הבהיר לבקוביץ', "יש אופציות נוספות לפציעת הילד. הילד הסתובב בבריכה ויכול היה לקבל מכה, רץ על משטחי האספלט ועוד. אומנם זה אירוע שקרה אצלנו ואנחנו לוקחים עליו אחריות אך אי אפשר לומר שזה נוצר כתוצאה מפגיעה של האח. קראנו לפלסטיקאי שייבחן את הסוגיה באותו היום של האירוע. ביקשתי מהאימא שתלך לרופא שנמצא מחוץ לבית החולים ושתקבל כל חומר שהיא מעוניינת לבירור. אני מבין הכאב, המראות קשים גם לנו ויש לבצע בירור אמיתי. אנחנו לא מאשפזים בכפייה ילדים שהורים לא רוצים בכך. אני תומך בחופש של הילדים למרות שלעיתים מדובר במקרים קשים מאוד. מקרים כאלה קורים ואנחנו לא נעצור עד שנברר עד הסוף מה קרה שם".
לשיחה הצטרף עורך הדין יוסי נקר, המייצג את האם: "אנחנו נשמח לראות את הצילומים אך אני חייב לומר שאני מופתע. במקרה הקודם שהיה עם הילד בבית החולים אמרו לנו שאין מצלמות במחלקה. כשילד מספר על אירוע שכזה יש להאמין לדבריו. אם זה היה קורה בבית פרטי רשויות הרווחה היו נזעקות לעזרת הילד בטענה שהוא נפגע בבית ולא היו נותנים להורה ליהנות מהספק המשפטי. כנראה שמי שקשור למערכת יש לו את האפשרויות לומר 'לא ראינו - לא ידענו'. זה לא נשמע לי רציני".
עדי סברה שאם היה חשד לאירוע פלילי אז יש לערב משטרה. "הבירורים שלכם אינם מקצועיים. מדובר בפגיעה רצינית ואני תוהה מדוע לא פניתם למשטרה והעדפתם לברר את הפרטים אצלכם בלבד, הבדיקה הפנימית שלכם ליכולה להוות שיבוש הליכי חקירה". הפרופסור השיב לסיום: "אנחנו לא מעבירים חומרים באופן מיידי למשטרה. כל חומרים שאנחנו חושדים בהם כחריגים אנחנו מפנים למשטרה. חשוב לזכור - יש תיעוד מצולם".
עריכה: איתמר זיגלמן
